|   15:07:40
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?

פורים תשע"ה

מגילת מרדכי

מהי דמותו ומהי זהותו של מרדכי - יהודי גאה או פקיד שלטון זר נעלה? כמה מבני דמותו משרתים היום במדינות העולם בחצרותיהם של שליטים לא-יהודים
05/03/2015  |   יואל רפל   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
הדמות המעניינת ביותר [ציור: פיטר פייטרס]

המן מאתגר את המלך
בקביעתו זו מאתגר המן את המלך: מה משמעותי וחשוב יותר בעיניך - נאמנותם הפוליטית לשלטון או הסיכון הטמון בהיבדלותם הדתית? מכאן לשאלה: האם אפשר להפריד ביניהם? ההכרעה תיפול בארמון המלך ותושפע ממעשיו של היושב בשער המלך

ממלא תפקיד בכיר
מרדכי, שככל הנראה התבולל מבחינה חברתית, תוך הקפדה על שמירת זהותו היהודית-דתית ("איש יהודי"), ממלא תפקיד בכיר במערך המינהלי-שלטוני הצמוד לארמון המלוכה. בכיר - כיוון שרק מרום מעמדו הוא יכול להרשות לעצמו להתעלם מתביעתו-הוראתו של המן, כי הכל חייבים להשתחוות לו

צוות בית הנשיא
הביטוי "שער המלך" אינו מציין שער מוגדר המשמש כניסה לבית, לארמון או למצודה. הכוונה למרחב בנוי המשמש מקום מושבה של הפקידות המלכותית - יועצים, עוזרים, פקידים, שרתים - כדוגמת צוות בית הנשיא או צוות בית ראש הממשלה של זמננו. שער המלך הוא לשכת המלך על מכלול נושאי התפקידים בה, האחראים מטעם המלך על פונקציות שלטוניות שונות

ארבע דמויות מרכזיות במגילת אסתר - אחשוורוש, אסתר, המן ומרדכי. מבין הארבע, הדמות המעניינת ביותר היא זו של מרדכי, אך הוא זוכה אצל מרבית קוראי המגילה להתעניינות המועטה ביותר. לכאורה, ורק לכאורה, סיפורו של מרדכי הוא סיפור משנה לשתי דמויות אחרות - אסתר והמן. אך עיון מעמיק במגילה מעלה, כי שני אלה הם דמויות משנה לדמותו של מרדכי.

במקרים רבים, בעיקר בספרות ובאמנות, מצטייר מרדכי כקבצן מרוד היושב בשער המלך ומבקש לוודא, כי אסתר תקפיד לשמור על זהותה היהודית. אירוע מקרי המתרחש לידו, כאשר הוא שומע על מזימתם של שני משרתים לרצוח את המלך, מחולל לכאורה מפנה בחייו והוא מתעלה למדרגות פקידותיות עליונות עד לתפקיד משנה למלך.

אך דומה שתדמית זו של מרדכי, שעיקר עניינו באסתר, שגויה. אין בה כדי לתאר את מהלך האירועים שעובר היושב בשער המלך אל הרוכב על סוס המלך; מבן-הדוד האומן את הדסה היא אסתר, למעלת הכל-יכול בממלכת 127 המדינות.

לא בכדי עסקו חז"ל בהרחבה יתרה בהשוואת סיפוריהם של יוסף במצרים ומרדכי בשושן הבירה, הן על יסוד דמיון לשוני בין ספר בראשית למגילת אסתר, והן על יסוד דמיון באירועים שעוברים השניים ובתפקידים שהם ממלאים בשלטון המרכזי.

במאמרו על מגילת אסתר כותב הרב ד"ר בני לאו: "מרדכי כרבים מאנשי דורו, אלה שלא נענו לקריאת כורש ומאסו בארץ חמדה, התבולל בשושן העיר הגדולה, עלייתו לגדולה הביאה אותו לדרגה בכירה בחצר המלך... כך גם אסתר הייתה מנותקת לגמרי מעמה ומזהותה היהודית... בחירתה כמלכה הוא מימוש כל התקוות והחלומות שנערה מהגרת עשויה לחלום אליו".

