|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

ריחות - מנטרלים; מחבלים - הורגים

שימוש במונחים עמומים כמו "ניטרול" מושכים ביקורת מיותרת ככל שרבים המקרים של תקיפת יהודים על-ידי מחבלים, צעירים או מבוגרים, כך שואלים ה"מנותקים", מדוע אותם רוצחים לא רק "נוטרלו" מנשקם או מפעולתם? מדוע נורו למוות (או מה שהם מכנים "הוצאו להורג")?
30/01/2016  |   טל בן דור   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
נוטרל לאחר שביצע פיגוע [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

לכל מלחמה כמו גם גל הטרור הפוקד את ארצנו יש מאפיינים ייחודיים כמו לקסיקון ייחודי, אוצר מילים הנמצאים בשימוש של התקשורת, של גורמי הביטחון ושל ההנהגה הפוליטית. על כך כבר נכתב בשעתו בדוח ועדת וינוגרד (סעיף 59 עמ' 371) כי "מה שעוד העצים את התמונה הקשה היה השילוב בין אי-בהירות המטרה מבחינת המחשבה והתכנון לבין שפה לא ברורה".

כך היה גם בתקופת האינתיפאדה השנייה, שבמהלכה נעשה שימוש במילים כגון "השתבללות" שנועדה להסביר את האופן בו על הכוחות להגן על עצמם, "כתר נושם" שתכליתו הייתה להטיל מצור אך לא מוחלט, "בלתי מעורבים" לתאר את מי שידו לא הייתה בדבר. ללחימה בטרור מצאו שמות כמו "לחימה בעצימות נמוכה" או "עימות מוגבל" ו"לחימה בכוחות בלתי סדורים". למלחמה החלו לקרוא "עימות גבוה עצימות", כאילו שלא ניתן להילחם בטרור בעצימות גבוהה.

גם בעימות המזויין שהוכרז בדיעבד כ"מלחמת לבנון השנייה" נעשה שימוש במילים "נחילים" ו"ענן צרעות" לתאר תמרון של לוחמי חי"ר לשטח האויב, "אפקטים" במקום הישגים נדרשים, "התנפלות" במקום התקפה וכיוצא באלה, כמתואר בדוח ועדת וינוגרד שעסק בהמשגות בלתי ברורות (סעיף 66 ע' 297). בסעיף 65 לדוח (ע' 372): "הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי על-ידי התנפלות נחילית סימולטנית ורב-ממדית...הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות), התנפלות, התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב"‏.

בדוח ועדת וינוגרד, נכתב בסעיף 66 כך: "במלחמת לבנון בלטה התופעה הבעייתית שבמטכ"ל, לאורך כל תקופת המלחמה, לא הייתה הגדרה ברורה ומפורשת למציאות שבתוכה פועלים: האם היה מדובר במבצע, או במערכה (ביטוי לא צבאי), או שמא במלחמה ממש. התמשכות העמימות הפתיעה במיוחד. עמימות הייתה יכולה להיות מובנת וטבעית בימים ראשונים, כל עוד לא היו ברורים כיווני ההתפתחות של מהלך צבאי-מדיני מורכב שכלל תגובה חריפה מן האוויר. היא נהיית פחות סבירה כשהמהלך מתמשך לשבועות, תוך כדי פעולות קרקעיות ואבידות ללוחמים, ותוך כדי היחשפות מסיבית של העורף לירי שלא היה לו מענה צבאי. התמשכות זו הייתה תמוהה עוד יותר על-רקע העובדה שישראל הייתה זו שיזמה את היציאה למלחמה, וכי הצפי היה כי חיזבאללה יגיב על המתקפה האווירית בירי טילים על הצפון".

כעת הַחליפו את הצירוף "מלחמת לבנון" ב"גל הטרור", "אבידות לוחמים" ב"אבידות אזרחים וכוחות ביטחון" ושאלו את עצמכם האומנם כעת מדברים כולם ברור יותר.

עימות בעמימות

על הנזק שגורמים ביטויים עמומים שאינם מביעים נחישות והחלטיות במצבים שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם, כבר נכתב בדוח וינוגרד: "נראה כי השפה הבלתי ברורה הפריעה להפעיל על המציאות עקרונות פשוטים של שכל ישר".

אף צה"ל, בעקבות מסקנות הוועדה, הורה לחזור לשפה הצבאית הברורה, כפי שנלמדה בקורסי הפיקוד והאקדמיות הצבאיות טרם המצאת השפה הצבאית-הפסיבדו-אינטלקטואלית שמעטים הבינוה.

אך עדיין, בגל הטרור הזה ניכר שנעשה שימוש מוגזם במילה העדינה והמכובסת "ניטרול" כדי לתאר מצב פשוט שבו מחבל שתקף יהודי - מחוסל. משמעות המילה "ניטרול" היא הוצאה מכלל פעולה שניתן ליחסה לעולמות תוכן שונים, כמו למשל ניטרול ריחות רעים באמצעות מטהרי אוויר, או לעולם הרכב שבו הילוך "ניוטרל" הוא הילוך סרק.

