רק העתיד יוכל לגלות לציבור הישראלי שבע הסקנדלים מי היה אותו אחיתופל שיעץ לשר
גלעד ארדן למנות את
גל הירש לתפקיד המפכ"ל. האם היה זה חבר תמים שביקש לעטור את ראשו של ארדן בזר עלי דפנה של מנצח, או שהיה זה יריב ערמומי שהבין כי המינוי המוזר הזה עתיד להיות מלכודת פתאים שאולי תעלה לארדן בחיסול הקריירה הפוליטית שלו.
נוכח הסערה הציבורית שגליה המתנפצים מאיימים להטביע את ספינת המינוי הנוטה להתהפך על פניה, עומדות בפני ארדן שתי אופציות מעשיות.
האחת: להופיע בפני ועדת טירקל וגם נוכח פני האומה, ולנמק אחד לאחד מה היו כל השיקולים שהביאו אותו להחליט שהירש הוא האיש, וגם להשיב על השאלה שבוודאי עוד תישאל - מי היה זה שהמליץ על הירש, מה באמת מסתתר מאחורי ההמלצה הזו, ולעמוד על כך שלדעתו הירש הוא האיש הנכון לעת הזאת לחלץ את המשטרה ממצוקתה המתמשכת.
השנייה: לזמן את המיועד למפגש אישי ולנסות לשכנע אותו לוותר על המינוי ולפרוש מהמרוץ כדי שלא ייגרם להירש נזק ציבורי נוסף. אחרי סיכום כזה - אם אומנם אפשר יהיה לחלץ ממנו הסכמה כפויה שכזו - יוכל ארדן לזמן מסיבת עיתונאים שבה יתוודה שטעה בשיקול דעתו וכי אם נתניהו יתבע ממנו לשאת באחריות ולהתפטר מן הממשלה, זה בדיוק מה שהוא יעשה.
כיוון שנתניהו הינו פוליטיקאי עתיר ניסיון אני מאמין שהוא לא יבקש את ראשו של ארדן. זה עלול להיות מסוכן מדי. כחבר כנסת בממשלה שבה לכל קול יש משקל כבד, אסור לאפשר לארדן להיות הנמר הפצוע שיתבע את ליטרת הבשר של הנקם, וביום המתאים יצביע בכנסת נגד הממשלה ויפעל לקיום בחירות חדשות ולהפלת ממשלת נתניהו. מבחינתו של נתניהו נכון יותר לחבק את ארדן קרוב-קרוב כדי שלא תהיה לו סיבה להזיק, לתמוך בו בכל דרך ולסייע בידיו להיחלץ מן התסבוכת, כולל סיוע במציאת מועמד מתאים וראוי, כדי שכולם יידעו שהכל נעשה על דעתו. בדרך זו יוכל נתניהו לקנות לנצח את נאמנות ארדן.
בפוזיציה הזו ארדן תמיד יהיה במעמד של בעל חוב. הוא לא יוכל אפילו להעלות על דעתו לעשות צעדים משמעותיים כלפי משפחת נתניהו בפרשת החריגות במעונות ראש הממשלה. ארדן יהיה בעל חוב צייתן וממושמע גם בכל חזית שאולי תיפתח בעתיד נגד משפחת נתניהו, או מי ממקורביה.
עם זאת חובה על כולנו לא לשכוח כי להירש - אם בסופו של דבר יהיה המפכ"ל - יש בעיית תקשורת חמורה. רמת השימוש שלו בשפה העברית גבוהה מדי לאדם מן השורה. הסבר אינטליגנטי לבעיה הציג בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" מומחה הלשון
רוביק רוזנטל שטען, כי אם ימשיך הירש להשתמש במלים גבוהות שאינן קיימות, כאלה שהוא עצמו המציא, כלל לא ברור אם הוראותיו יוכלו להתבצע. אנשי השטח של המשטרה עלולים לפנות במצעדם שמאלה ולא ימינה, כיוון שלא יבינו את משמעות הפקודות. שוטרים חייבים להשתמש בשפה ברורה וחד-משמעית מבלי שייאלצו להיעזר בפרשן-לשון שיסביר למה התכוון המפקד-הלשונאי.
סביר להניח כי בסבב המנויים הצפוי להתרחש במשטרה במסגרת ניעור המערכת וניקוי האורוות יהיו השיקולים את מי למנות לאיזה תפקיד יותר רציניים ויותר ענייניים, כדי שסוף-סוף תהיה לכולנו משטרה יעילה שבראש מעייניה ניצב השירות לציבור.
