לא קשה לראות את הירידה האיטית אך המתמדת בתמיכה היהודית במדינת ישראל בקרב יהדות ארצות-הברית. אין מדובר בתמיכה הכלכלית, אלא בתחושת אחדות-הגורל של יהדות ארה"ב עם מדינת ישראל. ירידה זו איפשרה לממשל ה
אמריקני לנקוט עמדות ברורות נגד מדיניותה של ממשלת ישראל הנבחרת, מבלי שקולה של יהדות ארה"ב יישמע באופן אפקטיבי וישפיע על החלטות הממשל. הדבר התבטא באי-יכולתם של יהודי ארה"ב לעצור את ההסכם עם אירן, למרות שישראל הרשמית רואה בהסכם זה סכנה קיומית. חלק מיהודי ארה"ב אף תמכו בהסכם.
לאחרונה החליט הממשל האמריקני לסמן מוצרים שיוצרו במפעלי היישובים ביהודה ושומרון, כשברקע עולה משקלו של ארגון "ג'יי סטריט" המציג את עצמו כתומך בישראל ותומך בשלום, אך למעשה פועל ללא לאות לכפות על ישראל מדיניות המנוגדת לעמדותיו של הרוב בישראל. בקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות מתגברת פעילות אנטי-ישראלית ענפה, וארגונים פרו-פלשתינים מצליחים להפחיד ארגוני סטודנטים יהודיים כמו "הלל", שחלק מסניפיו הפכו בשנים האחרונות ל"הלל פתוח" המזמין ללא היסוס ארגונים אנטי-ישראלים. ישראלי או יהודי שאינו תומך בפתרון שתי המדינות לא יוזמן לדבר בבתי הלל אלה, הנשלטים על-ידי חסידי "התקינות הפוליטית".
סטודנטים יהודיים התומכים בישראל חשים מאוימים יותר ויותר, שותקים, חוששים להביע את דעתם פן יבולע להם ולציוניהם, שכן חלק ניכר מהמורים באקדמיה האמריקנית מזדהים עם העמדות והפעילות נגד ישראל. הדברים מגיעים לידי כך שיהודים מצטרפים לפעילות במסגרת תנועת BDS ששמה לה למטרה להחרים את ישראל, למשוך ממנה השקעות ולהטיל עליה סנקציות. יש אוניברסיטאות שבהן מתקיים מדי שנה "שבוע האפרטהייד הישראלי", שכל מטרתו היא להביא לדה-לגיטימציה של ישראל, ויש סטודנטים יהודים המצטרפים לפעולות "שבוע" זה.
התירוץ הסטנדרטי שייתנו היהודים מתנגדי ישראל הוא שהם תומכים בישראל, אך מתנגדים למדיניותה והתנהגותה מול "הפלשתינים המסכנים", להמשך מפעל ההתנחלות, לפעולות הנוראות של נוער הגבעות, לאי-נכונותה של ממשלת ישראל לוותר עבור שלום עם הפלשתינים, לאי-ההכרה של ישראל בזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי ואי-קבלת גיוריהם, ולהופעתו של
בנימין נתניהו בקונגרס בניגוד לעמדת הנשיא אובמה. לאחרונה נשמע תירוץ חדש: ישראל אינה מקבלת פליטים סוריים.
השאלה המטרידה את מי שמודעים לתהליך הירידה בתמיכה בישראל היא ממה כל זה נובע. האם זה בגלל מדיניות ישראל ובעיקר "ההתנחלות", או שיש פה סיבות עמוקות יותר הקשורות ליהדות צפון-אמריקה עצמה? שאלה נגזרת היא מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם התהליך ואולי אף לעצור אותו.
סיבה עיקרית אחת וכמה סיבות משניות
לדעתי, לירידה בתמיכה בישראל אצל יהדות צפון-אמריקה יש סיבה אחת עיקרית וכמה סיבות משניות, גם אם יש בכך מן ההכללה.
הסיבה העיקרית היא גיל האוכלוסייה: המבוגרים בני ה-70 ומעלה בדרך כלל תומכים בישראל תמיכה בלתי מסויגת, גם אם הם ליברלים בגישתם לסוגיות הקשורות להזדהותם הדתית - אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים ואף בלתי משויכים לקהילה כלשהי. המבוגרים תומכים בישראל בגלל זיכרון השואה החי בקרבם ומשפיע באופן מתמיד על חשיבתם, והם רואים בישראל דבר מחויב המציאות, שמא יזדקקו יהודים למקלט פעם נוספת. נכון שמצב זה נראה לא מציאותי בארה"ב וקנדה של היום, אך באירופה המצב שונה, וגם יהודי רפובליקת-ווימאר בגרמניה לא צפו את התופעה הנאצית.