השימוש במושג "ניטרול" בהקשר של מחבלים התוקפים יהודים, במקום במילה הריגה של מחבל או חיסולו, מעביר שדר מעורפל המעיד על חוסר החלטיות באשר לאופן שבו יש לטפל במחבל, במקום שדר חד וברור: הריגת התוקף, בבחינת "הבא להורגך השכם להורגו". על המסר להיות ברור גם לאויב, למשפחתו ולתומכיו מבית ומחוץ.

ככל שרבים המקרים של תקיפת יהודים על-ידי מחבלים, צעירים או מבוגרים, כך שואלים ה"מנותקים": מדוע אותם רוצחים לא רק "נוטרלו" הללו מנשקם או מפעולתם, מדוע נורו למוות (או מה שהם מכנים "הוצאו להורג")? כך ב-24.1.16 שאל ח"כ עיסאווי פרג', במהלך ראיון שהעניק לאראל סג"ל בעקבות הריגתה של מחבלת בת 13 שניסתה לרצוח מאבטח בכניסה ליישוב ענתות: "אנחנו רוצים לנטרל מחבלים, או להוציא להורג?"

לפניו (6.10.15) התבטא באחת הרשתות החברתיות ח"כ ד"ר אחמד טיבי, אודות הריגתו של המחבל פאדי עלון שנורה למוות על-ידי שוטרים שהבחינו בו כשסכין בידו, לאחר שדקר בחזה ובגב את הנער משה מלכה בירושלים, וסירב לשמוט את הסכין: "...אוסיף כאן מה שכתבתי בפוסט קודם: שברגע הירי פאדי עלון לא היווה סכנה כלפי איש".

ח"כ מסעוד גנאים תקף גם הוא באוקטובר 2015 את הריגתם של חלק מהמחבלים לאחר שדקרו, והתייחס לניטרול המחבלת בעפולה: "אפילו אם יש בידה סכין, אתה לא יכול לנטרל? ריבונו של עולם, 20 איש, אבטחה, ביטחון, היא צעירה, לא יכולים לנטרל בלי לירות עליה שבע יריות"?

גם הארגון "עדאלה - מרכז לזכויות המיעוט הערבי" פנה ב-14.10.15 ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה לפתוח מיד בחקירה נגד הכוחות שירו במחבלים, שחלקם נהרגו וחלקם נפצעו, בשלושה פיגועים: זה שבו ניסתה המחבלת מהתחנה המרכזית בעפולה לדקור עוברי אורח וסירבה לשמוט את הסכין, הפיגוע בשכונת פסגת זאב בירושלים שבמהלכו דקרו שני בני דודים מבית חנינא נער וילד יהודיים, והפיגוע שבו חוסל כאמור המחבל פאדי עלון. בפניית הארגון ליועץ המשפטי נכתב בזו הלשון: "בעת האחרונה אנו עדים לאירועי ירי ומקרי אלימות רבים המבוצעים על-ידי כוחות המשטרה כלפי פלשתינים...עדויות רבות הצטברו שמהן עולה באופן חד-משמעי כי אותם פלשתינים לא היוו סכנה מיידית לחיי הסובבים אותם לרבות לאנשי כוחות המשטרה בעת ביצוע הירי".

תלונות אלו מלמדות אפוא כי השימוש במילה "ניטרול" אינו רק מעורפל, אלא מזמין ביקורת מיותרת ובלתי מוצדקת על כוחות הביטחון ועל מדינת ישראל. גם התקשורת הבינלאומית לוקה בהבנת המשמעות של המילה ואופן מימושה הלכה למעשה, ולא בלי צדק. הרי המילה "ניטרול" היא בעלת משמעות רכה, מעודנת משהו, שאינה מצביעה בהכרח על צעד החלטי, נחוש וסופי, שתכליתו לגבות מהתוקף מחיר קטלני.

דווקא חוסר הבהירות של המושג בניסיון לעדן את המציאות מביא להתפתחות שיח של ביקורת על מדיניות חיסול-התוקפים, לא מעט מצד אנשים הבאים מתרבות שבה אין מקדשים חיי אדם ומשפטי. זהו שיח שכמותו לא נשמע במדינות שהן נאורות לא פחות מישראל ושאינן שוכנות במזרח התיכון בהכרח, כמו ארצות הברית. הרי שם, מי שמעז אדם לתקוף שוטר או חייל, ברור לו כי דמו בראשו, או במילים אחרות - מות יומת!

הוראות הפתיחה באש גם הן ברורות יחסית במרבית המקומות, וקובעות כי כשלמפגע יש כוונה ברורה לרצוח ובידו האמצעים לסכן את קורבנותיו, יש היתר לירות בו על-מנת להרוג ולא "לנטרל".

כדי למנוע אי-הבנה, ועל-מנת להסיר מתומכי ארגוני זכויות-המחבלים בארץ ובעולם כל ספק, יש לומר את הדברים בבהירות: כל אימת שמחבל תוקף יהודי, יעד התגובה יהיה הריגת המחבל. זוהי המשמעות היחידה של "ניטרולו".

