|   15:07:40
דלג
  דרור אידר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

קריעה לסדר

נאום חיים הרצוג ב-1975, שבמהלכו קרע את החלטת האו"ם שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות", חי ובועט גם היום עכשיו, כמו אז, לא ישראל עומדת לדיון אלא האו"ם עצמו
29/11/2015  |   דרור אידר   |   מאמרים   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
ניסיון חינוכי לזעזע את זיק היושר בליבן של אומות העולם. חיים הרצוג באו"ם [צילום: יעקב רוזנבלט/לע"מ]

הרצוג טען שהנושא "אינו אם העולם ישלים עם הלאומיות הערבית, אלא מתי זו תשלים עם הזכויות של מדינה מזרח-תיכונית נוספת לחיות בביטחון ובשלום"

1. ארבעים שנים חלפו מאז קבע האו"ם בהחלטה 3379 כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". שומעים זאת גם היום לחרפתנו, אפילו בדפי העיתונות הישראלית. גם אם האו"ם ביטל ב-1991 את ההחלטה, הוא ממשיך במחזה האבסורד, ורוב החלטותיו עד היום קשורות לגינוי ישראל. עם לבדד יְגוּנֶה. עכשיו אירופה מתפנה מבעיותיה הביטחוניות והחברתיות כדי לסמן מוצרים ישראלים המיוצרים ביהודה, שומרון ורמת הגולן.

חזרתי לנאומו המזהיר של שגריר ישראל באו"ם דאז, חיים הרצוג, שהיה לנשיא המדינה, והצטמררתי. כאילו נאם היום. הרצוג בחר בטקטיקה שכמעט אינה שכיחה במחוזותינו: לתקוף במקום להתגונן.

לפני כחודש שוחחתי עם פרופ' רות וייס מאוניברסיטת הרווארד, אחת האינטלקטואליות החשובות בארה"ב. אמרתי לה שבישראל פוחדים ממועצת הביטחון, והדבר משמש קלף ללחץ עלינו. וייס אמרה שחייבים לשנות את התמונה. לדבריה, "היהודים פוחדים לצאת למתקפה". אלפי שנים חיינו תחת שלטון זר והתאמנו עצמנו כדי לשרוד. "אבל אם אתה מסכים להפוך למטרה של העולם, מסכים לעמוד לדין כנאשם בזירה הבינלאומית - אתה תושמד". לא משנה אם ישראל טוענת שהיא חפה מפשע, או שיש נסיבות מיוחדות להתנהלותה. "על ישראל להפוך את היוצרות: במקום להיות הנאשמת, עליה להיות התובעת. היא זאת שצריכה להביא אחרים לבית הדין".

ב-1947 הוחלט על חלוקת הארץ ואח"כ הוכרזה המדינה, על-פי מגילת האו"ם המבטיחה זכותה של כל אומה לחיות בשלום. בעקבות זאת, החליטו הערבים לצאת למלחמה נגדה. "מיום זה והלאה ישראל הייתה צריכה לומר בכל יום שחייבים להוציא את המדינות הערביות מהאו"ם", הוסיפה וייס. ישראל הייתה צריכה לומר: "אם אינכם חיים על-פי עקרונות מגילת האו"ם, אינכם שייכים לאו"ם. היה צריך לתבוע את הערבים ולא להרפות". וייס סיכמה: "אסור לפעול כמדינה מתגוננת; ישראל צריכה להתמודד עם המצב מתוך עמדה תקיפה".


2. חיים הרצוג פעל כך. בנאומו ההיסטורי אמר שלא ישראל עומדת לדיון אלא האו"ם עצמו, שהדיון בציונות "עשוי להיות נקודת מפנה בייעודו" ובהמשך קיומו. הוא אמר שאך סמלי שהדיון התקיים ב-10 בנובמבר, תאריך "ליל הבדולח" שבו פתחו הנאצים ב-1938 בפוגרום מתוכנן על בתי כנסת ומוסדות יהודיים בגרמניה. בחריפות קבע: "הולם הדבר שהאו"ם, שהחל דרכו בברית אנטי-נאצית, ימצא עצמו 37 שנים מאוחר יותר, הולך ונעשה למרכז האנטישמיות העולמית. היטלר היה מרגיש פה בבית". באופן ברור וללא מסכות: אנטי-ציונות היא אנטישמיות. אל תאמינו למגלגלי העיניים שמבדילים ביניהם.