דמותו של מרדכי כפי שרואה אותה הרב ד"ר לאו מול עיניו, שונה לחלוטין מדמות המופת שבנו חז"ל מתוך התעלמות, לדעתו, כמעט מוחלטת מנתונים ואירועים היסטוריים. השקפתו מבוססת כלשונו "על שברי מדרשים ונאחזת ברמיזות של חז"ל... המסתירים קריאה אפשרית של המגילה שסופרה בעבר וטושטשה על-ידי שכבות מאוחרות יותר". ומכאן עולה השאלה: מי אתה מרדכי היהודי - דמות מופת של יהודי גאה המדקדק בזהותו היהודית כדעת חז"ל, או פקיד שתדלן בחצר המלך שעולה לגדולה?


יהודי מיוחס ממשפחת המלוכה


יסודה של כל אחת משתי ההשקפות המרכזיות בדיון על מרדכי מצוי בפסוק מהמגילה. אצל חז"ל ובהשקפה המסורתית הדברים ברורים: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני. אשר הָגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הֶגלה נבוכדנצר מלך בבל". הזהות "יהודי" חשובה בעיני כותב המגילה יותר משמו הפרטי, ועל כן היא מופיעה לפני שמו; אבות אבותיו של מרדכי באו משבט בנימין; הוא עצמו הוגלה עם המלך יכניה, ושושלת היוחסין בפסוק מוליכה אל שאול המלך, שכן נזכר שמו של אביו - קיש.

על יסוד עובדה זו ביקשו חז"ל למצוא במרדכי, הקשור למשפחת המלוכה הישראלית הראשונה, את האיש אשר ישלים את שלא עשה שאול, שחס על חייו של המלך אגג העמלקי. בשונה משאול, מרדכי לא יחוס על המן האגגי. הוא ממשיך את המאבק ההיסטורי בין ישראל ועמלק ומנצח בו, ובכך מקיים "מחה תמחה את זכר עמלק".

נקודת המוצא להשקפה הרואה במרדכי פקיד בשלטון פרס היא בארבע מילים החוזרות על עצמן בצורה דומה עשר פעמים: "ומרדכי ישב בשער המלך". הקשר בין מרדכי לשער המלך מחייב הרחבה והבהרה, כיוון שהוא מאבני היסוד לפרשנות לפיה מרדכי ואסתר מגלמים בזהותם - ולא רק בשמותיהם הלועזיים - את חיי היהודים שהעדיפו לחיות כחלק מהחברה הפרסית על פני האפשרות לחזור בעקבות הצהרת כורש מהגולה לארץ ישראל.

בפנייתו למלך אחשוורוש אומר המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך, ודתיהן שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים". המן מציין שתי עובדות לגבי אחד העמים בממלכה: עם זה, מבלי שאוזכר מיהו, נאמן אזרחית ומדינית ואף מעורב כלכלית עם החברה; אך בה בעת, הוא מקפיד על זהותו הדתית ושמירת נאמנות למורשת אבותיו, השונה משאר הדתות בממלכה, והוא אינו מקיים את דת המלך.

בקביעתו זו מאתגר המן את המלך: מה משמעותי וחשוב יותר בעיניך - נאמנותם הפוליטית לשלטון או הסיכון הטמון בהיבדלותם הדתית? מכאן לשאלה: האם אפשר להפריד ביניהם? ההכרעה תיפול בארמון המלך ותושפע ממעשיו של היושב בשער המלך.


מהותו של "שער המלך"


מה חשיבותו של אותו שער? ממחקרי היסטוריה וארכיאולוגיה עולה, כי הביטוי "שער המלך" אינו מציין שער מוגדר המשמש כניסה לבית, לארמון או למצודה. הכוונה למרחב בנוי המשמש מקום מושבה של הפקידות המלכותית - יועצים, עוזרים, פקידים, שרתים - כדוגמת צוות בית הנשיא או צוות בית ראש הממשלה של זמננו. שער המלך הוא לשכת המלך על מכלול נושאי התפקידים בה, האחראים מטעם המלך על פונקציות שלטוניות שונות.

