מלחמה במזרח התיכון אינה "חדשות", שכן כמעט בכל רגע נתון מתחוללת מלחמה אחת לפחות בתוך אחת המדינות או בין שתי מדינות באזור אלים ומסובך זה. ב-30 השנה האחרונות היו רוב מדינות האזור מעורבות במלחמות: מרוקו, אלג'יריה, לוב, סודן, תימן, סעודיה, עירק, סוריה, טורקיה, לבנון וישראל.
אלא שבימים האחרונים המלחמה קיבל עלייה בדרגה, כשבאופק נראים סימנים ראשונים של התדרדרות העלולה להביא לידי מלחמה בסדר גודל גדול בהרבה ממה שראינו בדור האחרון. זו עלולה להיות מלחמת השמדה, מלחמה בכל האמצעים, בין שתי מעצמות אזוריות - סעודיה ואירן.
למען האמת, שתי מדינות אלו נלחמות זו בזו מזה שנים בזירות אחרות. בעירק תומכת אירן ברוב השיעי, ואילו סעודיה מגישה סיוע למיעוט הסוני. בסוריה תומכת סעודיה במורדים באסד ומסייעת להם, ואילו אירן מקריבה את טובי קציניה וחייליה כדי לסייע לאסד לשרוד את מתקפות הג'יהאדיסטים הסוניים.
בלבנון, מאז תחילת שנות ה-80' של המאה שעברה, מסייעת אירן לעדה השיעית להתחזק, להתחמש, להתאמן ולהתארגן כדי להשתלט על המדינה באמצעות ארגון חיזבאללה, בעוד שסעודיה מסייעת לסונים לעמוד בפני השיעים. כך מוסברים היחסים החמים בין סעודיה ומשפחת חרירי הסונית, והשנאה היוקדת בדברי
חסן נסראללה נגד סעודיה.
גם בתימן משתוללת מלחמה בין אירן המסייעת לשבט החות'ים השיעי, ובין סעודיה הנלחמת נגדם מלחמה פתוחה המחריבה את המדינה ומשאירה אלפי הרוגים ועשרות אלפי פליטים.
במקביל, מפעילה סעודיה את יכולתה הכלכלית האדירה כדי לפגוע בכלכלת אירן באמצעות הצפת שוק הנפט והורדת מחירו. הנחישות הסעודית קיבלה משנה מרץ בעקבות עסקת הגרעין ושחרור מיליארדים רבים לאירן שיאפשרו לה להעמיק את חדירתה למקומות ולמדינות היושבות על הגדר, להגדיל את להבות הטרור השיעי ולרכוש פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי אקדמיה שיהיו לה מליצי יושר.
נקמת השיעים בוא תבוא אחרי תקופה ארוכה של עימותים עקיפים בין אירן וסעודיה, נראה כי מתקרב מועד העימות הישיר ביניהן. ברקע עומד מצב המיעוט השיעי המדוכא החי במזרח סעודיה. הסעודים - סונים ווהאבים קיצונים - סבורים כי השיעה היא סוג של כפירה, ולכן הם מטילים על השיעים מגבלות חמורות בענייני דת והתארגנות. שייח' נימר באקר אלנימר - מנהיג שיעי מקומי בעל השפעה רבה - נעצר באשמת הסתה לאלימות, למרות שהוא וחסידיו טענו כי הוא קרא למחאה בלתי אלימה.
שייח' נימר נדון למוות והוחזק במעצר כ-10 שנים. רבים בעולם ביקשו ממלך סעודיה לחון אותו, אך בשבת האחרונה הוא הוצא להורג בעריפה, כמקובל בממלכה הסעודית. יחד עמו הוצאו להורג עוד 46 אנשים, 43 מהם סונים שהואשמו בפעילות טרור נגד הממלכה.
נראה שראשי השלטון הסעודי הניחו כי הריגת 43 ג'יהאדיסטים סונים תחפה על הוצאתו להורג של שייח' נימר. אך הם טעו, שכן מרגע שנודע על עריפת ראשו של נימר, התעוררה סערה בעולם השיעי. הפגנות סוערות פרצו במקומות רבים בעולם, והמון זועם פרץ לשגרירות סעודיה בטהרן ולקונסוליה הסעודית במשהד, הרס ושרף אותן.