- ככל שגיל היהודי בארה"ב וקנדה צעיר יותר, כך הוא מתרחק - היסטורית ותודעתית - מזכרון השואה, וזו ממלאת תפקיד קטן והולך בחשיבתו וביחסו למדינת ישראל. הצעירים רואים את עצמם אמריקנים לפני היותם יהודים, והם מאמינים כי זהותם האמריקנית תגן עליהם בכל מצב. בקרב צעירים יהודיים עולה לפעמים האמירה שאולי עדיף היה שישראל לא הייתה קיימת, שכן אז הם לא היו עומדים בפני הדילמה במי לתמוך, בישראל או בפלשתינים. הדבר עלה במלוא חומרתו באחד מאירועי "ג'יי סטריט" ב-2011 שבו אמר אחד ממנהיגי הארגון ומייסדיו דניאל לוי: "אם ישראל אינה יכולה להיות מקובלת על-ידי שכניה ולכן עליה לחיות על חרבה, אולי קיומה הוא רעיון לא כל כך מוצלח".
- המשתנה התרבותי-דתי והציר המסורתי-ליברלי: החלק הדתי של יהדות ארה"ב וקנדה "האורתודוקסי המודרני" הוא התומך הנלהב ביותר בישראל, שכן הדת מהווה מכנה משותף חזק מאוד בין פלח אוכלוסייה זה ובין העם היהודי היושב בארץ ישראל. בבחירות הקרובות רבים מהם יצביעו למפלגה הרפובליקנית, בעיקר בגלל יחסו השלילי של אובמה לישראל ובשל חששם מפני מועמדי הדמוקרטים שימשיכו בקו שהיתווה אובמה. בקרב החרדים יש רבים שאינם תומכים בישראל היות שאינה מדינת הלכה.
התמיכה בישראל בקרב הקונסרבטיבים קטנה יותר, אצל הרפורמים קטנה הרבה יותר, ולציבור הבלתי משויך - זה שמרבית בניו ובנותיו מתחתנים עם לא-יהודים -ישראל והיהדות הן כמעט חסרות משמעות, ומבחינתו ישראל יכולה להיעלם וכלום לא יקרה.
- התמעטות העם היהודי בארה"ב בשל נישואי תערובת ובשל שיעור ילודה נמוך (לא אצל דתיים וחרדים) יוצר אצל יהודים רבים תחושת פגיעות הגורמת לרצון להופיע כאמריקני יותר מיהודי. הירידה במספר יהודי צפון-אמריקה גם משפיעה לרעה על יכולתם האלקטורלית להשפיע על עמדות של מקבלי החלטות.
- העלייה במספר המוסלמים, בעיקר בקמפוסים, מגבירה את תעוזתם לפעול בגלוי נגד יהודים, שבעיני מוסלמים רבים מזוהים עם ישראל והציונות. ארגונים מוסלמיים השייכים לרשת "האחים המוסלמים" כדוגמת Muslim Student Association (MSA) מזהים את החולשה היהודית ומנצלים אותה כדי לדחוק את הסטודנט היהודי לפינה, מפחד פן יבולע לו. מצב זה דוחק בסטודנטים יהודים להחביא את אהדתם לישראל, או לחצות את הקווים ולהצטרף לפעילות נגד ישראל, כדי לנקות את עצמם מחשד של נטייה לציונות.
- מרצים לא מעטים משדרים לתלמידיהם סנטימנט אנטי-אמריקני ותחושה שארה"ב היא מקור לצרות רבות שהעולם, ובעיקר העולם השלישי, סובל מהן. כיוון שארה"ב תומכת בישראל, ישראל - על-פי גישתם הפוסט-מודרניסטית - היא שותפה לפשעיה של ארה"ב בעיקר במזרח התיכון. תלמיד יהודי החושש לציונו בקורס אינו יכול להתנגד לדברי מרצה המשדר מסר כזה, ויש סטודנטים יהודיים שאף מאמצים גישה זו, בשל העדר מסר הפוך.
מצב זה, של התרחקות היסטורית ולכן גם התודעתית מהשואה, הוא מצב דטרמיניסטי שלא ניתן למנוע, כי אי-אפשר לעצור את ההיסטוריה. כמו-כן, אין ליהודים בארה"ב ובקנדה יכולת למנוע הגירה מוסלמית למדינות אלה, ואין ביכולתם לחנך את המרצים המוציאים את דיבת ישראל בכיתה. לכולם ברור שהנסיקה באנטישמיות באירופה שנגרמה מההגירה האיסלאמית עלולה להתרחש גם בצפון אמריקה.
