|
|
ישראל של כולם [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
ישראל שלי מתביישת בחייל, שהסתער חמוש ברובה על ילד פלשתיני בן עשר מגובס בידו. חייל שכיסה את פניו בכובע גרב ונסוג מבויש ומבייש אותנו כעם מפני חמת זעמה ונחת אגרופיה של אם פלשתינית המגוננת על בנה.
ישראל שלי מתביישת במפקד, שזרק רימון עשן לעבר אם פלשתינית ובנה המגובס כדי לפרוק תסכולו ממצב, שאגרופי האם וחברותיה היו על העליונה מול עוצמה מובסת של חייל חמוש. מפקד ממוכר לסם הכוח נאלץ לסגת מזעם ונחת אגרופי אימהות.
ישראל שלי אינה ישראל, בה חיים שני העמים, כשעם אחד הוא נחות בזכויותיו, ולמציאות זו מתעקשים לתת אפיון של מדינה יהודית-דמוקרטית.
ישראל שלי דוחה על הסף אידיאולוגיה לאומנית, המחברת את כל מרכיבי הימין של ביבי-בנט-ליברמן יחד עם כל מרכיבי שמאל-מרכז של הרצוג-לבני-לפיד, כשהמשותף לכולם ראיית הארץ הזו כמולדת של עַם אחד עִם פריווילגיות מולדות, העולות על אלה של עַם ילידי, עַם אחר החי כאן.
"אדוני הארץ הזו"
ישראל שלי אינה שבויה בטיעוני הפרדה ומחיצות בין שני עמים, המתבססים על נימוקים גזעניים, המהלכים אימים מפני היווצרות רוב ערבי. ישראל שלי מסתייגת לחלוטין מגישת אדנות אנחנו "אדוני הארץ הזו", אנחנו נכתיב מי הרוב והם הנחותים יקבלו תנאים מוכתבים של מיעוט.
ישראל שלי אינה תרה אחרי איזה רוב לאומי יהיה כאן, רוב יהודי או רוב ערבי. פניה של ישראל שלי ליישם את העיקרון המנצח של נלסון מנדלה, שיהיה פה רוב דמוקרטי, שמתחייב לכבד מאוויים לאומיים, תרבותיים, מסורתיים ודתיים של כל ילידי הארץ הזו ושל אלו שבאו לחיות כאן.
בישראל שלי לא יהיה מקום לתהליך, המכונה "תהליך הגאולה", לפיו הארץ הזו ניתנה לעם שנבחר, ניתנה לו כדי שישלוט בה מכוח אותה הבטחה. בישראל שלי לא יהיה מקום לשילוש קדוש פומנדימנטליסטי - שטחים קדושים, תורה קדושה ועם נבחר. שילוש מקודש ומסוכן ההולך ומתחזק במחנה הימין עם בתי גידולי פרא רבים במרכז וגם במקומות שקוראים לעצמם שמאל.
כן, יש לי חלום על ישראל שלי, בה חרויות יסוד אזרחיות לא תהיינה תלויות או מותנות בדבר, דת תופרד מהמדינה ויצומצמו הפערים הכלכליים. כן, יש לי חלום.
