יום שלישי 25 ספטמבר 2018  03:07
ה"דייג" הפלשתיני של בצלם
צילום מסך מתוך אתר בצלם

מחקר: בצלם משכתב את ההיסטוריה
יהונתן דחוח-הלוי
ישראל הרשמית ויתרה על המאבק על צדקת דרכה והיא מותירה את הזירה פתוחה ליריביה ולמבקריה לרשום את תולדות ימי הסכסוך * ארגון בצלם מנצל את הוואקום ומפרסם נתונים מגמתיים ולא מדויקים על מספר ההרוגים הפלשתינים אשר הופכים ל"עובדות" בהיעדר מענה ישראלי * האחראים למחדל ההסברה הלאומי אינם מתפקדים
לרשימה המלאה

ה"שאהידים" האלמונים של ארגון בצלם
יהונתן דחוח-הלוי
ארגון בצלם מתפאר, כי פרסומיו מתבססים על "תחקירי שטח והצלבה עם מקורות שונים" * עיון נוסף ברשימת ההרוגים הפלשתינית של בצלם חושף 38 'שאהידים אלמונים' שבצלם לא הצליח לאתר את שמותיהם, חלקם למעלה מ-6 שנים * בצלם נדרש לבדק בית יסודי
לרשימה המלאה

אמינות בצלם לשיפוט הציבור
יהונתן דחוח-הלוי
רשלנות, רשעות או צרוף של שניהם? * מדוע דוחות ארגון בצלם לוקים באופן שיטתי בשטחיות, חד-צדדיות ומהימנותם מפוקפקת? * תחקיר נוסף על ארגון בצלם מעלה שאלות נוקבות על האתיקה המקצועית של ארגון בצלם ואמינותו
לרשימה המלאה

בצלם, הסטודנטים והעובדות
יהונתן דחוח-הלוי
בצלם: ישראל אשמה באי יציאת סטודנטים פלשתינים ללימודים בחו"ל ורק פלשתינים "בודדים" יוצאים דרך רפיח * העובדות: אלפי פלשתינים יצאו ובאו דרך מעבר רפיח בחודשים האחרונים בתיאום בין חמאס למצרים
לרשימה המלאה

ארגון בצלם מדווח על "דייג" פלשתיני שנהרג באש ספינת חיל הים בירור מעלה כי מדובר בפעיל בגדודי אל-קסאם שאחד מתפקידיו היה לארוב לספינות החיל הישראלי דוגמה נוספת למהימנות הדיווחים של ארגון בצלם

▪  ▪  ▪
במאמרים קודמים באתר News1 עסקתי במהימנות הדיווחים לתקשורת שמפיץ ארגון בצלם. הפעם אציג דוגמה נוספת מני רבות, בה בצלם מציג דיווח חלקי המשמיט פרטי מידע, החיוניים להבנת התמונה בשלמותה.

ברשימת ההרוגים הפלשתינית שמפרסם בצלם באתר האינטרנט הרשמי של הארגון מופיעה הרשומה הבאה:

"חמדאן מוחמד חמדאן ברהום - בן 20, תושב ח'אן-יונס, מחוז ח'אן יונס, נפגע ב-13.12.2006 ברפיח מירי, ומת ב-21.12.2006. לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שהוא ושני דייגים נוספים שטו בסירה בדרכם חזרה לחוף. שני הדייגים האחרים נפצעו מן הירי".

מנוסח הדברים, כפי שמציג אותם ארגון בצלם, ניתן להתרשם כי חמדאן ברהום היה דייג תמים או אזרח תמים שנלווה לשני דייגים תמימים אחרים, וכי השלושה עסקו בדייג לשם פרנסה או בילוי. הדיווח של בצלם אינו מייחס לברהום או לשני הדייגים האחרים כל מעורבות בטרור, בפלילים או בפעילות חשודה אחרת. כמו-כן, הדיווח אינו מסביר מדוע פתחו חיילי צה"ל בירי לעבר הסירה, אלא מסתפק בהצגת העובדה שהם נורו ע"י הכוחות הישראלים.


מי באמת היה חמדאן ברהום?

גדודי עיז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס פרסמו ב-21 בדצמבר 2006 הודעה רשמית על מותו של חמדאן ברהום, ובה נאמר בין היתר, כדלהלן:

"השהיד ה"קסאמי" [פעיל בגדודי אל-קסאם] - חמדאן מוחמד חמדאן ברהום, בן 21 מאזור אל-בחר [הים] בעיר רפיח עלה למרומים לאחר שמת מפצעיו בעקבות פציעתו ב-13 בדצמבר 2006, וזאת מירי של ספינות חיל הים [הישראלי] לעבר הדייגים... זהו ג'יהאד, ניצחון או נפילה חלל למען אללה, [על החתום] גדודי השהיד עיז א-דין אל-קסאם".

