הנשיא אובמה טועה, או מטעה, כאשר טוען שיש רק שתי אפשרויות למגעים עם אירן: מו"מ או מלחמה. איום בהפצצה ממוקדת של מתקני גרעין באירן ללא מעורבות כוחות קרקע - אינו מהווה מלחמה, אלא מהווה גורם מרתיע העשוי למתן את האייתולות. מימוש האיום (מול אירן קונבנציונלית שאיננה מסוגלת להתמודד מול ארה"ב)- פעם או מספר פעמים מבסיסי ארה"ב בקטר, בחריין, סעודיה, עומאן, באוקיינוס ההודי ונושאות מטוסים במפרץ הפרסי - ישתק את תוכנית הגרעין האירנית ויקדם שינוי משטר באירן.
תקדימים מוכיחים שיש הרבה אופציות צבאיות שאינן מלחמה, ואף קריטיות למניעת מלחמה. לעומת זאת, הסרת האופציה הצבאית משולחן המו"מ עם משטר פורע-חוק, מגבירה את תאבונו, שוחקת את תדמית ההרתעה של ארה"ב, ומוסיפה שמן למדורת המלחמה.
לדוגמה, ב-19 לדצמבר 2003 הודיע קדאפי על התמתנות היסטורית: פירוק מרצון שלתשתיות הגרעין, הנשק הכימי וטילים בליסטיים בלוב. ההחלטה הדרמטית באה בתגובה לאופציה צבאית אמריקנית ברורה במאבק מול משטרים פורעי-חוק, ששדרגה את תדמית ההרתעה של ארה"ב, והביאה לתפיסתו של
סדאם חוסיין ב-13 לדצמבר 2003. קדאפי חשש מגורל דומה.
גם האייתולות השעו את תוכנית הגרעין האירנית, ב-2003, מחשש לפעולה צבאית אמריקנית. אבל, התוכנית חודשה, הורחבה והואצה, כאשר הובהר לאייתולות שנשיא ארה"ב אימץ את הודעת מזכיר המדינה, קולין פאואל, בעקבות ביקורו בדמשק: "אופציה צבאית נגד סוריה איננה על השולחן."
ב-20 ליולי 1988, לאחר שמונה שנות מלחמה, הסכים חומייני להפסקת אש עם עירק, ולנסיגה מכל שטח כבוש בעירק, כתוצאה מהפצצה אמריקנית ממוקדת של מתקני ביטחון חיוניים באירן והפלת מטוס אזרחי אירני על 290 נוסעיו. חומייני חשש מהרחבת ההפצצות והפלת משטרו.
אבל, ב-25 ליולי 1990 - שבוע לפני פלישת עירק לכווית הסיר מזכיר המדינה, ג'ים בייקר, את האופציה הצבאית משולחן המו"מ עם עירק, ובכך סלל את הדרך לפריקת-עול אלימה של סדאם חוסיין, שהביאה לשתי מלחמות המפרץ ב-1991 וב-2003. בייקר
הנחה את שגרירת ארה"ב לבגדד לומר לסדאם: "ארה"ב איננה צד בסכסוכים בין-ערביים כגון סכסוך הגבולות בין עירק לכווית".
ב-2015 מתעלם אובמה - כמו בייקר ב-1990 - מכרסום דרסטי בתדמית ההרתעה של ארה"ב ומאופיו המגלומני, אלים, איסלאמי-קיצוני, טרוריסטי, חתרני, אכזרי, דו-פרצופי, מפר הסכמים שיטתי, אנטי-אמריקני ואפוקליפטי של משטר האייתולות פורע-החוק שאינו נרתע - אלא מתעודד - ממאזן אימה גרעיני, ומשוכנע שארה"ב תתמיד בנסיגה, ויתורים ופיוסים.
הסרת האופציה הצבאית משולחן המו"מ עם האייתולות דומה להחלטת מפקד משטרה להורות לשוטריו להידר עם פושעים ולא לשאת אקדחים, טייזרים, גז מדמיעוכדורי גומי, אך לצפות להרתעה ולהורדת סף האלימות.
הסרת האופציה הצבאית משולחן המו"מ מלמדת על אי-הפקת לקחים, ונחישות לחזור על - ולא להימנע מ-שגיאות העבר. שוט/איום האופציה הצבאית - במהלך המו"מ עם האייתולות - מהווה מכשיר יעיל ו
הומניטרי למניעת מלחמת עולם גרעינית, העלולה לפרוץ אם האופציה הצבאית לא תוחזר לשולחן המו"מ.
