אחת התקופות הקשות הן מבחינה כספית,והן מבחינות אחרות זהו החופש הגדול הממשמש ובא. הדבר בא לידי ביטוי בכך שצריך למצוא עיסוק לילד (וגם לדאוג שהוא לא יסתבך בצרות, כמובן), לממן את מקורות הבילוי וביניהם גם את הקייטנה.
נהוג לחשוב שקייטנה עירונית אשר מופעלת ע"י החברה למתנסים הנה זולה יותר מהקייטנות הפרטיות. הנחה זו נכונה חלקית. אמנם, קייטנות עירוניות זולות יותר מקייטנות פרטיות אך מבט אל הנתונים מראה תמונה מעט קודרת.
להלן הנתונים:
מחיר הקייטנות העירוניות אשר נמשכות שלושה שבועות בחודש יולי ומסתיימות בשעה אחת בצהריים, הן עולות בממוצע סביב 1,100 שקלים. קייטנה המסתיימת בשעה חמש בערב תעלה בנוסף עוד חמש-מאות שקל במקרה הטוב,ועוד תשע-מאות שקל במקרה הרע.כלומר מדובר בסכום הנע בין 2000-1600 שקל.
החלטתם לפתח את הילד ולרשום אותו לקייטנה המכילה נושא מסוים המחיר יהיה בהתאם.
ומה לגבי הקייטנות הפרטיות?
הקייטנות הפרטיות מתומחרות לפי מחזורים הנמשכים חמישה ימים בלבד. כך,למשל בקייטנת חילוץ והצלה שבקיבוץ אפיקים המחיר יהיה 2,150 (כולל שינה). כמובן שאם הקייטנה היא בת שלושה שבועות המחיר מזנק.
הפתרון של שי פירון
כזכור, שר החינוך הקודם הרב שי פירון יזם הקמתן של קייטנות אשר יסובסדו חלקית ע"י המדינה, כך שההורים ישלמו מחיר מופחת. מדובר במיזם הדרגתי שנכון לעכשיו כולל רק את כיתות א',ב', ובהמשך אמור לכלול את כל כיתות בית-הספר היסודי.
אני מברך את שר החינוך
נפתלי בנט שהחליט להמשיך במיזם חינוכי חשוב זה, ובחר שלא לגנוז אותו כפי שעושים בד"כ שרים חדשים הנכנסים למשרד חדש.
אין שום סיבה לשלם על מוצרים בסיסיים מחיר מופקע.הגיע הזמן שיבוא אדם אחד או קבוצת אנשים ובעזרת תוכנית יעילה ומקצועית יחזיר את המחירים לשפיות נורמלית.