בהודעה נוספת של גדודי אל-קסאם נמסרו פרטים נוספים של חמדאן ברהום ונסיבות מותו, ולהלן עיקרי הדברים:

ברהום, נולד 19 בדצמבר 1985 למשפחה שמוצאה מרפיח ואשר אימצה את תפיסת העולם של תנועת האחים המוסלמים (ארגון חמאס הינו השלוחה הפלשתינית של תנועת האחים המוסלמים העולמית). הוא גדל בח'אן יונס ולא סיים את לימודיו התיכוניים בשל מצוקה כלכלית. ברהום עבד לפרנסתו כדייג עד אשר הצטרף לכוח הביצועי של חמאס לאחר הקמתו ב-2006.

לאחר הנסיגה הישראלית החד-צדדית מרצועת עזה באוגוסט 2005 הצטרף ברהום לשורות חמאס ובמסגרת פעילותו בארגון עסק בהפצת תפיסת האחים המוסלמים בקרב שכניו וחבריו וסייע לחמאס בעת מערכת הבחירות. במקביל הוא נקלט בשורות גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ומילא שורה של תפקידים שכללו תפיסת עמדות בקו הגבול מול ישראל, השתתפות במארבים על חוף הים נגד ספינות חיל הים הישראלי, וביצוע תצפיות על פעילות ספינות חיל הים ומסוקי חיל האוויר של צה"ל.

בערב ה-12 בדצמבר ביקשה ממנו אימו שלא לצאת לים והוא השיב לה: "אני רוצה ללכת ובעזרת אללה הכול יהיה בסדר". בהיותו על ספינת הדייג בים התקדמו לעברו ספינות חיל הים הישראלי ובאמצעות מערכת הכריזה הוא נקרא להסגיר עצמו. משסירב ברהום, נפתחה לעברו אש מקלעים ושוגרו לעברו פצצות. הוא נפצע פצעים קשים ולאחר מספר ימים מת מפצעיו.

בדיווחי ארגוני זכויות האדם הפלשתינים נמסר, כי באירוע נפצעו שני דייגים אחים שהיו עם ברהום והם: עדנאן וסעיד ח'ליל עבדאללה אל-ברדוויל.

האם מדובר בדייג תמים?

ענדאן אל-ברדוויל ששהה באותה ספינת דיג עם חמדאן ברהום, סיפר בעדות שנגבתה ע"י ארגון בצלם על נסיבות האירוע את הפרטים הבאים:

"ביום רביעי, 13.12.2006, בסביבות השעה חמש בערב, יצאתי לים בסירת המנוע הקטנה שלי, שאורכה שבעה מטרים. אתי יצאו גם אחי, סעיד אל-ברדוויל, ועוד דייג שעובד איתנו, ושמו חמדאן ברהום... אחרי שסיימנו [לדוג] התחלנו לשוט בחזרה לחוף.

כשהיינו במרחק של מאה מטר מהחוף בערך, שמעתי ירי. זה היה כבר שבע בערב והיה חושך. פתאום הסירה הטלטלה מאוד ושני המכשירים שעליה התנפצו. לא ראיתי מאיפה ירו עלינו, אבל אני בטוח שהירי בא מספינת המלחמה הישראלית ששטה בלב הים כי לא ראיתי אף אחד אחר בים... שלושתנו נפצענו מרסיסים... סעיד וחמדאן נפצעו יותר קשה והועברו לבית החולים האירופי בעזה".

עדנאן אל-ברדוויל לא סיפר בעדות שגבה ארגון בצלם על היותו של חמדאן ברהום פעיל בגדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס ולא התייחס לטענת גדודי אל-קסאם, לפיה נקרא ברהום ע"י חיילי ספינת חיל הים להסגיר את עצמו.

האם היו שלושת הפלשתינים, חמדאן ברהום, פעיל גדודי אל-קסאם, ושני האחים ברדוויל, בשיט תמים לצורכי דיג או בפעילות אחרת בעלת הקשר ביטחוני, היכולה להסביר את התנגדות אימו של ברהום ליציאתו באותו ערב לים?

