מילה שלו

יומם השמח של רבקה ומאיר (השמות בדויים) - הפך לאסון. סוף-סוף זכו השניים להביא לעולם בן בכור, ובהתרגשות רבה הזמינו מוהל על-מנת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. אלא שיום השמחה הפך לתוגה גדולה. המוהל כשל במלאכתו. תינוקם הזעיר של רבקה ומאיר אושפז ביחידה לטיפול נמרץ לאחר שלקה בזיהום חמור ובדלקת קרום המוח בעקבות ברית המילה שלא בוצעה כראוי.

למרבה הצער, בנם של רבקה ומאיר אינו לבד. מדי שנה מדווחים עשרות מקרים של סיבוכים רפואיים בעקבות ברית מילה. חלק מהמקרים מסתיימים "רק" באשפוז ממושך והתערבויות כירורגיות. אך מקרים רבים אחרים מסתיימים בגרימת נזקים ונכויות צמיתות קשות לתינוקות בני יומם.

לרבקה ומאיר התגלה, כי המוהל שהזמינו אינו מוסמך למול. אולם נכון להיום, בישראל אין צורך בהיתר רשמי כדי למול, ואין חובה בדין לקבל הסמכה כרופא או כמוהל בטרם יעסוק אדם במילה. בישראל אין כל סמכות חוקית המופקדת על פיקוח על מוהלים. שכן, ההתייחסות הדומיננטית לברית מילה איננה רפואית אלא דתית-פולחנית.

בישראל פועלים שלושה סוגי מוהלים: מוהלים רופאים, מוהלים מוסמכים ומוהלים שאינם רופאים ואינם מוסמכים. המוהלים שהם רופאים כפופים לדיני הרפואה, המסדירים את פעולתם ומפקחים עליהם. המוהלים המוסמכים עברו הכשרה הן בתחום הכירורגי והן בתחום ההלכתי ועברו את הבחינות בתחום. מוהלים אלה מוסמכים על-ידי ועדה של משרד הבריאות והרבנות הראשית, וזו אף מפקחת על עבודתם. הקבוצה השלישית מונה אלפי מוהלים, שאינם מוסמכים ועוסקים במילה למרות העדר הסמכה. מוהלים אלה פועלים ללא פיקוח כלשהו.

טענתם של רבקה ומאיר כלפי המוהל, שביצע ברית מבלי שתהיה לו הסמכה - נדחתה. בתי המשפט קבעו, שגם אם המוהל לא אחז בתעודת הסמכה תקפה - אין בכך כדי להוות רשלנות, כאשר החוק הישראלי אינו מחייב הסמכה למוהל. אולם המוהל חייב שלא לפעול ברשלנות. אם יוכיחו רבקה ומאיר שהמוהל פעל ברשלנות - יוכלו לקבל ממנו פיצוי על הנזקים להם גרם. בתי המשפט קבעו, כי מוהל חב בחובת זהירות כלפי הנימול ואחראי לתוצאות מזיקות שנגרמו לנימול עקב חריגתו מרמת המיומנות הסבירה. באחד המקרים פסק בית המשפט פיצויים של 500,000 שקל.

אולם, רבקה ומאיר חפצו לעשות כל שביכולתם על-מנת שהמקרה החמור שקרה לבנם - לא יקרה לתינוקות אחרים. הם לא הסתפקו בתביעה אזרחית כלפי המוהל, והגישו גם תלונה למשטרת ישראל, על-מנת שיוגש נגדו כתב אישום. בהתאם לדיני העונשין, מי שנותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה - דינו מאסר שלוש שנים.

בתי המשפט קבעו, כי ברית מילה אינה בבחינת טיפול רפואי, ולא ניתן להחיל עליה את פקודת הרופאים ומכוחה לבסס נגד המוהל עילה של רשלנות רפואית. עם זאת קבעו בתי המשפט, כי ברית מילה נופלת לגדר המונח "טיפול כירורגי". כך למשל, הורשע מוהל שלקח על עצמו לבצע ברית מילה מבלי שהייתה לו מיומנות סבירה לכך.

הואיל ואין כל הסדרה חוקית לטיפול בתלונות נגד מוהלים שאינם "מוהלים מורשים", והואיל ולא נקבעו תנאי סף לפעולתם של מוהלים, מומלץ לבחור מוהל רופא או מוהל מורשה, בהתאם לרשימת המוהלים המורשים שמפרסמת הרבנות הראשית.

יצוין, כי כבר לפני 15 שנה המליץ בית המשפט העליון להסדיר בחקיקה את העיסוק בברית מילה. בית המשפט העליון קבע, שהסדרי הפיקוח הוולונטרי על פעילות המוהלים רחוקים מלהניח את הדעת, וכי לא ניתן להתעלם מסיכונים בעלי אופי רפואי הכרוכים במעשה המילה. אולם הדבר לא נעשה עד היום.