בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מדוע קיימים שני מנגנונים לפירוק החלבונים בגוף? ● ממצאי מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לעזור בפיתוח תרופות נגד סרטן שיגרמו פחות תופעות לוואי, ולהצביע על כיוונים חדשים לחקר מחלת הפרקינסון
|
מימין: ד"ר גילי בן-ניסן, לימור מזרחי, עירית פיינר וד"ר מיכל שרון [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]
|
|
|
|
|
תהליך הפירוק [צילום: AP/Petros Giannakouris]
|
|
|
|
|
|
בתאי גופנו מסתובבים "זוגות מספריים" קטנטנים: אלה מכונות מולקולריות זעירות, הנעות במרבית חלקי התא ומפרקות חלבונים לא-רצויים. מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון בקרה השולט ב"מספריים" המולקולריים האלה. ממצאיהם, שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications, עשויים לעזור בפיתוח תרופות נגד סרטן שיגרמו פחות תופעות לוואי, ולהצביע על כיוונים חדשים לחקר מחלת הפרקינסון. סילוק חלבונים לא-רצויים - כאלה שנשחקו, נפגמו, או פשוט אינם נחוצים יותר - הוא תהליך חיוני לתפקוד האורגניזם, חשוב עד כדי כך שהתפתחו שני מנגנונים שונים האחראים על ביצועו. את המנגנון המוכר והנחקר יותר מפעיל צֶבֶר מולקולרי גדול הקרוי "פרוטיאזום", אשר ממחזר חלבונים שסומנו לפירוק. המנגנון השני, שהתגלה בשלב מאוחר יותר, הוא המספריים המולקולריים: זו מולקולת פרוטיאזום מופחתת, הכוללת אך ורק את החלק הדרוש לחיתוך חלבונים. "מספריים" אלה אינם מחכים עד שהחלבונים הלא-רצויים יסומנו, אלא מפרקים מיד חלבונים חסרי מבנה מקופל תלת-ממדי. חרף התועלת הטמונה בהם, זוגות מספריים כאלה, המסתובבים באופן חופשי וחותכים לחתיכות את כל החלבונים הלא-מקופלים, עלולים גם ליצור בעיות. חוסר הקיפול של חלבון עשוי להצביע על נזק, ולכן יש היגיון בסילוק החלבונים הפגומים מבלי לבזבז זמן על סימונם. ואכן, אותו פרוטיאזום חותך, פועל בעיקר במצבי חרום הקרויים "עקה חימצונית" (oxidative stress), בהם נגרם נזק רב לחלבונים בתא. אך באחרונה התגלה, כי כמעט מחצית מכלל החלבונים התקינים בתא כוללים גם הם מקטעים לא-מקופלים; למשל, החלבון p53 - אחד המגינים הראשיים של התא מפני סרטן. בנוסף, בתא ישנם חלבונים חסרי מבנה רבים המבצעים תפקידי מפתח נוספים, כגון בקרה על חלוקת התא או בקרה על ביטוי גנים. לפיכך, כדי שהפירוק יתבצע רק במידת הצורך, נחוצים מנגנוני בקרה האחראים על הפרוטיאזום החותך. אחד ממנגנוני הבקרה האלה זוהה כעת על-ידי ד"ר מיכל שרון וחברי קבוצתה במחלקה לכימיה ביולוגית של המכון: ד"ר אורן מוסקוביץ, ד"ר גילי בן-ניסן, עירית פיינר, דן פולק ולימור מזרחי. המדענים מצאו, כי חלבון הקרוי DJ-1 מעכב את פעילותו של הפרוטיאזום החותך, ובכך מאט את הפירוק של החלבונים חסרי המבנה. המחקר הראה, לדוגמה, כי DJ-1 מונע מ"המספריים" המולקולריים הללו לחתוך לחתיכות את חלבון ה-p53. בנוסף הראו המדענים, כי DJ-1 נצמד ישירות לפרוטיאזום החותך - ובכך הוא מעכב את פעילותו. פיענוח של מנגנוני פירוק החלבונים לעומק עשוי, בעתיד, לעזור לשלוט בתהליך זה בצורה מדויקת יותר. כך למשל, מספר תרופות חדשניות נגד סרטן מונעות מהפרוטיאזום לפרק חלבונים נוגדי סרטן, אך הן מונעות גם את פירוקם של חלבונים רבים אחרים, וגורמות בכך תופעות לוואי. הבנה מעמיקה יותר של תהליך הפירוק, הנובעת מהמחקר החדש, עשויה בעתיד לעזור בפיתוח תרופות שימנעו את הפירוק בצורה מדויקת יותר. יתר על כן, המחקר עשוי לשפוך אור חדש על מחלת הפרקינסון. באחרונה בוצעו מחקרים שהראו, כי מוטציות בגן המקודד ל-DJ-1 מחוללות גרסה תורשתית של מחלה זו, אשר פורצת בגיל צעיר. המחקר שבוצע במכון מצביע על אופן מעורבותו האפשרי של חלבון ה-DJ-1 במחלת הפרקינסון, וממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים לחקר מנגנוני המחלה.