באתר הפורום הרשמי של תנועת חמאס נמסר באחד הפוסטים, כי ברהום מת מפצעיו לאחר שנפצע שבוע קודם לכן "בעת שביצע משימת ג'יהאד בחוף רפיח" וכי הוא היה פעיל בכוח הביצועי ומפקד בגדודי אל-קסאם ב"אזור הים" ברפיח. יש לציין, כי האזור בו שט ברהום עם האחים ברדוויל היה קרוב לגבול הימי בן רפיח למצרים, אזור המשמש להברחות אמצעי לחימה וסחורות בדרך הים לרצועת עזה.

באתר של ארגון בצלם קיימת עדות נוספת המתייחסת לפרשה והעשויה לשפוך אור על נסיבות מותו של ברהום. אמין סעוד מחמוד חסונה, בן 23, דייג, תושב רפיח שברצועת עזה, נעצר ע"י צה"ל וסיפר בעדות שגבה ארגון בצלם על פרטי חקירתו בידי כוחות הביטחון הישראלים, כמובא להלן:

"היו שם שני חוקרים בבגדים אזרחיים... החוקר השמן דיבר ערבית והשני שאל אותי בעברית. הם שאלו עלי, בן כמה אני, איפה אני גר, במה אני עובד, וגם על דייגים שאני מכיר, על העבודה של המשטרה הימית הפלשתינית, על הדייג חמדאן ברהום שנהרג בדצמבר ועל הדייגים שהיו איתו. שאלו אותי גם אם אני מכיר מבריחים".

מדברים אלה ניתן ללמוד, כי אנשי המודיעין הישראלים ניסו לדלות פרטים על הדייגים הפלשתינים הפועלים כמבריחים בגבול הימי בין רצועת עזה למצרים, וכי חמדאן ברהום והאחים ברדוויל נכללו בתחום העניין המודיעיני (הצי"ח המודיעיני) של החקירה.


השמטת הפרטים החיוניים יוצרת דיווח מגמתי

ארגון בצלם נמנע מלציין, כי חמדאן ברהום היה פעיל בגדודי אל-קסאם של חמאס ועל תפקידיו הצבאיים בגזרת החוף ברפיח, שכללו איסוף מידע על ספינות חיל הים והשתתפות במארבים בחוף רפיח שנועדו לפגוע בספינות אלה. ארגון בצלם גם נמנע מלציין, כי חמדאן והאחים ברדוויל שטו באזור הידוע כמשמש את הדייגים הפלשתינים העוסקים גם בהברחת אמצעי לחימה וסחורות. השמטת הפרטים החיוניים ע"י ארגון בצלם יוצרת דיווח חסר העשוי ליצור רושם מגמתי ומוטה. בדוח המסכם של ארגון בצלם לשנת 2006 נכלל חמדאן ברהום בקטגוריה של "האזרחים ההרוגים שלא השתתפו בלחימה". סיבת השיט בו נהרג ברהום אינה ידועה בוודאות, ואולם לאור צרוף הנסיבות והעדויות בנוסף לפרטי הרקע שנמסרו ע"י חמאס, קיים יסוד סביר להניח כי סיבת השיט עשויה להיות קשורה גם למשימות שקיבל ברהום מגדודי אל-קסאם.


השאילתה לארגון בצלם

אל: מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל
דוברת בצלם, שרית מיכאלי

ברשימת ההרוגים הפלשתינית שמפרסם בצלם באתר האינטרנט הרשמי של הארגון מופיעה הרשומה הבאה:

"חמדאן מוחמד חמדאן ברהום - בן 20, תושב ח'אן-יונס, מחוז ח'אן יונס, נפגע ב-13.12.2006 ברפיח מירי, ומת ב-21.12.2006. לא השתתף בלחימה בעת שנהרג. פרטים נוספים: נהרג בעת שהוא ושני דייגים נוספים שטו בסירה בדרכם חזרה לחוף. שני הדייגים האחרים נפצעו מן הירי".

השאילתה

מדוע ארגון בצלם לא ציין שחמדאן ברהום היה פעיל בגדודי עיז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, וכי במסגרת תפקידיו הצבאיים הוא אסף מידע על ספינות החיל והשתתף במארבים בחוף רפיח שנועדו לפגוע בספינות אלה?

עידכון

ארגון בצלם בחר שלא להגיב לשאילתה זו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.

