|
זדורוב. שבריר של שבריר של אחוז [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
ההסתברות למצוא מספר סימנים מפלילים כאלה או יותר (עד 200 לפי ההמחשה) בהסתברות אפריורית של 5% לקיומו של סימן כזה אצל אדם חף מפשע, קטנה מ-0.000000000001 (קטנה מהסיכוי להצליח לנחש את הכרטיס הזוכה בהגרלה שבה יותר ממיליון מיליונים של כרטיסים), או במילים אחרות: קטנה מ-1 חלקי 10,000 מיליון אחוז | |
|
|
|
|
|
|
קיים הסבר סביר לכל התמיהות שמעלים תומכיו של זדורוב. עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים יכלו להיווצר במהומה שלאחר הרצח; זדורוב ניגב בחולצתו את המקום בו נגע בידיו כך שלא הותיר טביעות אצבעות; לא כל אדם מותיר דנ"א במקום בו הוא נוכח; השיער ביד המנוחה שייך ככל הנראה לה; הדנ"א על חולצת המנוחה יכול להיות של מי שאיתם באה במגע, כגון תלמידי כיתתה; נעליים מוכתמות בדם יכולות להתנקות עד כדי כך שלא יתגלה דם סמוי וכן הלאה | |
|
|
|
|
נפתח בהבהרה: כאשר בית משפט מכריע בין אשמתו של הנאשם לחפותו, בהינתן שקיימות ראיות התומכות משמעותית בהשערה שהנאשם אשם כמו במקרה רומן זדורוב כפי שיפורט בשורות הבאות, עליו לבחון השערות חפות קונקרטיות ולא השערת אשמה. במסגרת זו, לא צריך בית המשפט לקבל השערת חפות שההסתברות להתקיימותה היא כה נמוכה, כך שאין טעם רציני להתחשב בה. הסתברות אפסית לאמיתות השערת חפות אינה יוצרת ספק "סביר".
בפרשת זדורוב אין כל ספק שהנערה תאיר ראדה נרצחה, כך שהשערת החפות שיש לבדוק היא שאדם אחר רצח אותה. השערה כזו מניחה ממילא שכל הראיות המפלילות הצטברו "במקרה" ביחס לזדורוב, שההנחה לפי השערה זו תהא, כי הוא אדם תמים, ביש מזל, שאינו הרוצח.
לאמור: השערה כזו מניחה, כי במקרה זדורוב הודה בפני חוקריו, בפני מדובב ושחזר את המעשה. במקרה הודאת זדורוב הייתה עמוסה לפרטים, כך שיקשה על מי שאינו הרוצח להמציא אותם, למשל: הסתרת אוזניות נגן המוזיקה מתחת לחולצה על-מנת שלא יתלכלכו בדם.
הלחישות והחששות
במקרה זדורוב הודה בפני המדובב ברצח בלחש ומיד אחר כך הכחיש את הרצח בקול רם, על-מנת שהחוקרים ישמעו את ההכחשה. במקרה זדורוב חשש שיימצאו ראיות מפלילות כגון בציפורניו וכן חשש שטיפות הדם בשירותי הבנים יפלילו אותו. במקרה בשחזור קופץ זדורוב מעל הדלת ומנגב מעל הדלת את טביעות האצבעות, כלומר: יודע לחקות היטב רוצח אתלטי ומקפיד על פרטים כמו ניגוב טביעת אצבעות.
במקרה משליך זדורוב את מכנסיו יום לאחר הרצח, ובמקרה מספר למדובב שהשליך את המכנסיים במטרה שלא יגלו שהוא הרוצח והשליך למקום ששם שופכים בטון. במקרה הוא גם משליך את להב הסכין בה עבד באותו יום ובמקרה הוא מספר למדובב, כי השליך את הלהב ולכן אין סיכוי שהמשטרה תתפוס אותה.
במקרה ושלא כרגיל, לאחר הרצח הוא מכבס את חולצתו בעצמו ולא חמיו מכבס אותה כדרך שגרה. במקרה למרות שסוליות נעליו אמורות להיות מלוכלכות לאחר העבודה, הן נקיות לגמרי באופן שמתיישב עם ניקיון בחומר ניקוי.
הסוליות והשיחות
במקרה לאחר הרצח התגלה במנעול המקלט בו עבד זדורוב ואת תיקו השאיר שם, קיסם בתוך מנעול דלת המקלט על-מנת להקשות על פתיחת המנעול. במקרה זדורוב הפגין בקיאות בתהליך הפיסיולוגי של איבוד דם עקב פגיעה בעורקי הצוואר.
במקרה שיקר זדורוב בשיחה טלפונית ביום הרצח לאחר הרצח ואמר לבן שיחו, כי אשתו ישנה והוא אינו יכול לעבוד אצלו מחר. במקרה ידע זדורוב לספר לאשתו לאחר שיחת הטלפון הזו, כי המנוחה נמצאה בשירותים, למרות שהמשוחח העיד שלא ידע כלל ולכן לא אמר למערער שמצאו את הילדה בשירותים, אלא מצאו אותה בבית הספר.
במקרה ידע זדורוב, כי בתא שירותים זה יש פגם ייחודי במנעול כך שלא ניתן לנעול אותו מבחוץ, במקרה ידע זדורוב באיזה תא שירותים בדיוק היה הרצח מתוך ארבעה תאי שירותים, ובמקרה כאשר נשאל איך ידע זאת, הוא הסתבך בהסברים אבסורדיים. במקרה ידע זדורוב, כי הרצח בוצע כאשר המנוחה עומדת בצידה לכיוון הרוצח ולא כשאחוריה לכיוון הרוצח.
