אנו מתקרבים לקראת ההכרעה בנושא מתווה הגז.אם יהיה סיפק בידי הממשלה להגניב את ההכרעה בין כל הארועים האופפים אותנו הרי שנוכל להעריך שכניעה למונופול עלולה להיות בכיה לדורות. הדיון הציבורי הציף מספר עובדות שהתעקשות לגביהן יכולה לשפר את המצב.
מתברר שלא כפי שנתניהו מכריז אין שום דחיפות בפתוח שדה ליויתן. כמות הגז הידועה כיום עשויה להספיק לצרכי המשק ל-40 השנים הבאות. יצוא יש לעודד אך ורק לירדן ולמצרים וזאת מסיבות פוליטיות. לא מסבים תעשיה לגז כדי שבעתיד יהיה צורך ליבא אותו ממרחקים בעלויות מאוד גבוהות דבר העלול ליצור משבר בתעשיות אלה שיהיו, כאמור, תלויות בגז.
המונופול טוען ששינוי התנאים יקשה עליו להשיג מימון בנקאי. אם נכונה הטענה יתכבד ויזמין משקיעים נוספים. במידה ואינם יכולים או רוצים להשקיע מכספם. לפעולה זו קוראים הנפקה. הם רוצים ליהנות מכל העולמות לא להשקיע מכספם מצד אחד אך גם לא לדלל את חלקם ברווחים מאידך. לכן הם רוצים לנצל את הרביות הנמוכות ולגייס הלוואות מבנקים ואם הבנקים לא ילוו על הצבור להגדיל את הכנסותיהם כך שיוכלו להשיג את המימון.
המונופול הציג מחקר מוזמן המציג שהתשואה הצפויה, 22%, היא נמוכה מהמקובל בענף. בלי להכנס לתקפות ההשוואה אפשר לציין שמדובר בפרויקטים שבוצעו בעבר. בינתיים הרביות בעולם ירדו לרמה נמוכה מאד. תשואה מבוקשת על פרויקט אמורה להתייחס לסביבת הריבית האלטרנטיבית אותה ניתן להשיג על השקעה כספית. עם הירידה של הרביות בשנים האחרונות גם התשואה הדרושה על השקעות צריכה לרדת. התשואה צריכה אם כן לרדת לסביבת ה-10-12%.
השתתפות המונופול בהוצאות ההגנה על הפרויקט אמורה להיות בגובה של כמה עשרות מיליוני דולר. ההשקעה של
חיל הים בספינות ובשוטף היא גבוהה יותר וכאן צריך לבוא תיקון.
הנקודה העיקרית היא מחיר הגז. בעיתונות פורסם ששטייניץ מנסה לשכנע את המונופול להוריד את המחיר ל-4.99 דולר. אומנם רצונו להתחרות בקופיקס יכול לשובב נפש אך המחיר שצריך להיות הוא 2.5-2.75 דולר ואין צורך להצמידו לשום דבר אלא למחיר העולמי לפי נוסחה שתיקבע מראש.
הדבר היחיד שדחוף הוא בניית צינור נוסף. אם המונופול גורר רגליים על המדינה ליזום את הבנייה. כמו-כן, מאחר שהמונופול אינו עומד בלוח זמנים יש להבהיר לו שהריבון בישראל הוא עדיין המדינה. אם לא ימלא התחייבויות יש להחרים את רישיונו ולהקים חברה ממשלתית, כפי שקיים בנורבגיה, שתגייס הון ע"י הנפקת אגרות חוב בערבות המדינה ותפתח מעתה והלאה את אוצרות האנרגיה של המדינה. ממילא אנו מתקרבים לנקודת האל חזור בה יהיה צורך להחליט אם למונופול יש מדינה או המדינה מטפלת במונופול כפי שמקובל בכל ארץ מערבית מתוקנת.
