העלמה שאינה מתיישנת

אין מנוחה ואין התיישנות, לאדם אשר היו לו הכנסות לא מדווחות לרשויות המס. פקיד השומה יכול לדרוש הגשת דוחות באופן רטרואקטיבי כמעט ללא הגבלת שנים. זוהי סיבה נוספת לנצל את הליך "גילוי מרצון האנונימי", בו אפשרה רשות המיסים לדווח על הכנסות ועל חשבונות בחו"ל ועל הון שחור שנצבר בשנים קודמות ועומד להסתיים ב-6.9.2015.

בעניין יוסף יצחק אהרונוב (ע"מ 57131-01-14, ניתן ב-7.6.15) נקבע, כי לא תחול התיישנות על דרישת דוחות למס רטרואקטיבית לשנים קודמות, גם אם עברה תקופה ארוכה מאז אותן שנים. זאת, כאשר לא הייתה בידי פקיד השומה אפשרות לדעת על העלמת ההכנסות.

אהרונוב כיהן בשנים הרלוונטיות כיושב-ראש עמותת צעירי אגודת חב"ד. הוא לא דיווח לפקיד השומה על ההכנסות שהיו לו מהעמותה או ממקורות אחרים. בעקבות חשד למעילות בכספים בעמותה, נפתחה חקירה משולבת של פקיד שומה חקירות והמשטרה כנגד העמותה, עובדיה ובעלי תפקידים בה. מתוך ממצאי החקירה הסיק פקיד השומה, כי אהרונוב קיבל משכורות בגין עבודתו בעמותה באותן השנים, בנוסף למימון אחזקת רכב, טלפון והוצאות פרטיות שונות, וכי בשנת 2001 קיבל עוד 1.1 מיליון שקל אשר יועדו כביכול על-ידי העמותה לכיסוי הוצאותיה בחו"ל.

בהתאם לסמכותו לפי סעיף 152(ב) לפקודה, קבע פקיד השומה בצו שהגיע לידי אהרונוב ב-1.1.14 את השומות לשנות המס 2001-1997. לטענת אהרונוב, הוא היה פטור מהגשת דוחות שנתיים בשנים הרלוונטיות היות שלא הייתה לו כל הכנסה בהן. לחלופין, אף אם היה מחויב בהגשת הדוחות, הרי שבשל השנים הרבות שחלפו, אין לפקיד השומה סמכות לדרוש את הגשת הדוחות לגבי שנים אלו, בשל התיישנותם.

לטענת אהרונוב, המחוקק קבע גבול של סבירות באופן שפקיד השומה לא יכול להפעיל את סמכותו ולקבוע את הכנסותיו של אדם באופן רטרואקטיבי אם חלפו שלוש או ארבע שנים, לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה, או לכל היותר אם חלפו שש שנות מס, בהתאם להוראות סעיף 160(א) לפקודה שעניינו החזרת מס יתר בעקבות שומה. לא ייתכן, לדעתו, כי לפקיד השומה תהיה סמכות בלתי מוגבלת בזמן לשום אדם על הכנסותיו לפי מיטב השפיטה.

בית המשפט קובע, כי הפקודה אינה מגבילה את סמכות פקיד השומה לדרוש מכל אדם דוח. כל עוד לא הוגש דוח, לא יחולו הוראות סעיף 145(א)(2) לפקודה המורה לפקיד השומה לבדוק את הדוח תוך שלוש שנים מתום שנת המס בה נמסר.

בכל אופן, תמיד יש לבחון את סבירות דרישת פקיד השומה במשלוח דרישה לאדם להגיש דוחות באופן רטרואקטיבי. הסבירות תימדד לא רק בתקופה שחלפה מהמועד על אודותיו נדרש הגשת הדוח ועד משלוח הדרישה, אלא גם לאור נסיבות רלוונטיות אחרות. למשל: הסיבה אשר בעטיה נשלחת הדרישה, סכום המס שבמחלוקת, קיומו של חשד להעלמת מיסים, עוצמתן של הראיות המאששות את החשד להעלמת מיסים, חומרתם של המעשים המיוחסים לנישום, משך התקופה של ביצוע המעשים, המשך ביצוע המעשים במועד משלוח הדרישה ועוד.

במקרה זה, התגלתה לפקיד השומה על בסיס ראיות לכאורה מבוססות היטב, שורה ארוכה של מעשים פליליים של דיווחי כזב והעלמת מיסים בצורה שיטתית במשך שנים בסכומים של מיליוני שקלים, שבוצעו לכאורה על-ידי העמותה והפועלים בשמה.

בית המשפט מציין, כי גם לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, מונים את מניין שבע השנים במקרה שהייתה עילת התובענה תרמית או הונאה מצד הנתבע, מהיום שבו נודעה לתובע התרמית או ההונאה. כמו-כן, לפי סעיף 8 לאותו חוק, כאשר נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שנודעו לתובע עובדות אלה. משמע: כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי פקיד השומה לדרוש דוחות באופן רטרואקטיבי ללא הגבלת זמן לאחור.