מעבר לפגיעה הפיזית בשגרירות ובקונסוליה, ולפגיעה בסמל ריבונות של סעודיה, יש בפריצה לשגרירות גם פגיעה מודיעינית, שכן - ללא ספק ניהלה סעודיה פעילות מודיעינית מתוך השגרירות והקונסוליה, האזנה לרשתות תקשורת אירניות, סיורי תצפית והפעלת סוכנים, וכל זה תחת חסינות דיפלומטית. מיד לאחר הפריצה למוסדות הסעודיים בטהרן ובמשהד, הורתה סעודיה לצוותי השגרירות והקונסוליה האירניות בסעודיה (מוקדי פעילות מודיעינית גם הם) להסתלק מן הממלכה, וניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם אירן.
בהמשך ניתקו גם בחריין, סודן ואיחוד האמירויות את קשריהן הדיפלומטיים עם אירן. ניתוק היחסים נועד, בין השאר, לאותת לעולם שהמפרץ עלול להפוך לאזור מתוח, ולכן אין לאפשר לאירן להגיע לנשק גרעיני. כמו-כן, מסוכן להשקיע כספים באירן, שכן השקעה במדינה העלולה להתדרדר למלחמה עלולה לרדת לטמיון.
את המשמעות הקשה של הוצאתו להורג של נימר ניתן לחוש ברטוריקה של דוברי השיעה, ובראשם חסן נסראללה הלבנוני, שנשא נאום חוצב להבות ולהלן תמציתו (תוספותי בסוגריים, מ"ק): "בחצי-האי ערב הוקמה מדינה שכינוייה המזויף, העושק, המבוטל והמחוצף, הוא הממלכה הערבית הסעודית. ארץ שני המקומות הקדושים (מכה ומדינה), ארצו של הנביא מוחמד, של בני משפחתו וחבריו המכובדים, ארץ לוחמי הג'יהאד הראשונים, ארץ האיסלאם, נגזלה וקיבלה שם של משפחה (סעוד) שכפתה את עצמה על העם החי בחצי-האי ערב באמצעות מעשי טבח, הרג וטרור...הממלכה קמה על עצמות העם, על דמו שניגר כמים...בתמיכה אנגלית, בכסף אנגלי, בתותחים אנגליים, כחלק מהתוכנית האנגלית להשתלט על ארצותינו, בדיוק כמו שקמה ישראל על פלשתין הכבושה (השוואת סעודיה לישראל!)...".
לדברי נסראללה, "אין אפשרות לעבור לסדר היום על הוצאתו להורג של איש הדת המכובד נימר אלנימר ללא שום סיבה. הוא לא היה טרוריסט, לא הקים כנופיה, לא קרא להרים נשק, וכל דרכו הייתה בדרכי שלום. גם בבחריין מכניסים לכלא את חכמי השיעה שלא נקטו אמצעים אלימים. הם רק מוחים בדרכי שלום. אלנימר אמר את האמת, באומץ ובמקום הראוי. רצה לתקן, לשפר את מצב העם כדי שייהנה מחירות, מממשל נקי כפיים. אך מי שאומר את האמת בסעודיה מוצא להורג. דמו של אלנימר מכסה את הפנים, הגוף, ההיסטוריה, ההווה והעתיד של בני סעוד עד יום הדין, והם ישלמו את המחיר בעולם הזה ובעולם הבא...כל מי שמותח ביקורת בסעודיה מטופל בחרב...השייח'ים של סעודיה מכשירים כל פשע. רבים ממנהיגי העולם האיסלאמי התחננו בפני מלך סעודיה שלא יוציא להורג את אלנימר. היו תקוות שהבקשות ייענו, אך הוצאתו להורג הפתיעה את העולם הערבי והאיסלאמי.
