הרב מה'מצפון'

בני ציפר, עורך מדור תרבות וספרות בעיתון "הארץ, נהנה לעלות על שרטון של יהירות ובוז לתרבותם של אחרים ולטבל את ארסיות הלעג במנות גדושות של בוז.

הקטעים הבאים לקוחים מתוך ספרו של פרופ' יואב גלבר 'היסטוריה, זיכרון ותעמולה' בהוצאת עם עובד. תמונת המחבר על העטיפה מאחור היא מילולית לחלוטין. יואב גלבר הוא ראש 'מוסד הרצל לחקר הציונות', פרופסור באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בימים אלה אנו "חוגגים" שלושים שנה ליציאה מההיפר אינפלציה של המחצית הראשונה של שנות ה-80 במאה הקודמת. כיד הדמיון הטובה מציינים יודעי ח"ן שמצב ישראל אז היה גרוע ממצב יוון היום.

עסקינן בשני פוליטיקאים האחד עבריין מורשע עם קלון שפתאום מקשיב לצו מצפונו ולא רוצה לחתום על מתווה הגז שהוכן בשיתוף גורמים מקצועיים רבים במשרדי הממשלה. הוא עד כדי כך חושש שמבקש שיעבירו אותו מסמכותו לחתום על ההסכם למישהו אחר.

הבעיה הקיומית האמיתית של ישראל היא לא הביטחון הפיזי, לא הגרעין האירני ולא הטרור המקומי והבינלאומי. בעיית המשך קיומו של עם ישראל במולדתו הדהדה באוזניי לא מכבר כשבן שיחי, יהודי ישראלי שורשי, דיבר בשנאה על מורשת ישראל. אמרתי לו שהשנאה שלו איננה כלפי המורשת אלא נובעת מסלידתו מהעסקנים הדתיים, שהתנהלותם משניאה את תורת ישראל על חלק ניכר מהציבור הלא-דתי. אבל נימת השנאה בקולו של בן שיחי העלתה באחת את מה שמנקר בליבי מאז שנת 1974, לאחר הזעזוע העמוק של מלחמת יום כיפור, כשקבוצת בוגרי ישיבת מרכז הרב החליטה שהגיע הזמן ליישב את יהודה ושומרון, חבל ארץ קשה שחייב המון מסירות נפש, שלא לדבר על הקשיים שהציבה הממשלה דאז. שאלתי עצמי איך זה שדווקא בוגרי הישיבה ההיא הציבו מופת כה מדהים לדבקות בנחלת האבות, ולא אנשי תנועת ז'בוטינסקי, שברובם רק שילמו מס שפתיים, אך לא הגשימו בעצמם ובגופם את מעשה ההתיישבות.