הנושא של הכרזת מורדת (סרבנית לחיי אישות עם הבעל) והיתרי נישואין כרוכים זה בזה. אלו אמצעים הלכתיים הקיימים רק נגד נשים לעניין גירושין וראוי לבטל הליכים אלה (פרט להיתר נישואין במקרים כגון חולת נפש או צמח). כמעט אין תיק גירושין בו לא מוזכר האיום לגבי הכרזת אישה כ"מורדת", למרות שמדובר במנהג מת ובהליך סרק.
בדרך כלל הקביעה בבתי הדין הרבניים שאישה היא כמורדת, יש לה השלכה לעניין הפסד מזונות ולא הפסד הכתובה בכללותה. המנהג של הכרזת בית דין רבני בדבר "מורדת גמורה" שוב אינו קיים למעשה, שכן התנאים הקודמים להכרזה הם שורה של פסקי דין הכוללים התראות, המלכות (כשבית הדין בעצמו מסביר לאישה את חומרת מרידתה ומפציר בה ונותן לה זמן להימלך בדעתה ולחזור בה), הכרזות בפומבי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות במשך ארבעה שבועות וניתנת לאישה שהות של 12 חודשים.
בשנים האחרונות נפתחו בישראל בממוצע כ-230 תיקי הכרזת מורדת לשנה. אלו הם תיקי סרק שמיועדים לבייש את האישה ולאיים עליה. בפועל, נמצא רק תיק אחד בבית דין רבני באשדוד משנת 2012 בדבר הכרזה כמורדת (שהיה נופל בערעור, לו הוגש מחוסר קיום ההתראות שצוינו).
ההכרזה על אישה מורדת אינה ראויה במציאות החברתית המודרנית, מה גם שיש בפסיקה הרבנית קביעה מפורשת, כי "בזמננו לא נוהגים לעשות במורדת ההמלכות וההכרזות" והתוצאה היא שכאמור דין הכרזת מורדת שוב אינו קיים. למרות זאת, הבעל רשאי לפתוח תיק הכרזה כ"מורדת", אך אין בהליך זה תועלת, פרט לאיום על האישה.
יש מקרים נדירים, מפעם לפעם, בשכונות בירושלים ובבני ברק, שבהם יש הכרזות פומביות מסוג זה. ההכרזות כוללות את נוסח ההחלטות של התראות מורדת מאת בתי דין רבניים פרטיים, תוך ציון מפורש של שם האישה המורדת. אולם, הליכים כאלה סותרים את
כבוד האישה ואת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מה גם שאין בתי דין אלה מוסמכים לכך. מאידך-גיסא אין להעלות על הדעת, כי בית דין רבני ממלכתי יצווה על הכרזות כאלה, ואם יעשה כן, ניתן בנקל לבטל את פסק דינו באמצעות בג"ץ.
לעומת זאת, קיימים פסקי דין רבניים המצביעים על אישה שעזבה את הבית ואינה חיה עם בעלה כמורדת, אך ההשלכה היא רק לעניין מזונות. אולם במקרה שהאישה הקדימה את תביעתה למזונות בבית המשפט למשפחה - פסקי דין של "מעין מורדת", אינם מחייבים את בתי המשפט למשפחה, הרשאים לפסוק מזונות למרות קביעה סותרת כמורדת של בתי דין רבניים.
לפי ההלכה, במקרה שהאישה הוכרזה כמורדת אחרי 12 חודש, זכאי הבעל, אם היא סרבנית גט, להיתר נישואין לשאת אישה שנייה. אולם בזמננו היקף היתרי נישואין הולך ופוחת עד כדי כך שבשנת 2014 נמצאו רק 11 היתרי נישואין כאלו, במקרים שהאישה היא חולת נפש או הפכה לצמח. זאת, בין היתר, מטעמים הלכתיים וגם לאור שורה של הגבלות פליליות ואזרחיות. לאור ההגבלות האלו, הליכי ההיתר לנישואין שניים הם מורכבים ומסובכים ונמשכים שנים ארוכות.
סיבה נוספת לכך שפסקי הכרזה כמורדת שוב אינם קיימים היא שבתי הדין הרבניים נוהגים כיום לפי "פסק רבינו ירוחם", שלפיו במקום שהבעל מעוניין בגירושין והאישה נוהגת כמורדת, אין מכריזים על האישה כמורדת אלא פוסקים על גירושין. ההלכה מכירה רק בהליכים של מורדת אגב טענת שלום-בית מצד הבעל. לרוב, עורכי הדין טועים ומגישים תביעות למורדת אגב הליכי גירושין, אבל הדבר תרתי דסתרי ותביעות כאלה להכרזה כמורדת נידחות.
המצב שנוצר על-ידי שילוב של הוראות דין תורה וחוקי המדינה, יוצר כיום מהפך גדול להגנת האישה ויש לנהוג בפרשנות דתית או אזרחית של הדין הדתי החותרת לצדק, יושר ושלום, לפי מורשת ישראל.
