במוזאון החלוציות ביד טבנקין ברמת אפעל נפתחה (11.1.2016) תערוכת "שמחת המעשה": מגזרות הנייר ואיוריה של המאיירת ואשת הפלמ"ח אראלה הורוביץ ז"ל ממייסדות קיבוץ נתיב הל"ה.
בערב פתיחת התערוכה נערך במוזאון "יד טבנקין "ערב זמר וסיפור" לזכרה של אראלה בהשתתפות בני משפחתה מכריה ומוקיריה.
את הערב הנחה ד"ר מוטי זעירא מחבר הספר "פועם ונפעם" - הביוגרפיה של אראלה הורביץ. זעירא סיפר על אישיותה ותולדות חייה של אראלה תוך שהוא קורא מדברים שכתבה. זעירא ציין כי אריאלה הייתה לא רק מאיירת אלא גם כתבה נפלא. זעירא סיפר כי אראלה אהבה את הקיבוץ ואת הרעיון וההוויה הקיבוצית למרות שדברים רבים בקיבוץ של התקופה החדשה לא מצאו חן בעיניה, והדבר כאב לה מאד. זעירא סיפר כי רבים אולי לא יודעים אבל אראלה הייתה שלוש פעמים מזכירת הקיבוץ.
בערב נשא דברים הסופר פוצ'ו (ישראל ויסלר) שנמנה ביחד עם אראלה עם מייסדי וראשוני קיבוץ נתיב הל"ה. פוצ'ו סיפר שהיכרותו עם אריאלה החלה עוד קודם לכן בתקופת הפלמ"ח. "בשנים הראשונות בהיותי בקיבוץ נתיב הל"ה", סיפר פוצ'ו, "ערכנו במשותף את עלון הקיבוץ "נטפים". בהמשך איירה אראלה כמה מספריי. פוצו סיפר כי את ספרו המפורסם "חבורה שכזאת" כתב בעת שהתגורר בקיבוץ נתיב הל"ה. הוצאת הספרים שהוציאה את הספר ביקשה לקרא לספר בשם "חבורה יצאה לדרך" אולם הראלה סייעה לו לשכנע את ההוצאה לבחור בשם אחר ולבסוף נבחר השם "חבורה שכזאת" והשאר היסטוריה.
"במקרה הטוב אני גרפיקאית לא רעה"
אוצרת התערוכה דליה קינן מקיבוץ רמת רחל סיפרה כי אצרה בחייה תערוכות לא מעטות אולם תערוכה זו מיצירותיה של אראלה מרגשת אותה במיוחד. דליה סיפרה כי אראלה הייתה אמנית גדולה אולם לא הכירה באמנותה. "במקרה הטוב אני גרפיקאית לא רעה", נהגה לומר. דליה הוסיפה כי לקראת התערוכה ערכה במשך תקופה לא קצרה מחקר על אראלה בניסיון להיכנס לתוך דמותה ולהבין את דמותה. אחד הדברים המרכזיים שגילתי כי האמנות לא הייתה אהבתה הגדולה. הייתה לה אהבה אחת גדולה וזו ההוויה הקיבוצית, המפעל הקיבוץ והשיתוף הקיבוצי.
על יצירותיה של אראלה אומרת דליה קינן: "אחד המאפיינים הבולטים בסגנון יצירתה של אראלה הוא הקו הלוכד כל תנועה וכל מבע בדמויות באיוריה ובגזירות הנייר. היא תופסת אנשים בשיחה תוך כדי תנועה, ונותנת ביטוי לאופי ולטרמפמנט של הדמויות באמצעות קו אחד, חופשי וזורם המסגיר את תנופת ידה הנחרצת. אראלה מעידה שכל הדמויות לאיוריה היו מקרב משפחתה, דודים ודודות וילדי השכנים האהובים עליה.
מוסיפה דליה קינן: אראלה הורוביץ, ילידת הארץ, בת דור הפלמ"ח, ממייסדות קיבוץ נתיב הל"ה שילבה בחייה את "שליחותה כ'טבחית' במטבח הקיבוצי ואת אמנותה. מעורבותה הרבה בחיי קיבוצה ובעיקר בעיצוב חיי התרבות, הביאו לכלל ביטוי את כישוריה האמנותיים: באיורי 'נטפים', עלון קיבוצה שערכה שנים רבות, בקישוטי החג בקיבוץ ובאיור בטאוני התנועה הקיבוצית. איורים ומגזרות אלו הפכו לימים מקור בלתי נדלה לאיוריה לספרי הילדים והנוער", אומרת דליה קינן.
מנכ"לית "יד טבנקין, יונה פריטל, אמרה בערב כי התערוכה מיצירותיה של אראלה המוצגת במוזאון החלוציות תהיה פתוחה בחודשים הקרובים מ-10 בבוקר עד 3 בצהריים.
תולדות חייה של אראלה הורוביץ
אראלה הורוביץ נולדה בחיפה בשנת 1929. הוריה, חיה ולוי הורביץ, היו מאנשי העלייה השלישית. אביה לוי עבד בביח"ר 'שמן' והמשפחה עברה להתגורר בבית החרושת, במבנה שהיום הוא "מוזאון השמנים", אשר שוכן במרחק כמה עשרות מטרים מהים, לאחר סיום לימודיה בשנת 1947, התגייסה לפלמ"ח במסגרת הכשרת 'הנוער העובד' ושירתה בגדוד הראשון בחטיבת 'יפתח'. בשנת 1949 עלתה עם חבריה לגרעין להתיישבות בעמק האלה והקימו את קיבוץ 'נתיב הל"ה'. אחרי המלחמה סיפרה אראלה "החלטתי שאני רוצה להיות טבחית בקיבוץ, ויצאתי ללמוד בישול.
שנים עבדה אראלה כטבחית בקיבוצה ובמקביל הייתה מעורבת ופעילה בעיקר בחיי התרבות בקיבוץ. אראלה למדה אמנות בבצלאל במשך שנה אחת ופיתחה סגנון איור ייחודי ברישום ובמגזרות נייר היא הייתה המאיירת והמקשטת של אירועי הקיבוץ כמו חגים ואירועים חגיגיים. בנוסף לכשרונה כמאיירת הייתה אראלה כותבת מצוינת וחדה וערכה ואיירה במשך שנים את עלון קיבוצה "נטפים".
אראלה איירה כ-50 ספרים בתחומי ספרות הילדים, השירה, הסיפורת, ספריהם של פוצ'ו, ע.הלל,
דבורה עומר, אוריאל אופק,
גיל אלדמע, תקווה שריג, עזריה אלון, מירה מאיר, מעוז חביב, משה בן-שאול ורבים טובים אחרים. היא גם יזמה ואיירה ספרים משלה. ספרים אלו הפכו את אראלה למאיירת מבוקשת על-ידי מיטב הסופרים וזיכו אותה בשנת 1967 בפרס בינלאומי, עיטור על שם כריסטיאן אנדרסן מטעם אונסקו. בנוסף כאמור, ראו אור איוריה בתנועה הקיבוצית.
אראלה הורוביץ נפטרה בחודש אדר 1994 בגיל 65.
