האם הגז באמת ירוק?

גז טבעי מורכב רובו ככולו ממתאן (CH4). למרות היותו דלק מאובנים מתכלה, גז טבעי נחשב למקור אנרגיה נקי יחסית. זאת משום שבהשוואה לפחם או נפט, תוצרי בעירתו מכילים יחסית מעט מגז החממה העיקרי CO2 לכל יחידת אנרגיה שמופקת, וכן יחסית מעט מזהמים אחרים כמו חלקיקים נשימים, חנקות וגופרית. עובדות אלו, בשילוב העובדה שמחיר הגז הטבעי יחסית נמוך, גרמו לכך שב-15 השנים האחרונות מתקיים בעולם תהליך של הסבת מערכי הפקת האנרגיה המזהמים (שמונעים בפחם, בסולר ובמזוט) לגז טבעי. הרעיון הוא לעשות בגז שימוש עד שטכנולוגיות האנרגיות המתחדשות יבשילו וישתכללו. מהלך זה נקרא "גשר הגז" (natural gas bridge) ויש כאלה שמאמינים שמהלך זה יבלום את העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה.

גם בישראל עברו מתקני ייצור חשמל הסבה לגז ונבנו תחנות כוח חדשות הפועלות על גז בלבד. כמו-כן, בהמשך לתגליות הגז הישראליות בעשור האחרון, נאמר לא פעם שישראל עוברת לייצור חשמל ירוק ונקי, ושבארץ תקום תעשיית קלינטק מתקדמת, שתעשה שימוש בגז הטבעי לייצור שלל מוצרים. בהתאם לכך, לגז הטבעי תפקיד מפתח בתוכנית הלאומית לתחליפי דלקים, שבמסגרתה מתכננים להשתמש בגז לייצור דלקים סינתטיים לתחבורה.

עם זאת, נדמה שהשמחה הייתה מעט מוקדמת מדי. המדענים יודעים מזה זמן רב שגז החממה מתאן (CH4) גרוע לפחות פי 25 מגז החממה פחמן דו-חמצני (CO2), אך התפיסה הייתה שרוב הגז שמופק נאסף ונשרף בעת השימוש. עם זאת, החל משנת 2011 החלו להצטבר עדויות שמהן עולה שהמצב שונה לחלוטין. מחקרים שבדקו טכנולוגיית קידוחי גז בסדיקה ההידראולית (hydraulic fracturing) – שיטה שבה נוזל מוזרם בלחץ אל שכבות סלע בהן גז כלוא בכיסים זעירים, גורם להיסדקות נרחבת של הסלע, ואז הנוזל והגז נשאבים חזרה לבאר – הראו שעד 8 אחוזים מהגז הטבעי בורח מהאדמה אל האטמוספרה ואינו נאסף.

מחקרים נוספים שנערכו בעולם מצאו דליפות בצינורות ההולכה של הגז וגם בדקו מה קורה לבארות נפט וגז נטושות: בעולם מפוזרות מיליוני בארות נטושות של נפט וגז. חלקן נטושות כבר מאה שנים ויותר. בארות נטושות כוללות בארות שנמצא בהן גז, אך לא בכמות המצדיקה קידוח מסחרי. מחקר כזה שבמסגרתו נבדקו פליטות בזמן אמת של בארות נטושות כאלו, כולל בארות שנאטמו, מצא שחלק ניכר מהבארות אכן פולט מתאן בקצב גבוה.

ניתוח מחזור חיים של השימוש בגז טבעי כולל את מערך החיפוש, הקידוחים, צינורות ההולכה, שריפת הגז, ונטישת קידוחים לא רווחיים או ישנים. ניתוח כולל זה מראה שהפקת הגז הטבעי גורמת לו להיות מזהם גרוע לפחות כמו פחם – לפחות מבחינת השפעתו על שינוי אקלים.

מחירי הגז צפויים להישאר נמוכים בשל תגליות הגז הטבעי הנרחבות בעולם. בסוף 2014 התפרסם מחקר שצירף נתונים אלה ובחן מודלים כלכליים של שימוש במשאבי טבע. מסקנת המחקר הייתה שמחירי הגז הנמוכים ושפע הגז יעודדו צריכה מוגברת של גז טבעי. זאת, בשילוב דליפות המתאן, לא רק שלא יורידו את פליטות גזי החממה, אלא ייתכן שאף יעלו את פליטות גזי החממה לעומת המצב כיום. לכן, החוקרים קוראים לפיקוח ממשלתי על מחירי וצריכת הגז, כדי להקטין סכנות אלו.

דרך נוספת לצמצם את הפגיעה, היא לצמצם את דליפות המתאן מתעשיית הגז הטבעי. לתעשיה זו אינטרס כלכלי לקדם זאת כדי לצמצם פחת ולהעלות את הרווחיות. לשם כך יש לקיים בדיקות שגרתיות לזיהוי דליפות מתאן, לשפר את נהלי קידוחי הגז והנפט, לשפר את אטימת הבארות, ואף לבצע מחקרים נוספים כדי לשכלל את תהליך האיתור של דליפות מתאן.

איך ממצאים אלה משפיעים על מדינת ישראל? אין ספק שמעבר לשימוש בגז יצמצם בטווח הקצר את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות השליליות של שריפת פחם ונפט. לכן, באופן נקודתי, למדינת ישראל מעבר זה מבורך. בנוסף, ישראל נחשבת לתורמת אפסית מבחינת השפעתה העולמית על שינוי אקלים (בארץ עדיין לא מתבצעת סדיקה הידראולית בקידוחי נפט ומספר קידוחי הנפט והגז הפעילים והנטושים בארץ קטן יחסית). עם זאת, כחברה ב-OECD, מצופה מישראל לצמצם ולהקטין פליטות גזי חממה, וצמצום פליטות המתאן היא דרך פשוטה יחסית להשיג תוצאות מרשימות.