במדרון מעל גן סאקר, למרגלותיו המזרחיים של בניין בית המשפט העליון לא רחוק מכנסת ישראל, שוכן בית העלמין שייח' באדר, הנקרא גם "בית העלמין בגבעת רם". בית עלמין זה פעל בן השנים 1948-1951. כאשר החלה הקבורה בהר המנוחות בגבעת שאול שנפתח בשנת 1951, הופסקה הקבורה ב"שייח באדר" והמדינה אסרה את המשך הקבורה במקום.
סיירתי בימים אלה בבית העלמין שיח' באדר. שוטטתי בין קבריו במטרה לחפש קברים שמאחוריהם סיפור חיים מעניין והעמקתי בתולדותיו. הוא משתרע על שטח של כ-7-8 דונם (הערכה). בצדו המזרחי הוא גובל עם גן סאקר ובצדו הצפוני הוא צמוד לגן "
הראל" להנצחת חללי חטיבת הראל - פלמ"ח. רוב הקבורים בו הם תושבי ירושלים והאזור, שנפטרו או נהרגו בן השנים 1948-1951.
תולדות בית העלמין
בית העלמין שייח' באדר הוקם ונפתח לראשונה באמצע 1948 בתקופת מלחמת העצמאות בשטח מחצבה נטושה בשייח' באדר (היום גבעת רם), והיה אחד מבתי הקברות "הזמניים" שהוקמו באותה תקופה בירושלים המערבית, לאחר שהקבורה בבית הקברות בהר הזיתים שהיה בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים הופסקה כמעט לגמרי מטעמי ביטחון. עם פרוץ מלחמת תש"ח, הפכה התנועה העברית בהר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. כדי לקלוט את מתי ירושלים, חברה קדישא המרכזית של ירושלים דאז "קהילת ירושלים" נאלצה לפתוח בעיר המערבית בתי קברות שהוגדרו "בתי קברות זמניים". בית הקברות שייח' באדר הוא אחד מהם. היו נוספים, כמו למשל, בית הקברות ליד בית החולים שערי צדק הישן, בית הקברות סנהדריה ועוד. הזמני הפך לקבוע ובתי קברות ה"זמניים" קיימים עד היום.
בהתחלה נקברו הנפטרים במחצבת שייח'-באדר באורח זמני בארונות שהונחו לעיתים זה על גבי זה וכוסו בעפר על-מנת להביאם מאוחר יותר לקבורת קבע בהר הזיתים.
באמצע נובמבר 1948 התמלא שטח המחצבה בכ-1,000 ארונות קבורה. משהתברר בתום קרבות מלחמת העצמאות בסוף 1948 כי לא יתאפשר לקבור שוב בבית העלמין בהר הזיתים שעבר לשליטת ירדן בהסכמי הגבולות, הוחל לקבור את הנפטרים החדשים בקבורת שדה רגילה.
לאחר מלחמת העצמאות הועברו הנפטרים שגופותיהם הונחו בארונות, לקבורה בבית העלמין הר המנוחות שליד גבעת-שאול, שנפתח בשנת 1951. חלק מהקברים שנקברו בקבורת שדה רגילה הושארו במקומם ולא פונו.
עם פתיחת בית הקברות "הזמני" בשיח' באדר הובאו למקום לקבורה זמנית עשרות רבות של חללי "ההגנה" שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות. חללים אלה נקברו בארונות שכוסו בעפר בחלקה מיוחדת ב"חלקת חללי מלחמת העצמאות" שהוקצתה עבורם ומוקמה בצדו הצפוני של בית הקברות שייח' באדר. לאחר סיום המלחמה בשנת 1950 הועברו החללים לקבורה בהלוויה המונית בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. בן חללי מלחמת העצמאות שהובאו לקבורה זמנית בשייח' באדר והועברו לאחר המלחמה לקבורת קבע בהר הרצל הייתה זוהרה לביטוב לוחמת הפלמ"ח וטייסת חייל האוויר הישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים כשנכבשה ירושלים המזרחית על-ידי צה"ל הועברו כמה קברים משייח' באדר לקבורה בבית העלמין בהר הזיתים.