מרדכי היושב בשער המלך איננו קבצן מרופט בגדים הממתין לנדבות וחסדי העוברים בשער. ההפך הוא הנכון. מרדכי, שככל הנראה התבולל מבחינה חברתית, תוך הקפדה על שמירת זהותו היהודית-דתית ("איש יהודי"), ממלא תפקיד בכיר במערך המינהלי-שלטוני הצמוד לארמון המלוכה. בכיר - כיוון שרק מרום מעמדו הוא יכול להרשות לעצמו להתעלם מתביעתו-הוראתו של המן, כי הכל חייבים להשתחוות לו. כך גם ניתן להבין את התעלמותו מההערה "ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי".

בכיר - משום שלאחר שהורכב על סוס המלך הוא חוזר ישירות למקום מושבו בשער המלך, דהיינו אל המשרד החשוב שיש לו במינהלת השלטון המרכזי. בין שער המלך לבין ארמון המלך נמצאת החצר הפנימית, שחלק מהמרחב הגדול שלה הוא חצר בית הנשים שבה התהלך מרדכי מדי יום. התנועה החופשית במרחב המלכותי, ויותר מכך בסמוך לבית הנשים שעליו הופקדה, ללא ספק, שמירה הדוקה וקפדנית, הייתה אפשרית רק לפקידים בכירים שלא היה חשש מהם מבחינה ביטחונית.

אם מקובל עלינו ששער המלך הוא בניין מינהלת הארמון, הרי שמתבהרות לנו כמה וכמה תמונות מתוך המגילה. נבחן אחת מהן כדוגמה: "ויבוא עד לפני שער-המלך, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק". וכי יעלה על הדעת שפקיד בארמון יגיע לעבודתו לבוש שק? אלא ששינוי הלבוש נועד מחד-גיסא לעורר תשומת לב, ומאידך-גיסא להביע צער וכאב. למרדכי נודע, כי המלך נענה לבקשתו של המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים". ראוי לשים לב לביטוי הקיצוני המוכר לאסוננו מהמאה ה-20: את כל היהודים בכל מדינות המלך.

על-רקע זה מרדכי קורע את בגדיו ובא לבוש בשק ואפר "עד לפני שער המלך". אין הוא נכנס לארמון בלבוש האבל, שהרי "אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק". אין עדות טובה מזו, כי בימי שגרה היה מרדכי בא ויוצא בשער המלך כשהוא לבוש ככל אדם בעל תפקיד במינהלת המלוכה.

כאשר אסתר שולחת את התך לבדוק מדוע שינה מרדכי את לבושו, יוצא התך לפגוש את מרדכי "אל רחוב העיר אשר לפני שער-המלך". עולה מכך, כי "לפני שער המלך" פירושו "מחוץ לארמון המלך", ועל כן "שער המלך" הוא החלק הציבורי, אך לא הפרטי, של הארמון המלכותי.


תהליך כפול בממלכה הפרסית


מרדכי, כמו יהודים נוספים, עבר בממלכה הפרסית תהליך כפול. מחד-גיסא, הוא נטמע בחיים הפוליטיים-כלכליים ואולי אף הצבאיים של הממלכה אותה שירת. מאידך-גיסא הוא הקפיד - כאחרים מבני עמו - על זהותו היהודית-דתית, כפי שעולה מפנייתו של המן לאחשוורוש. מרדכי הוא אפוא התגלמות היהודי בגולה, המשרת בנאמנות את השלטון ואף מתפלל לשלומו, ובאותה עת מקפיד על גאוותו וזהותו היהודית. היש מישהו בינינו שלא יעלה מיד בזיכרונו ובמחשבתו דמויות זהות, בנות זמננו-אנו?

שער המלך הוא נקודת המפתח לכל סיפור המגילה. בישיבתו בשער המלך שומע מרדכי את בגתן ותרש מתכננים "לשלוח יד במלך אחשוורוש". כעבור זמן מבקש המלך, אשר חייו ניתנו לו במתנה, לתגמל בצורה ראויה את מי שהציל את מלכותו וחייו והוא מצווה את המן: "מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך". אל אותו שער חוזר מרדכי לאחר סיבוב הרכיבה בעיר על הסוס המלכותי: "וישב מרדכי אל שער המלך".

המגילה היא סיפור בעל השלכות אקטואליות לכל הזמנים ועיוננו היה רק בתחום אחד. המגילה נקראת "אסתר", אך היא סיפורו של מרדכי. ההתרחשות המרכזית היא בשער המלך, ולא כפי שניתן לחשוב בארמון המלך. מתוכן המגילה עולה, כי בכיר יהודי בשלטון זר עשוי לרכוש השפעה לא פחותה, ואולי אף רבה יותר, ממי שנבחר או מוכר כשליט עצמו.

