רשות המיסים פועלת בנחישות ובהתמדה כדי להחדיר ולהאדיר את השימוש במערכות עיבוד הנתונים האלקטרוניים (להלן: "ענ"א"). בין היתר נעשים באמצעות ענ"א כל חישובי המס (כמעט), מופקים האישורים השונים לנישומים, מתנהלים הסדרי הארכות למייצגים, מתופעל מערך גביית חובות המס ועוד.
גם הנישומים ומייצגיהם נדרשים כיום לבצע את מרבית הדיווחים באופן מקוון באמצעות ענ"א, כגון: דיווחים על ביצוע תשלומים וניכוי המס במקור, דיווחים שנתיים ואינפורמטיביים (כדוגמת טופס 6111) ודיווחים מפורטים למס ערך מוסף על עסקות ועל תשומות.
מסיבות השמורות עימה, אין רשות המיסים נוהגת לעשות שימוש יזום בנתונים השונים (שנמצאים בידיה), כדי להחזיר לנישומים סכומים שנגבו מהם שלא לצורך, ובעבר תיארנו תופעה זו בשם "איבוד נתונים אלקטרוניים" (להלן: "אנ"א"). להלן נצטט ארבע דוגמאות של אנ"א, מתוך רשימה שפרסמנו ב-4.8.2010 (בעיתון גלובס).
אין החזרי מס יזומים. אף על-פי שיש בידי רשות המיסים נתונים המאפשרים לה לבצע החזרי מס יזומים, אין סיכוי, כפי שהדברים נראים בשלב זה, שהדבר יתבצע באופן יזום. מדובר בעיקר ביחידים שאינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים, שנוכה מהם מס במקור שלא לצורך (אך בהתאם להוראות החוק), ורק אם ימציאו מיוזמתם לפקיד השומה דוחות שנתיים על הכנסותיהם - יוכלו לקבל את החזרי המס המגיעים להם. אלא שהגשת דוחות שכאלה כרוכה בעלויות, שלא לדבר על החששות (הבלתי מבוססים, בדרך כלל) "להתעסק" עם פקיד השומה, והצדק לא נראה ואף לא נעשה.
מס הכנסה שלילי? רק לאחר פרוצדורה. כפי שהיה צפוי מראש, יש הזכאים לקבל מס הכנסה שלילי ואינם מקבלים את המגיע להם למרות שבמאגר הנתונים שבידי רשות המיסים קיימים מרבית הנתונים הרלוונטיים. מסיבות שאינן ברורות נדחתה בשנת 2006 הצעתו של ח"כ
סילבן שלום (שמכוחה היה כל עובד דל-שכר מקבל את התשלום באמצעות המעביד מדי חודש בחודשו), ונקבע, כי הזכאים הפוטנציאליים יגישו בקשות בראש ובראשונה, ורק לאחר בדיקה והצלבת הנתונים השונים יאושר להם תשלום המענק. מדובר באוכלוסייה שאיננה אמונה על הגשת בקשות ועל הכנת דוחות, ונראה, כי נשכח הכלל הידוע "לפני עיוור לא תתן מכשול".
אין הפחתת מס בלי המצאת מסמכים מקוריים. בדרך כלל נדרשים הנישומים להמציא מסמכים מקוריים (ולכל הפחות אישור חתום בדבר העתק נאמן למקור), אם ברצונם ליהנות מהפחתות מס המגיעות להם. מדובר בתרומות למוסדות ציבור, בסכומים על חשבון המס שנוכו במקור (בארץ ובחו"ל), באישורים על הפסדים בשוק ההון, באישורים בדבר הפקדות בקופות גמל שונות, ואפילו באישורים שנתיים בדבר תשלומים למוסד לביטוח לאומי (המקנים ניכוי ממס לעצמאים, בשיעור שנקבע בפקודה). אין צידוק לדרישת המצאת המסמכים, ככל שהנתונים מצויים בידי רשות המיסים בלאו הכי.
עיקרון ההקבלה מיושם באופן חד-צדדי. לפי הוראות סעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, עוסק מורשה זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות, הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין, אם המס מתייחס לנכסים או לשירותים שנרכשו על-ידי העוסק לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו (ובלבד שלא נועד לצורכי עסקות הפטורות ממס).
נוסח זה כפי שנכתב איננו מאפשר, לכאורה, את ניכוי מס התשומות, אלא אם כן בידי העוסק חשבונית מס שהוצאה לו כדין - דבר הפוגע, באופן בוטה, בעיקרון ההקבלה (בהנחה שמי שמכר לאותו עוסק את הנכסים ו/או את השירותים, דיווח ושילם כחוק את המס). פגיעה אפשרית נוספת בעיקרון ההקבלה, גלומה בניסוחו של הסעיף לפיו עוסק "זכאי" לנכות את מס התשומות, ולכן אם לא מימש את "זכאותו", אין לו, לכאורה, על מי להלין, אלא על עצמו בלבד.
לא הופתענו למצוא (28.10.15) בדוח
מבקר המדינה התייחסות נרחבת (גם) לתופעת האנ"א, ואלה דברי המבקר: "אחת מן החובות של ממשלת ישראל ומשרד האוצר היא לוודא כי מערכת המס מגשימה את מטרותיה בסיוע למגזרים שקבע המחוקק. על הרשות לגבות מס אמת מהנישומים, להימנע מגביית מס ביתר, ואם נגבה - לבצע פעולות להחזירו.
"על הרשות להכיר בכך שמיצוי הטבות מס הוא חלק מהמצופה ממנה כרשות שלטונית, ולהסדיר זאת בפעילויותיה תוך הקצאת משאבים בהיקף משמעותי ופיקוח בהתאם. בכלל זה מוצע, כי הרשות תבדוק את היקף אי-מיצוי הזכויות ואת החסמים התורמים להיווצרותו. ראוי כי הרשות תשלב בתוכניות העבודה שלה פתרונות להסרת החסמים ודרכים להגדלה של היקף מיצוי הזכויות באופן יזום, בין היתר באמצעות הטמעת מודל שירות יעיל במשרדי השומה".
לא נותר לנו אלא לקוות, כי דברי המבקר יפלו הפעם על אוזניים קשובות ויביאו את השינוי המיוחל.