עוד אמר: "אני לא עומד להגן על הערכים המוסריים וההיסטוריים של העם היהודי. הם לא זקוקים להגנה; הם מדברים בעד עצמם. הם נתנו לאנושות הרבה מגדולתה ונצחיותה, ועשו לרוחו של האדם הרבה יותר מאשר פורום זה יכול להעריך". הוא שם על השולחן את מה שעמד מאחורי ההחלטה: העמדת סימן שאלה על זכותו של העם היהודי לקיום לאומי ולחופש.

מהי ציונות לפי חיים הרצוג: "ציונות היא תחושת המקור והיעד של העם היהודי כלפי הארץ הזאת המקושרת באופן נצחי עם שמו. היא גם המכשיר שבעזרתו ביקש העם היהודי הגשמה אותנטית משלו". הערבים, אמר, מימשו את ריבונותם ב-20 מדינות (נכון ל-1975), מאות מיליוני אנשים בתוך מיליוני קמ"ר ומשאבי טבע עצומים. משום כך, "הנושא אינו אם העולם ישלים עם הלאומיות הערבית; השאלה היא באיזו נקודה הלאומיות הערבית תשלים עם הזכויות הצנועות-אבל-שוות של מדינה מזרח-תיכונית נוספת, לחיות את חייה בביטחון ובשלום". השאלה הזאת שהרצוג הטיח בנציגי האו"ם חיה ובועטת גם היום. לא שאלת המו"מ שלנו עם הפלשתינים היא העניין, אלא עומק ההכרה של עמי ערב והאיסלאם בזכותו של העם היהודי לריבונות על חלק כלשהו מארצו. נשים לב: הכרה ב"זכות", ולא הכרה סתמית דה פקטו. ההכרה הזאת מעולם לא ניתנה בידי מנהיג ערבי כלשהו.


3. עוד אמר הרצוג שהיחס ליהודים בהיסטוריה - אפשר להוסיף: והיחס למדינת ישראל כיום - הוא מדד להגינות אנושית, לציביליזציה ולערכי אנוש: כך נשפטה רמת ההומניות של אומה. "זה תמיד התחיל עם היהודים, אבל מעולם לא הסתיים בהם". זה משפט מפתח שמאיר באור יקרות מה שמתחולל בעולם כיום. אירופה חשבה להקריב את היהודים ומדינתם על מזבח רצונה בשקט, מתוך הנחה שהאיסלאם מעוניין רק בתבוסת היהודים ויניח לה לנפשה. אבל הרצוג צדק: זה מעולם לא הסתיים בנו. כאז, כן היום, אנחנו המוצב הקדמי של הציביליזציה האנושית במלחמתה למען חיים חופשיים ומשמעותיים.

הרצוג לא ביקש רחמים ולא התנצל, אלא קבע מה באמת עמד בבסיס הדיון: "אינני עומד פה כמתחנן; הצביעו כפי שהמצפון שלכם מכתיב. משום שהנושא פה אינו ישראל או הציונות; הנושא הוא ההמשכיות והקיום של הארגון הזה, שנגרר לשפל קלונו בידי קואליציה של עריצים וגזענים".


4. לבסוף, לפני שקרע את הקריעה המפורסמת, הוא קרא קריאה גדולה במסורת הקריאות המקראיות לאומות העולם: "הצבעתה של כל משלחת תרשום בהיסטוריה את עמדת ארצה ביחס לאנטישמיות, לגזענות ולאנטי-יהדות. אתם בעצמכם נושאים באחריות לעמדתכם כלפי ההיסטוריה, כי כאלה תירָאו בהיסטוריה". ואז אמר שעבורנו, העם היהודי, ההחלטה הזאת אינה יותר מפיסת נייר, וקרע אותה לעיני העולם.