תאריך:  05/03/2015   |   עודכן:  05/03/2015
יואל רפל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מגילת מרדכי
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
Abe 454
5/03/15 21:18
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
במסגרת סדנה בשם "Remake - העברת מידע ומסר בצורה נסתרת וגלויה בין חומר וטקסטורה", בהנחיית ד"ר אייל שפר מהמחלקה להנדסת פלסטיקה ואביגיל ריינר מהמחלקה לתקשורת חזותית, המתקיימת השבוע בפסטיבל "שבוע המרקחה ה-3" בשנקר שברמת-גן, קבוצת סטדנטים שנה ג' מהמחלקה לתקשורת חזותית ומהמחלקה הנדסת תעשיה וניהול בשנקר, התבקשו לייצר דימוי לאסוציאציה שהמילה "כיסוי" מעוררת בהם כאשר הם נדרשו להעביר את הדימוי מפורמט של תמונה דיגיטלית לפורמט של חומר סרוג. התוצאה המפתיעה הולידה אריג סרוג מגולגל באורך 7 מטרים על רוחב של מטר אחד ועליו פסוקי מגילת אסתר בשלמותם.
04/03/2015  |  יפעת גדות  |   חדשות
בסרטון לכבוד פורים שהוציאה מרצ (יום ג', 3.3.15) מציגות נערות תומכות מרצ מדריך פמיניסטי לפורים. כל נערה בחרה בעצמה את הדמות שאליה התחפשה במסגרת הסרטון, בהתאם לטעמה ולזווית הראייה הפמיניסטית שלה עצמה, וזאת במחאה כנגד הלחץ שמופעל על ילדות ונערות להתחפש באופן בובתי או מיני.
04/03/2015  |  יפעת גדות  |   חדשות
חברי הנהלת אילסם, הפסיכיאטרים, המתמחים בתחלואה כפולה (קיום מחלת נפש במקביל להתמכרות לחומרים), מזהירים לקראת פורים, כי שתייה מרובה עלולה להוביל להתפרצות הפרעות נפשיות.
04/03/2015  |  פרופ' פנחס דנון  |   כתבות
כיפורים, אומרים חז"ל, כמו פורים. האומנם? איך זה שהחג הגשמי ביותר בשנה הופך לחג הרוחני ביותר? תמיד להיות בשמחה ולקינוח בדיחה
04/03/2015  |  ציפי לידר  |   מאמרים
חג פורים נחגג כידוע במשתה ובשמחה עדלאידע. ובעצם, מדוע ועל מה החגיגות? האם בגלל הגזירה של המן להשמיד ולאבד את היהודים, גזירה שהתבטלה? האמת, שבימינו ייתכן מאוד שעם כל הפרשנים לענייני שלום, פורים לא היה נחגג כלל ועיקר, ואולי אפילו הופך ליום אבל, משום שלא צלח ביד הוויזתות אצלנו להחריב ולהרוס ולמסור את ארץ ישראל; מזל גדול שלא כולם מתעמקים יתר על המידה בפרשנויות מגילת אסתר לפי שאפשר והדבר היה מביא לביטול החגיגות, קרוב לוודאי שהיועץ המשפטי היה נזעק למנוע את קשקוש הרעשן בהיזכר שמו של המן, אולי אפילו הייתה נשקלת העמדה לדין בעוון הסתה.
04/03/2015  |  אסתר שניאורסון גרי  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  
4,000 תחפושות נמכרו לטובת ילדים בבי"ח  /  יפעת גדות
להפיל את הפור בחופשת פורים  /  אלון תורג'מן
אוזני המן שוקו עם מילוי ממרח חלוה  /  גלית יצחק-אוגנוב
בְּדִיחָפּוּרִים (ב')  /  ציפי לידר
קריאה אחרת במגילת אסתר   /  איתן קלינסקי
משנכנס אדר - מרבים ב...שיחה  /  שמחה סיאני
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפי לאופרט
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי    השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
אלי אלון
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
דן מרגלית
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן    עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il