ישנה ירידה עקבית של ההוצאה הממשלתית לבריאות, על-חשבון עלייה בהוצאה הפרטית לרכישת שירותי בריאות. כך אמר סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, גבי בן-נון, במהלך כנס לגזברי מערכת הבריאות הממשלתית שערך חשב משרד הבריאות, ערן הורן, לפני כשבועיים בזכרון יעקב.

בכנס דווח, כי בנוסף למגמה זו, נרשם גידול עקבי בחלקה של ההוצאה הלאומית לבריאות לשירותים בקהילה, וירידה בהוצאה מול בתי החולים הכלליים.

על-פי הנתונים, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מצויה במגמת ירידה משנת 2002: מ-8.5% תוצר בשנת 2002 ועד ל-8.1% תוצר בלבד בשנת 2005. ישראל היתה ב-2004 בין המדינות בהן ההוצאה היא בין הנמוכות ביותר במדינות המתועשות: הוצאה שנתית של כ-2,002 דולר לנפש בישראל בשנת 2004, מול ממוצע של כ-3,007 בארצות ה-OECD.

כמו-כן, נרשמה עלייה בין השנים 2004-1985 באחוז ההוצאה הלאומית לבריאות המופנה לרכש בקהילה - מ-32% בשנת 1985 ועד ל-40% בשנת 2004, למול הקטנת הרכש בבתי החולים הכלליים - מ-34% בשנת 1985 ועד ל-27% בשנת 2004.

בנוסף לכך, ניתן לראות כי ישנה ירידה בהשתתפות המדינה במימון ההוצאה הלאומית לבריאות בין השנים 1995-2005, וזאת על-חשבון ההוצאה הפרטית: ב-1995 המדינה השתתפה בכ-50% ממימון ההוצאה הלאומית לבריאות, מאשר ב-2005 היא משתתפת רק בכ-39%. האזרחים בישראל לעומת זאת, מימנו מכיסם כ-30% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2005, זאת מול 24% בלבד ב-1995.

בכנס צוין, כי ישראל נמצאה ב-2003 בין המדינות בהן אחוז המימון הפרטי הוא בין הגבוהים ביותר במדינות המתועשות: כ-30% מול ממוצע של כ-26% בארצות ה-OECD.

לדברי ראש המחלקה המקצועית בחשבות משרד הבריאות, רו"ח יוסי איצקוביץ', ישנה מגמה ברורה של הרחבת השירותים הניתנים בקהילה, וזאת על-חשבון בתי החולים הכלליים.