|
|
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
|
|
תאריך:
|
17/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2015
|
|
מכון ויצמן למדע
|
|
ב-1968 הגיע לישראל משלוח מיוחד: 11 פראים - מין של חמור, שנהג לשוטט בעדרים גדולים ברחבי הנגב והערבה עד לשנות ה-20 של המאה הקודמת אך נכחד בעקבות ציד. אוכלוסיות של פראים מתתי-מינים אחרים שרדו בכמה אזורים מצומצמים יחסית, ביניהם אירן, ומשם הגיעו חלק מהפראים שהגיעו לישראל - חלקם הגיעו דרך גני חיות באירופה, וחלקם נשלחו ישירות לארץ מאירן.
|
|
|
מה יקרה כאשר ארגוני טרור ישימו את ידיהם על מל"טים אזרחיים מדוע כמעט שלא נעשה שימוש בתצוגות מודרניות מה מתכננת חברת DLR לטסים לאוסטרליה בעוד שלושה עשורים כיצד הסרט הנע של צ'רלי צ'פלין הופך לבלתי רלוונטי
|
|
|
לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות". נגיפים, הקרויים פג'ים, תוקפים חיידקים ומתרבים בתוכם. החיידקים, מצידם, נלחמים בנגיפים אלה באמצעות מערכת חיסונית ייחודית. כמו המערכת החיסונית שבגופנו, גם המערכת שפיתחו החיידקים מבוססת על יכולת לזהות גורמים זרים, ולהבחין בינם לבין מרכיבים של החיידק עצמו. הבחנה זו מהווה את האתגר העיקרי מולו ניצבת כל מערכת חיסונית. מדענים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת תל אביב חשפו את המנגנון שבאמצעותו מבדילה המערכת החיסונית של החיידקים בין הדנ"א (דנ"א) של הנגיפים שמדביקים אותם לבין הדנ"א שלהם-עצמם. ממצאים אלה פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature.
|
|
|
כמו קול סיר (היילי ג'ואל אוסמוט) בסרט "החוש השישי", אביטל גבע ומיכה אולמן מסתכלים עלינו, ורואים אנשים מתים. כן, הם לא סוגרים את הבורג עד הסוף, ומותירים, לכאורה, אפשרות למהפך. אבל התערוכה המשותפת שהם מציגים בגלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, באצירת רון פורר, משחררת לחלל האוויר, מלבד ריח רקב של מים עומדים, בעיקר מפח נפש, שלא לומר ייאוש. שלא לומר חרדה קיומית.
|
|
|
בשביס זינגר, גדול הסופרים היהודים במאה העשרים וזוכה פרס נובל, היטיב למזג בסיפוריו הנפלאים את חוויותיו האישיות, סיפור חייו הפתלתל וסיפורים אנושיים שסבבו אותו. התמהיל שלו יצר חומר נפלא לסרטים ומחזות שכובשים את הקהל עוד ועוד מאז ועד היום.
|
|
|
|