גם אם נניח לרגע ש
גל הירש הוא אכן טלית שכולה תכלת וששום רבב ומתום לא דבקו בו - אין הוא מתאים לכהן כמפכ"ל. בהקשר לכך אף ראוי להודות שאין שום מקום להשוות בין משטרה לבין הצבא, שממנו הוא בא, מה גם שאפסו סיכוייו של זאב בודד שכמותו לאחווה ושיתוף מצידם של כחולי המדים, שהכריזו על מרד טוטאלי עליו. אז גם אם נדלג על החומה הבצורה שהקימו נגדו משפחות שכולות - מינויו הצפוי של גל הירש למפכ"ל הינו כישלון הנחזה כבר מראש.
למען הגילוי הנאות ראוי להודות שמשטרת-ישראל זקוקה בדחיפות לשיקום יסודי ממסד עד טפחות, אם מבחינת הרכבה הפנימי, ואם מבחינת תדמיתה בציבור. שיקום שכזה לא עושים בחאפ-לאפ, בוודאי לא בידיו של מי שלא מכיר בכלל את המאטריה ושלא התנסה מעודו באתגרים היומיומיים המוצבים בפניהם של כחולי-המדים: החל בשמירה נאותה על הסדר, דרך מתן שירותים לאזרח ופיקוח על התנועה שבכביש, ועד למאבק-איתנים בשחיתות הפושה מדי יום מכל עבר. ספק גדול אם מפקד צבאי, מוכשר ככל שיהיה כגל הירש, הוא אכן האיש המתאים לשליחות, מה גם שהמשטרה, במצבה הקשה, אינה יכולה לשמש כמעבדת-ניסויים עבורו.
מינוי מעצבן
כך או אחרת, מינויו הצפוי של גל הירש כמפכ"ל מוכיח בעליל שאין הוא עומד בתנאי הסף הדרושים לתפקיד. ראוי לזכור שהדברים אמורים באדם שמעולם לא היה איש-מטה וגם אין בידיו שום הוכחות של יכולת ניהולית או מקצועית. לא פחות חמור הוא חוסר השקיפות הבולט שבמינויו מאחורי הקלעים, הרחק מעין רואה ומאוזן שומעת, מה שנחשב לסטייה חמורה מהאלף-בית של מינהל ציבורי תקין.
וחוץ מזה מרקיז, מה פתאום זוכה תת-אלוף שכמותו בצבא להקפצה שכזו לדרגת רב-ניצב משטרתי? שהרי לעליה בדרגה יש הירארכיה קבועה. צריך להודות שהבונוס הזה מריח לא טוב והוא גם בבחינת שעטנז מעצבן. אז אם יש לגל הירש שארית של כבוד - שיחזור למקום שממנו הוא בא.
גליה מאור ויעקב טרנר מעלים טיעונים הנוגדים ב-180 מעלות את העמדות שנקטו כאשר היה להם נוח
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