את המשטר בסעודיה לא מעניינים העולם האיסלאמי או דעת הקהל העולמית, והוא מזלזל בכל דבר ופוגע ברגשותיהם של כל המוסלמים. המשטר הסעודי גם מסרב למסור את גופתו של אלנימר למשפחתו. הסעודים אומרים לעמם: או שתחיו תחת שלטוננו ותשתקו כמו כבשים, או שנשחט אתכם כמו כבשים. הסעודים חשפו בפני העולם את פרצופם האמיתי: עריצות, פשע, טרור. הם מכריזים על אחרים ככופרים, בעודם עושים מעשי טרור כל יום. סעודיה עושה זאת בתימן כל יום: מפציצה, הורגת, הורסת, טובחת, גוזרת על המונים חיי פליטות, מעכבת כל פתרון, וזאת כדי להשתלט על תימן ולהתנקם בתושביה בשל סירובם להיכנע לבני משפחת סעוד".
לדברי נסראללה, גם סונים התנגדו להוצאתו להורג של אלנימר, כי אינם מעוניינים במאבק סוני-שיעי, ומתנגדים לכל צעד המגביר את האיבה בין הסונה והשיעה, למרות שבני סעוד רוצים להטיל את העולם האיסלאמי למלחמה עדתית. נסראללה מזהיר מפני התדרדרות למלחמה כזו, כי זו תשרת רק את אויבי האיסלאם. לדעתו, הגיע הזמן לומר את האמת על בני סעוד באומץ ובאופן ברור, ועל כולם להתנער מהם.
"ספרי דאעש הם אותם ספרים שחוברו בסעודיה. סעודיה מממנת ומאמנת את דאעש ותומכת בו בכל דרך. ראשיה הם קבוצה של פושעים וגנבים, הגוזלים את זכויות העם והאדם. הם מקור כל הרוע, הרשע והפשע באזור. הם משרתיהן של אנגליה, ארצות-הברית וישראל. הם עבדי הכסף, עבדי השלטון, מכורים להבלי
העולם הזה, משרתי השטן... הזיוף הזה (סעודיה) חייב להסתיים וליפול. זה הג'יהאד החשוב ביותר בימים אלה... הם "נהרגים" במועדוני לילה, כשבנינו נהרגים במלחמה להגן על לבנון, פלשתין, האומה והאיסלאם. התשובה על רצח נימר אלנימר תהיה התשובה של זינב (בִּתו של עלי מייסד השיעה) שאמרה את האמת בפני בני אומיה (ששחטו את אחיה חוסיין בן עלי בכרבלא בשנת 680 לספירה). הדם ששופכת משפחה זו באמצעות הרעיונות, הכסף והנשק שהיא מייצאת, יכתוב את סופה. זו המסורת האלוהית, ההיסטורית. כשמשטר מאבד את שכלו ואת רגשות האנושיות שלו, הוא מתדרדר אל תוך התהום. אנו כבר רואים באופק את סופו של משטר עושק ופושע זה".
זוהי תמצית דבריו של חסן נסראללה שנאמרו בהתרגשות רבה, חלקם בצעקות רמות, וזכו לתשואות בקרב ציבור המאזינים שהאזינו לו מבעד למסך טלוויזיה. דובר שיעי אינו יכול לשאת נאום חריף יותר מזה, ואין איומים ברורים יותר מאלה שהיפנה נסראללה למשפחת סעוד. יש להניח שרוחו ולשונו של הנאום מתאימים היטב לרוח הנושבת בקרב האיתוללה של אירן, שבמחיצתם בילה אלנימר חלק ניכר מחייו. דבריו של נסראללה על זינב רומזים לעריפת ראשו של חוסיין בן עלי בכרבלא, בשנת 680 לספירה, שאת הריגתו מזכירים שיעים בטקסים רוויי דם בכל 10 לחודש מוחרם, יום העשורא.
על אזרחים סעודיים, בממלכה ומחוץ לה, להיזהר מאוד ביום ה-40 להוצאתו להורג של אלנימר, שיחול ביום רביעי, 10 בפברואר, וביום השנה להוצאתו להורג, בכל שנה מכאן ואילך. נקמת השיעים בוא תבוא, והיא תהיה קשה ומרה.
