דאגתם של העסקנים החרדים לכבודה ולמעמדה של הרבנות הראשית, ממש מכמירת לב. העסקונה החרדית התחרתה השבוע בינה לבין עצמה בהענקת כינויי גנאי לרבנים שהקימו בית דין לגיור קטינים, והכל במסגרת מלחמתם למען כבודה ומעמדה של הרבנות הראשית. זוהי כמובן אותה עסקונה צבועה, שפוסלת את הכשרי המזון של הרבנות הראשית ורואה בהם טריפה גמורה.
בדרכם הלכה התקשורת החרדית. ביטאון הליטאים יתד נאמן, השבוע: "רבנים" (המרכאות המעליבות במקור!) ד"לים הכריזו על הקמת "בית דין" (גם כאן המרכאות במקור) עצמאי ל"גיור". בהמשך מכנים לבלרי היתד את הרב נחום רבינוביץ, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, שיושב בראש בתי דין אלה, כך: "נחום רבינוביץ [ללא התואר רב], מהבולטים ברבני הציונות הדתית". האם העובדה שהרב רבינוביץ וחבריו מחמירים בענייני התבוללות בתוך מדינת ישראל, שוללת מהם את התואר רב?
מספרים על הרב משה פיינשטיין, גדול הפוסקים ביהדות ארה"ב בדורות האחרונים, שכשנשאל מדוע הוא מקל במקצת מהלכות שבת, השיב: "אני לא מקל בדיני שבת, אני מחמיר בפיקוח נפש". מזל שהיתד לא היה קיים בזמנו. אחרת גם ממנו היו שוללים, זו דרכם כסל למו, את התואר רב... אבל לעומת זאת מחלק היתד תוארי ח"כ ולמעלה מזה לכל עסקן זוטר, בתנאי שהוא חרדי. למשל, לאחד מחברי הכנסת של
ש"ס, המכונה ביתד הרב, למרות שכל השכלתו התורנית מסתכמת בעיסוקו הקודם כחשמלאי רכב.
עולם הפוך
חגיגה של צביעות. קודמיהם של העסקנים החרדים טענו ב-1921, עם הקמת הרבנות הראשית בידי הראי"ה קוק (שבשבוע הבא יצויין יום השנה ה-80 להסתלקותו), כי יש לקרוע קריעה על עצם הקמת הרבנות הראשית. אבל למה להרחיק עד אז. אותם עסקנים הרואים בהכשרי הרבנות הראשית טריפה של ממש, והשוללים את היתר המכירה של הרבנות הראשית בשמיטה הנוכחית, ומכנים אותם חוכא ואיטלולא (הגדיל לעשות אתר חרדי מתלהם שמאז תחילת שנת השמיטה הנוכחית מתנפל על הרב הראשי הרב
דוד לאו, ומכנה אותו בהתנשאות חלולה: 'דוּדי, בעל היתר המכירה'), הם-הם מגיני הרבנות הראשית. אוי לאותה בושה.
כה גדולה הפסילה של העסקנים את הרבנות הראשית, שעיתונם נמנע בכוונת מתכוון מלכנות את הרבנות הראשית בשמה זה, כדי שלא לבטא בכך איזשהו שמץ של הכרה מינימלית במעמדה, ומקפיד לכנותה רק - הרה"ר. זהו העיתון שהעז לשלול, במסגרת מאבקו ברבנות הראשית, את התואר רב מן הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב
עובדיה יוסף, וכינה את שניהם: 'גורן' (בלי התואר רב) ו'עובדיה' (בלי התואר רב). עולם הפוך ראיתי. וגם כיום אין הוא מכנה את הרבנים הראשיים בתוארים אלה, אלא בתואר המחתרתי – הרה"ר, כך: הרה"ר
הרב לאו והרה"ר הרב יוסף. רבנים ראשיים של ממש? – לא כבר כבד מדי על היתד הלא-נאמן.
הצדקנים הללו, מגיני הרבנות הראשית רק כשנוח להם, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. ממש כך. הם יורשיהם של העסקנים הקנאים שירדו לחייו של הראי"ה קוק, ביזוהו והכפישוהו, ועד היום מדירים את ספריו הגאוניים מארון הספרים היהודי, ומצנזרים את הגותו ותורתו מתוך ספרים שכתבו תלמידיו ובהם ציטטו דברים מפיו, עד בלתי השאיר לו שריד ופליט בעולם החרדי.