לאתר מגזין 'מראה'
תאריך:  30/01/2016   |   עודכן:  02/02/2016
טל בן דור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ריחות - מנטרלים; מחבלים - הורגים
תגובות  [ 20 ] מוצגות   [ 20 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אבן דרך
30/01/16 08:05
 
תגובה צבועה
30/01/16 09:23
 
אזרחטוב543
30/01/16 12:42
 
זוועה גלון
30/01/16 11:31
 
שתבוא
30/01/16 12:00
 
שתבוא
30/01/16 12:00
 
כדי להרוג
30/01/16 12:16
2
שוחר-שלום
30/01/16 08:16
 
כבש 44
30/01/16 09:56
 
היא רוצחת!
30/01/16 12:03
 
72 בתולים
30/01/16 12:23
 
בואו נדבר עברית.
30/01/16 14:14
 
יצאה מדעתה?
30/01/16 19:08
3
ארי כספי
30/01/16 09:22
4
יסודו של דבר
30/01/16 09:23
5
עוד דורון
30/01/16 10:24
6
פיני כהן
30/01/16 10:37
7
לא מעניין בן כמה.
30/01/16 12:20
8
בברר
30/01/16 13:24
9
צדק תדק תרדוף
30/01/16 13:46
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
היום בעבודה ניגשתי ליואב בשמחה כי הייתה לי בשורה ממש חיובית בשבילו. תמי המכוערת מהביטחון הסכימה לצאת איתו לבלות, או כמו שהיא אמרה, לתת לחנון האידיוט ניסיון בכל זאת. אז כמובן יואב מאוד שמח, וכמובן לא אמרתי לו מה שהיא אמרה, כי בין חברים צריך לפעמים לא להגיד את כל האמת, אלא רק חלק שלה שנשמע טוב יותר. אז הוא רק שאל אותי באיזה יום ניפגש, ואני אמרתי לו ביום שישי, כי זה הזמן שאני והחברה שלנו יכולים אחרי שנאכל ארוחת ערב עם אבא שלי, ושהחברה שלי תשחק איתו שח-מט והוא ינסה שוב לשאול מתי אנחנו נביא לו כבר נכד קטן או נכדה, כדי שהוא ירגיש טוב ויוכל למות בשקט, כי הוא יידע שיש למשפחה שלנו המשכיות. באמת לא אכפת לו אם זה יהיה בן או בת, כי היום גם הבנות יכולות להשאיר את שם המשפחה, לא כמו אצל העדות האחרות מהמגזר של הלא אשכנזים שרוצים קודם כל בן ואחר כך לא אכפת להם בכלל והם עושים אלף ילדות. אבל זה רק בגלל שהם לא נאורים כמונו וחושבים מחשבות לא מודרניות כמו בימי קוקוס.
30/01/2016  |  עילי צוף  |   מאמרים
בפרשת יתרו, לצד הקמת המערכת המשפטית ומתן תורה, מתבסס מעמדו של משה כמנהיג המתווך בין העם לאלוהיו. במהלך ימי ההכנה למתן תורה, משה עולה ויורד מן ההר שוב ושוב, כדי לקבל את דבר השם ולמוסרו לישראל ולהכינם אל הרגע בו "יירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".
29/01/2016  |  הרב שאול ברוכי  |   מאמרים
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שמסיים בשבוע הבא את תפקידו בן שבע השנים, מקבל תעודה עמוסה ציונים שליליים. אף אקדמיה למשפטים המכבדת את עצמה לא תקבל אותו כמרצה מן המניין. כל אשר יוכל לעשות וינשטיין הוא לפנות אל חבריו הפרקליטים, שבידיהם הפקיד בעבר את תיקי לקוחותיו ולקבל בחזרה את הלקוחות שיסכימו לחזור אליו.
29/01/2016  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
מי שיעקוב אחרי הפעילות הפוליטית לטובתם של תושבי עוטף עזה יגלה שהמפלגה הפעילה ביותר בדאגה לתושביו הינה מפלגת "יש עתיד", החל מראש המפלגה ח"כ יאיר לפיד, דרך חברי הכנסת עפר שלח וחיים ילין וכלה בחברת הכנסת קארין אלהרר.
29/01/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
מטה הסייבר הלאומי פרסם לראשונה בחודש שעבר מדיניות אסדרה של מקצועות הגנת הסייבר, לפיה יוענקו תעודות הסמכה ויוקם מרשם לאומי פומבי של הפרטים הכשירים לעסוק במקצועות הגנת הסייבר, וזאת בהתאם לעמידתם בתנאי סף ובמבחנים תיאורטיים ומעשיים.
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
גירושים אלגוריים  /  יוסף אורן
ערגה לברכת הצריפה  /  אורנה ליברמן
בלבירינט (ללא חציית גדר הפרדה) האהבה  /  איציק סיבוש
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il