במקרה נראה זדורוב בשעה 14:15 בחדר המורים על-ידי הפסיכולוגית של בית הספר ב"תנועתיות נסערת", כאשר הדבר תואם להודאתו לפיה לאחר הרצח היה במצב דחק נפשי. במקרה הבחין זדורוב שהשיער של המנוחה הוא צמה מגולגלת בלי גומי ובמקרה המנוחה נמצאה כששערה פזור באופן שכיסה את פניה.
הנעליים והסכין
במקרה סיפר זדורוב, כי יצא מתא השירותים וייתכן שעלה על האסלה ובמקרה נמצאה טביעת נעל על מכנסי המנוחה. במקרה סיפר זדורוב, כי הסכין החליקה לבית החזה ובמקרה נמצא חתך לא עמוק בבית החזה.
במקרה סיפר זדורוב שהוא שיסף את גרונה של המנוחה, למרות שאפשר לשסף ואפשר גם לדקור ובמקרה הדבר תואם את הממצאים בגופת המנוחה. במקרה סיפר זדורוב, כי ביצע את הרצח בשתי תנועות חיתוך סכין ובמקרה נמצא חתך כפול בצוואר המנוחה.
במקרה סיפר זדורוב, כי ביום הרצח נעל נעלי "סלמנדר" ובמקרה זיהו המומחים טביעת נעל זהה. במקרה העיד זדורוב, כי המנוחה הרימה את ידה כאשר הניף את הסכין והוא פגע בידה עם הסכין ובמקרה נמצאו פצעי הגנה בידיים. במקרה נמצאו כתמי דם על קירות תא השירותים ובמקרה הדבר מתאים לדרך היציאה מהתא שהדגים זדורוב.
במקרה זדורוב היה אדם אלים, הודה באלימות כלפי אחיו והאח אישר זאת, סיפר שהיכה אנשים כאשר שימש שומר במועדון באוקראינה, הוא דיווח על פנטזיות אלימות כלפי ילדי בית הספר המציקים והמקניטים אותו, סיפר שהוא מסוגל לאבד שליטה ומה קורה כשהוא מאבד שליטה.
האופי והאינטרנט
במקרה היה לזדורוב מניע לרצח, מניע כללי - הוא חשב שתלמידים עלולים לקללו, נהגו לנתק לו את כבל החשמל, והוא הודה שהזעם בעקבות התנהגויות אלה הניע אותו לרצוח את המנוחה. במקרה למנוחה לא היו אויבים, כך שלא עולה על הדעת מי יכול לרצוח אותה.
במקרה שבוע וחצי לפני הרצח ניסה זדורוב להוריד מהאינטרנט סרטי סנאף. במקרה ארבעה ימים לפני הרצח גלש זדורוב באתר אינטרנט ובו מאמר העוסק ב"שיטות להטלת מורא" לנטרול מהיר של היריב. במקרה זדורוב גלש מספר ימים לפני הרצח באתר אינטרנט ובו כתבה על אישה שהייתה במצב של אי-שפיות זמנית בעת הרצח, ובמקרה אומר זדורוב למדובב שהוא העמיד פנים כבלתי שפוי בפני החוקרים.
אם נפעיל חשיבה בינונית-הסתברותית על הסיכוי להצטברות מספר סימנים מפלילים כמו אלה שהובאו לעיל, נגלה הסתברות אפסית להתקיימותם אצל אדם חף מפשע. ברשימה לעיל הובאו למעלה מ-40 סימני אשמה, שכולם צריכים להתקיים במקרה אצל זדורוב, בהנחה שאדם אחר ביצע את הפשע.
כעת, הבה נבצע את האילוסטרציה המתימטית הבאה. נניח, כי ההסתברות הממוצעת להתקיימות כל סימן כזה אצל אדם חף מפשע היא 5%. כן נניח, כי ברמת חקירה בעולם האמיתי קיימים 200 סימנים אפשריים לאשמה. הנחות אלו הן כמובן כולן לטובתו של זדורוב (משמעותן היא שבממוצע יימצאו 10 סימנים מפלילים אצל כל אדם חף מפשע, שאין לו קשר לאירוע).
עם כל זאת, ההסתברות למצוא מספר סימנים מפלילים כאלה או יותר (עד 200 לפי ההמחשה) בהסתברות אפריורית של 5% לקיומו של סימן כזה אצל אדם חף מפשע, קטנה מ-0.000000000001 (קטנה מהסיכוי להצליח לנחש את הכרטיס הזוכה בהגרלה שבה יותר ממיליון מיליונים של כרטיסים), או במילים אחרות: קטנה מ-1 חלקי 10,000 מיליון אחוז.
קיים הסבר סביר לכל התמיהות שמעלים תומכיו של זדורוב. עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים יכלו להיווצר במהומה שלאחר הרצח; זדורוב ניגב בחולצתו את המקום בו נגע בידיו כך שלא הותיר טביעות אצבעות; לא כל אדם מותיר דנ"א במקום בו הוא נוכח; השיער ביד המנוחה שייך ככל הנראה לה; הדנ"א על חולצת המנוחה יכול להיות של מי שאיתם באה במגע, כגון תלמידי כיתתה; נעליים מוכתמות בדם יכולות להתנקות עד כדי כך שלא יתגלה דם סמוי וכן הלאה.
אין אנו יודעים ב-100% אם זדורוב ביצע את הרצח. לעולם אין ודאות של 100% ככל שמדובר בהוכחת עובדות בהליך משפטי. עם זאת, ההרשעה האמורה להיות ברמת הוכחה של מעבר לספק סביר, בוודאי סופקה כאן, ועל כן ההרשעה של בית המשפט העליון מוצדקת.