ג'ובים וג'ובות
אבל לאחר שהעסקונה החרדית הפכה את הרבנות הראשית, בזכות דילים פוליטיים אפלים, למוסד פוליטי גרידא, ולקרדום לחפור בו ג'ובים וג'ובות לאנשי שלומם, הם מתעוררים למאבק על כבודה ומעמדה, אך תוך שלילת פסיקותיה: מערכת הכשרות, היתר המכירה, פסיקתה המפורשת לומר הלל ביום העצמאות, הנחיית הרבנים הראשיים מרן הרב יצחק הלוי הרצוג ומרן הראשל"צ ב"צ חי עוזיאל, לראות במדינת ישראל סוג של התגלות שעושה אותה ל'ראשית צמיחת גאולתנו', ועוד ועוד. לאחר שניכסו לעצמם את המוסד הפוליטי המייצר פרנסה ותעסוקה לאנ"ש, הם נזעקים להגן עליו, אבל מבלי להכיר בפסיקותיו. צביעות, כבר אמרנו?
כיבוש זוחל של המוסד הזה ע"י חוגים שאינם מכירים בסמכותו ההלכתית אבל כמהים לכספים שניתן לייצר באמצעותו החל מזמן. אבל הכיבוש הגיע לשיא האבסורד, בחירות הקודמות לרבנים הראשיים, בשנת 2003. אז התחרו על תפקיד הרב האשכנזי, שני מועמדים בולטים: האחד רבה של עיר חשובה, פוסק חשוב; והשני רב נשוא פנים, אבל כזה שלא שימש מעולם ברבנות, אפילו לא רב שכונה. ועל אף זאת בחרו העסקנים החרדים ונגרריהם דווקא באיש שעומד כיום לדין, על שורה של האשמות חמורות.
משל למה הדבר דומה? לשניים המתמודדים על הרמטכ"לות – קצין רב זכויות בדרגת אלוף וחייל שיצא מהבקו"ם עם דרגת טוראי. מישהו היה מעלה על הדעת להעדיף את הטוראי על פני האלוף? אבל זה מה שקרה ברבנות ב-2003. על מה ולמה? – נחשו אתם. אחת ההשערות המובילות היא, כי כל התרגיל הבזוי הזה, נעשה אך ורק כדי להגחיך ולהשפיל עד עפר את מעמדה של הרבנות הראשית. וכל השאר עוד יסופר. בבתי המשפט.
מה אומר החוק?
אחד מהעסקנים החרדים, ח"כ
משה גפני, שיצא כמובן נגד הקמת בתי הדין של "הרבנים הד"לים", הסביר שמלחמתו נגדם היא מפני שהמהלך גובל בפלילים: "הייתכן שמי שאינו מסכים עם גופים חוקיים כלשהם במדינה, יקים גופים מקבילים לצרכיו? היתכן שמישהו יקים משרד פנים משלו ויחלק תעודות זהות?"
אז זהו, שהעסקנים החרדים הם-הם שמגבים עשרות גופים מקבילים פרטיים: מערכות כשרות אלטרנטיביות, בתי דין פרטיים (כולל לגיורים), רישום נישואין אלטרנטיבי, ועוד כהנה וכהנה. "זה מהלך לא חוקי", האשים גפני את מקימי בתיה"ד 'גיור כהלכה', ושכח שהוא וחבריו הצהירו אך לפני חודשיים כי לא יכירו בגיורים החוקיים בהחלט שנעשו או ייעשו על-פי החוק ששרר כאן (ואשר בוטל רק ב-5.7.15, לפני חודש וחצי, בשל לחצי החרדים), ולפיו רשאי היה כל רב עיר מוסמך להקים בית דין לגיור. האם אתה, מר גפני, דואג לכיבוד החוק רק כשנוח לך, ומכריז כי לא תקיים אותו כשלא נוח לך? צביעות, כבר אמרנו?
אז לכל הדואגים לפגיעה בחוק, הנה קריאת ארגעה מפיו של פרופ'
אביעד הכהן, דיקן 'שערי מדע ומשפט', שאמור להבין דבר או שניים בענייני חוק ומשפט:
"בניגוד לנושא הנישואין והגירושין, החוק הישראלי מעולם לא הסדיר את נושא הגיור בחקיקה ראשית ובוודאי שלא הסמיך את הרבנות הראשית או את בתי הדין הרבניים לעסוק בגיור. להפך: לפי עקרון החוקיות, העובדה שנושא הגיור אינו מוזכר - ולוּ ברמז - בחוק הרבנות הראשית לישראל, או בחוק שיפוט בתי דין רבניים, מלמדת שלא הייתה כל כוונה למסור נושא זה לסמכותם, וקל וחומר שלא הייתה כוונה למסור להם סמכות זו באופן ייחודי. יש לזכור שמבחינה הלכתית, הליך גיורם של קטינים קל בהרבה מזה של בגירים, כך שהקשיים הרבים שמוערמים עליהם מצד המדינה, מנוגדים לא רק לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל אלא גם לערכיה היהודיים".
לידיעת מגיני החוק מבית גפני והיתד.