לימים סיפר שהלך בדרך אביו, הרב יצחק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל, שב-1939 קרע את הספר הלבן (שאסר עלייה יהודית לארץ ישראל) לעיני אלפי מתכנסים בבית הכנסת ישורון בירושלים. אני שמעתי בקולות הקריעה של ניירות ההחלטה המרושעת, קריעת בגדי אבלים על מותו של האו"ם בטרם עת (הוא לא התאושש מאז), וגם ניסיון חינוכי לזעזע את זיק היושר בליבן של אומות העולם, בדומה לשבירת הלוחות בידי משה.

ברגעים היסטוריים כאלה, כשנציג ישראלי מרגיש את כובד ההיסטוריה על כתפיו, הוא נדרש לתעצומות נפש ממקורות הנצח של עמו. בתו מיכל סיפרה על מה חשב אביה כשצעד ממקומו לעבר דוכן הנואמים. הוא אמר להם שחשב על תפילת שליח הציבור ביום הכיפורים: "אלוהינו ואלוהי אבותינו, היה עם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עמך בית ישראל, העומדים לבקש תפילה ותחנונים מלפניך על עמך בית ישראל; הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמֵרוּ. הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ". בימים ההם, בזמן הזה.

פורסם במקור: ישראל היום (ו', 27.11.15)
תאריך:  29/11/2015   |   עודכן:  29/11/2015
דרור אידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קריעה לסדר
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהוד פרלסמן
29/11/15 15:57
 
ימין ושמאל,
30/11/15 09:48
2
אהרון שחר
29/11/15 22:08
3
טולסטוי
1/12/15 19:50
 
שוחר-שלום
2/12/15 13:24
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-פלשתיני
אחד הדברים המאפיינים את גל הטרור הנוכחי הינו מעורבותן ההולכת וגוברת של נשים אשר הולכות בלי שום חשש לבצע פיגועים. הנתונים מראים, כי מאז תחילת גל הפיגועים הנוכחי אשר מתמקד רובו ככולו בירושלים והסביבה, לקחו חלק באירועי דקירה 13 נשים. נשאלת השאלה: מהי הסיבה לכך?
29/11/2015  |  רועי אורן  |   מאמרים
מנהיג אמיתי נמדד לפי יכולתו לפעול בחשיבה מחוץ לקופסה הפוליטית שבתוכה הוא פועל בימי שיגרה. למרבה הצער, אנו חיים כיום - בעולם ובישראל - בימי סער ומבוכה נוכח תופעת הסכינאות הרצחנית שהפכה לחלק משגרת חיינו, אך מנהיג המסוגל לגבש החלטה שלטונית יצאת דופן - אין לנו. מה שיש זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממשלתו קיימת בזכות רוב של ח"כ בודד שאין דרך הגיונית לדעת לאיזה כיוון נושבת רוחו בכל יום.
29/11/2015  |  עמי דור-און  |   מאמרים
בסוף בסוף, האסטרטגיה של השמאל הישראלי מתמצה בשתי מלים: "יהיה שלום". האוכלוסייה הערבית ביהודה ובשומרון מתקוממת נגד "הכיבוש" הישראלי? יש להבין אותם ולתת להם מדינה. "יהיה שלום".
29/11/2015  |  רון בריימן  |   מאמרים
מחבל ניסה לדקור ישראלית בתוך אוטובוס אגד בקו 418 ברחוב שמגר בירושלים. האישה, תיירת מן הפיליפינים, נפצעה בינוני ומצבה הוגדר יציב.
29/11/2015  |  איציק וולף  |   חדשות
שוטר משמר הגבול נפצע קל עד בינוני בפיגוע דקירה שאירע הבוקר (יום א', 29.11.15) ברחוב הגיא שבעיר העתיקה בירושלים, סמוך לשער שכם. כוחות הביטחון שהגיעו אל זירת הפיגוע ירו במחבל. מצבו עדיין לא ברור. השוטר הפצוע פונה לקבלת טיפול בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
29/11/2015  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
חמאס חותר לשמור על שליטה בפועל [צילום: דובר צה"ל]
פרופ' קובי מיכאל
הרשות הפלשתינית לא תוכל לשלוט ברצועה בשל השחיתות והחולשה שלה, וברור שחמאס איננו אופציה    ישראל תצטרך לשלוט בשטח עד שניתן יהיה להכניס כוח זר בשילוב גורמים מקומיים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il