קברו של האדמו"ר מזוויהל
הדמות אולי הידועה ביותר הקבורה במתחם בית העלמין בשייח' באדר הוא רבי גדליה משה גולדמן, אחד מאדמו"רי חסידות זוועהיל. הוא קבור בגבולו המערבי של בית העלמין זה. קברו הפך בשנים האחרונות אתר עליה לרגל להמונים הבאים להשתטח ולהתפלל על קברו ולבקש בקשות. המנהג הקבוע הוא לעלות אל קברו בימי שני, חמישי ושוב שני ברציפות, להתפלל ולהגיד פרקי תהלים ולבקש בקשות.
מדובר בתופעה אנתרופולוגית מעניינת. כמות האנשים המגיעים למקום מדי שבוע ובמיוחד בימי שני וחמישי גדולה מאד. לצדו של האדמו"ר מזוועהיל קבורים גם בני משפחתו.
עוד קבורים במקום הרב יצחק מאיר הגר בנו של הרב יוסף דוד הגר -אב בית דין קהילת רוזנוב-גליציה פולין, ר'
צבי פסח פרנק בנו של הרב חיים פייבל פרנק, ד"ר נח פולנסקי בן ר' יצחק שעלה מקיוב 1935, הלל אסטרחן בן ר' ישראל, הרבנית פרחה סופר אשת "הרב המקובל האלוקי ר' יעקב חיים סופר בעל "כף החיים" ועוד מאות איש ואישה שמאחוריהם מן הסתם סיפורי חיים מעניינים ומרתקים אך "קצרה היריעה" מלפרט ולו מעט מסיפורי החיים המרתקים של כל הקבורים במקום.
שיפוץ בית העלמין
עם השנים, מצבות רבות בבית העלמין שייח' באדר החלו להתפורר ולהיהרס. חלקן שקעו, הכיתוב על חלק מהמצבות הלך ודהה ובחלקן הכיתוב נמחק לגמרי. שבילי הגישה בן הקברים התפוררו והמקום הפך לעזוב ומוזנח.
לפני כשנתיים בשנת 2013 הוחל בשיתוף מועצת בתי העלמין בירושלים, המשרד לשירותי דת, המנהלת למבני דת בעיריית ירושלים וחברות קדישא בעבודות שיקום, שיפוץ וניקיון, בבית העלמין בהשקעה של כ-2 מיליון שקלים. העבודות כללו שיפוץ כללי של עשרות מצבות, כיתוב מחודש על כ-1000 מצבות, הכשרת שבילי גישה בין הקברים, גידור חדש לבית העלמין ועוד.
בית העלמין הוכרז כאתר טבע עירוני
החברה להגנת הטבע הכריזה על בית העלמין והאזורים המקיפים אותו כעל אתר טבע עירוני, מכיוון שהוא אחד מן האתרים הסלעיים האחרונים, ומאחר במתחם בית העלמין וסביבתו עצים בוגרים ים-תיכוניים היוצרים נוף סבוך סביב בית הקברות ובמספר מקומות אף בתוכו. כמו-כן באתר בית העלמין וסביבתו הקרובה מצויה אוכלוסיית דורבנים וקיפודים, מגוון ציפורי שיר וזוחלים.
צמוד לבית העלמין שייח' באדר הקימה החברה להגנת הטבע מרכז לחינוך סביבתי ותחנה לחקר ציפורי ירושלים. חוקר הטבע עמית מנדלסון מסביר לי כי ההכרזה על בית העלמין שייח' באדר וסביבתו כאתר טבע עירוני נעשתה במסגרת סקר טבע עירוני ותצפיות שנערכו במקום. מנדלסון אומר: "באופן כללי, בעולם, מקובל שגם בתי קברות היסטוריים הם חלק מאתרי הטבע העירוניים. בארץ זה עדיין לא דבר מקובל".
