למען הגילוי הנאות צריך להודות שהמידע על עסקות הנשק של תא"ל
גל הירש בגאורגיה זרם למשרד הביטחון הישראלי באורח רשמי ומסודר עוד זמן רב לפני שהוא הועבר בכלל על-ידי האפ.בי.איי. לידיה של משטרת ישראל.
מסתבר שגאורגיה הפכה למוקד עלייה לרגל עבור סוחרי-נשק ישראלים כבר בשנת 2008, עימם נמנו בכירים לשעבר במערכת הביטחון. מלבד תת-אלוף מיל. גל הירש, רכבו על הגל הזה גם אלוף מיל.
ישראל זיו, מי שהיה ראש אגף מבצעים במטכ"ל, וקצין שריון ראשי בדימוס, תא"ל מיל. מאיר גחטן.
היו אלה הירש וגחטן שעסקו במתן יעוץ לצבא-גאורגיה (גרוזיה לשעבר), כשהם עושים זאת בשיטת ה"שרשור", הנפוצה בקרב סוחרי-נשק ישראלים, שבה קבלן ראשי זוכה בחוזה ומעסיק קבלני-משנה - במקרה זה קציני צה"ל ועובדי שב"כ לשעבר. מסתבר כי המתווכים הישראלים פעלו כדי לספק את התיאבון הגאורגי גם במדינות כמו אוקראינה, בולגריה ורומניה.
פעולות טיב"ט
מאות סוחרי נשק ישראלים פועלים עד היום ברחבי העולם - לא כולם בידיים נקיות. זאת כאשר אל מול הסחר המפוקפק בנשק של קצינים בדימוס פועל ופעל בעבר, באורח רשמי ומסודר, טיב"ט - האגף לשיתוף-פעולה ויצוא ביטחוני של משרד הביטחון הישראלי. האגף הוקם כחלק מההכרה שעתיד התעשיות הביטחוניות טמון ביצוא מסודר ורשמי, ופועלות בו יחידות=שיווק גאוגרפיות, כמו החטיבה לאסיה ולאפריקה, היחידה לאירופה והיחידה לאמריקה הצפונית.
כמייצג את משרד הביטחון, חותם אגף טיב"ט על הסכמי-מסגרת, המאפשרים לתעשיות הביטחוניות דריסת-רגל במכרזים בינלאומיים, בניגוד ל"חאפרים", הפועלים מחוץ לחוק בעסקות-נשק אפלות, הפוגעות קשות בתדמיתה של ישראל בעולם ושנועדו אך ורק למלא את כיסם הפרטי.
בעברם הצבאי הם היו חוד החנית של צה"ל, ומשפשטו את מדיהם הם הפכו לסוחרי-נשק ולמאמני יחידות צבאיות בארצות שמעבר לים - חלקם בחסות החוק ובאורח רשמי וחלקם האחר מאחורי הקלעים, באורח פרטיזני, ללא ביקורת ופיקוח הולמים. לא מעטים מאלה האחרונים אף הסתבכו עם ממשלות המדינות שבהן פעלו.
קליין ושות'
כזה היה, למשל, תת-אלוף בדימוס יאיר קליין, שבשירותו הצבאי זכה לעיטורים ולשבחים רבים כמפקד הבקעה וכמי שפיקד על סיירת "חרוב", שפעלה בפיקוד המרכז במניעת חדירותיהם של מחבלים. עם שחרורו הקים קליין את חברת "חוד החנית", שעסקה בייעוץ ביטחוני ובייצור נשק, ואימן בקולומביה שכירי-חרב של סוחרי-סמים מהגדולים במדינה. מאוחר יותר הורשע בישראל בייצוא ידע ביטחוני ונשק ישראלי שלא כחוק, ונעצר בסיירה ליאון בחשד של מכירת נשק למורדים במלחמת האזרחים שהתחוללה שם. הוא נכלא, ועם שחרורו חזר לישראל, לא לפני שקולומביה הוציאה נגדו צר-מעצר בינלאומי באשמת קשר עם סוחרי-סמים ואימונם מחוץ לחוק. הוא נעצר במוסקבה, הוסגר לקולומביה ונכלא.
קליין לא היה סוחר הנשק היחיד ומאמנן של יחידות מפוקפקות שהסתבך עם החוק. סוחרים כאלה התגלו לעשרות, בעיקר בשנות השמונים של המאה החולפת, במדינות דרום-אמריקה ומרכזה. היה זה כששלטו בהן משטרים רודניים, שניהלו מלחמה עקובה מדם נגד מתנגדיהם, תוך הפרת זכויות-אדם. הם עשו זאת בסיוע אנשי-צבא ישראלים בדימוס, שפעלו בחסות התעשיות הביטחוניות של ישראל ושסיפקו נשק לכל רודן, ללא שיקולים מוסריים.. היצוא הביטחוני של ישראל התנהל אז, בעיקר, דרך מתווכים וסוחרי נשק, כמו מרקוס כץ, שפעל במקסיקו, או פסח בן-אור במרכז-אמריקה. סוחרי הנשק הישראלים הצליחו ליצור לעצמם באותם ימים דימוי של מי שפועלים מטעם ממשלת ישראל וטענו, במרמה, ששירתו בעבר ב"מוסד", בשב"כ, או בגופי מודיעין אחרים, ששמם יצא למרחוק.
מידע לטרפוד
עוד הרבה לפני כן נתפס נשק ישראלי בנמל-אלג'זירה שבדרום-ספרד, על סיפונה של אוניית-מכולות דנית, שיצאה קודם לכן מנמל חיפה. היה זה לא רק קצה הקרחון של המלחמות המתנהלות בין סוחרי הנשק הישראלים על השליטה בשוקי הנשק הבינלאומיים, אלא גם הפעם הראשונה שבה גורם ישראלי מסר לגורמי ביטחון של מדינה זרה מידע על משלוח של נשק ישראלי במטרה לטרפד אותו.
מסתבר שבעבר ניסו סוחרי-נשק ישראלים לסחור אפילו עם אירן, כשידיהם רחוקות היו מלהיות נקיות, באשר הם הפרו בכך לא רק את אמברגו הנשק של המדינה העויינת, אלא גם את תקנות האגף לפיקוח של יצוא ביטחוני מהארץ.
כך או אחרת, לנוכח כל אלה, ברור מאליו שבדיקת התנהלותו של גל הירש בעסקות הביטחוניות עשויה להתארך ולעכב את מינויו למפכ"ל, אם בכלל. מכל מקום מריחה, בינתיים, הפרשה הקשורה בו ריח לא טוב בלשון-המעטה.