תאריך:  28/11/2008   |   עודכן:  29/11/2008
יהונתן דחוח-הלוי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
כבר אמרתי את הדברים לא אחת – אבל הם ראויים להיאמר שוב ושוב: יש משהו בלתי נעים באופן שבו מתנהלות רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. לא כאשר הן מטפלות בעבריינים – למרות שגם אז יש ליקויים לא מעטים בפעולתן, גם אם אלה אינם נובעים מכשלים רעיוניים – אלא בעת שהן פועלות נגד יהודים המתגוררים מעבר ל"קו הירוק". הנפש פשוט מתחלחלת למראה האטימות, שלא לומר הבהמיות, המלווה את דרך ההתנהלות של המשטרה שם. משהו מעוות, כמעט חולני, שזור כמעט בכל מעשיהם של השוטרים בתחום זה. הסימפטומים לכך צריכים להדאיג כל אחד: רחובותינו הומים פושעים היורים זה בזה באין מפריע – אבל שם, ב"מאחזים הלא-מורשים", יש די והותר שוטרים כדי להתעלל במשפחות ישרות דרך, שכל חטאן הוא שהן רוצות ליישב חלקים שוממים בארץ ישראל.
28/11/2008  |  ד"ר חיים משגב  |  מאמרים
לסברי, חברי הטוב מימי האוניברסיטה, היה חוש שישי כשטלפן אלי לפני מספר ימים והזמין אותי לבוא אליו לוואדי ערה. תקופה ארוכה מנעו ממני טרדות החיים להגיע אליו, על אף שרציתי, אך עכשיו הוא תפס אותי בדיוק כשסיימתי פרויקט עבודה גדול וחשתי ריקנות. רעייתי הייתה מחוץ לעיר באיזה כנס מדעי, הילדים כבר גדולים מכדי לייחד לי זמן רב מדי, הם גם לא בבית, ולי פשוט לא היה מה לעשות. זה היה מצב נדיר. סברי התקשר בדיוק כשחככתי בדעתי אם לצאת לטיול אופניים ארוך באזור נטף-שער הגיא-מודיעין או לבחור לעצמי ספר עבה ולשקוע בו בימים הקרובים. הוא קלט את המצב לפי ההיסוס הקל בתגובתי, וניצל את ההזדמנות:
28/11/2008  |  עמוס גורן  |  מאמרים
ב-20 לנובמבר הופיעה בעיתונות הישראלית מודעת ענק, מלוא העמוד, מטעם הרשות הפלשתינית. הכותרת: "יוזמת השלום הערבית - הצהרת ביירות, מרץ 2002". כותרת משנה: "57 מדינות ערביות ואיסלמיות יכוננו קשרים דיפלומטיים ויחסים נורמאליים עם ישראל תמורת הסכם שלום מלא וסיום הכיבוש". בפועל, זו "יוזמת תכתיב ערבי" - תנאי כניעה מן הסוג שכובשים מכתיבים למנוצחים: נסיגה לקו הירוק ולכנרת, כמובן גם בירושלים, מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים, פלוס "פתרון צודק" לבעיית הפליטים על-פי החלטת האו"ם 194 (האומרת שלפליטים תינתן הברירה החופשית - שיבה לתוך הקו הירוק או פיצויים).
28/11/2008  |  אליקים העצני  |  מאמרים
אי שם בסוף שנות השישים, עמד על תילו בשכנות מקור ברוך בירושלים בית הספר 'תחכמוני', שהיה שם דבר בחינוך המקומי והתאפיין בפלורליזם חברתי. למרבה הצער, כמה שנים מאוחר יותר נסגר בית הספר, והמבנה על מכלול מרכיביו הועבר לידיים חרדיות. בית הספר אופיין כממלכתי דתי לבנים ושמר על מרחב מחייה הוגן; התלמידים (בנים כולם) לא חוייבו להגיע חבושי ראש, נלמדו כל המקצועות החילוניים לצד המקצועות הדתיים, כמו תלמוד, תורה וכו'.
28/11/2008  |  ניסים נוטריקה  |  מאמרים
בתקופה הקרובה, בכל עת שתשמעו שאון של מסוק באוויר, תרימו את ראשיכם ותתבוננו היטב. אם תראו מסוק מהסוג המשמש להסעת אח"מים, יכול להיות שאתם צופים בראש הממשלה המנצל את אחת ההזדמנויות האחרונות שלו לטוס על חשבוננו, לפני שכלי התחבורה היחיד שנעמיד לרשותו יהיה זינזאנה. אילו זה היה הסיבוב האחרון היחיד שהוא עושה על חשבוננו, ניחא, אך ראש הממשלה הזה לוקח אותנו לעוד כמה סיבובים, ולאו דווקא במסוקים.
28/11/2008  |  קובי לירז  |  מאמרים