מה ניתן לעשות
אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם המצב הוא חינוך שיעביר לנוער כמה מסרים עיקריים:
- במשך שנות השואה עמדו אומות העולם החופשי מנגד למרות שידעו היטב על ההשמדה. בריטניה אף נושאת באחריות פסיבית להשמדת יהדות אירופה בכך שלא איפשרה את העברת יהודי אירופה לארץ ישראל, למרות שהייתה חייבת לאפשר להם להגיע לארצם על-פי כתב המנדט. גם אומות אחרות דוגמת ארה"ב נושאות באחריות עקיפה, עקב סירובן לקבל פליטים יהודיים.
מה שקרה בשנות ה-40' של המאה הקודמת יכול לחזור על עצמו, ולכן קיומה של מדינת ישראל מחויב המציאות כמקום מקלט לבני העם היהודי בכל מקום שממנו ייאלצו לעזוב.
- מדינת ישראל היא התגשמות חלום בן אלפיים שנות גלות של עם ששמר אמונים לארצו.
- העם היהודי זכאי למדינה משלו. שנאת יהודים, גם בצפון אמריקה, ממחישה את הצורך במדינה שבה יוכל היהודי להיות בטוח ולחיות בזקיפות קומה.
- מדינת ישראל היא דמוקרטיה אמיתית, שוחרת שלום, מגנה על אזרחיה ומעניקה זכויות למיעוטים ומגזרים שונים.
- מדינת ישראל ממתינה לבני העם היהודי בסבלנות של אם אוהבת. היא מציעה לצעירים לבוא אליה, להתגייס לצה"ל ולהגן עליה, להישאר בה ולבנות בה את חייהם. החיים בישראל אינם קלים, אך יש בהם משהו שאין בגולה: השתתפות במיזם הגדול ביותר של העם היהודי מאז חורבן הבית השני: בניית עצמו, שיקום עצמאותו, החזרת ריבונותו על אדמתו והקמת מדינתו מחדש.
מסרים אלה חייבים להשתלב במערכת החינוך היהודי, שהורים משלמים עבורו טבין ותקילין - עד 30 אלף דולר לשנה לילד מגן ילדים עד סוף בית הספר התיכון - אך התלמידים אינם מודעים למסרים הללו. הקשר עם מדינת ישראל חשוב לנוער לפחות כמו פיזיקה, ביולוגיה, ספרות,
תלמוד והלכה, ויש להכלילו בתוכנית הלימודים ביחידת לימוד קבועה בעלת נוכחות משמעותית בתוכנית הלימודים. הרצאה אחת בשנה שנותן כותב שורות אלה בכמה בתי ספר בצפון אמריקה אינה מספיקה כלל.
יש הורים, גם בקרב הציבור האורתודוקסי, החוששים מחינוך "ישראלי" מדי, שיכול להביא את ילדיהם לבחור לעלות לישראל, להתגייס לצבא ("מסוכן מאוד") ולהשתקע בה, וישאירו את הוריהם המזדקנים בניכר להתמודד לבד עם קשיי הזקנה. מציאות זו מוכרת, שכן בכל משפחה אורתודוקסית יש לפחות ילד אחד שעלה לישראל בעוד שאחיו נשארו בצפון אמריקה, וההורים נקרעים בין נכדיהם הישראלים והאמריקניים.
חינוך למסרים ציוניים יקנה לתלמיד היהודי כלים להתמודדות עם קמפוס עויין, אך אין בו כדי להתגבר על הסכנה שמרצה עויין יכשיל את התלמיד היהודי אם זה יגן על ישראל בכיתת הלימוד. לשם כך עלה רעיון נוסף, והוא השתתפות מבוגרים תומכי ישראל, יהודים ולא יהודים, בכיתות הלימוד של המרצים המנצלים את כיתת הלימוד לשדר מסרים אנטי-ישראלים. פנסיונרים מודאגים מהמתרחש בכיתת הלימוד יכולים להירשם לכיתה זו (הלימודים למבוגרים ברוב האוניברסיטאות הם בחינם או כמעט בחינם) לשבת בה ולהתמודד עם המרצה בכל פעם שהוא מנצל את הבימה האקדמית באופן בלתי הגון. פנסיונרים אינם זקוקים לתואר אקדמי, ולכן לא יחששו מציון גרוע בשל דבריהם בכיתה והאתגר שיציבו למרצה.
אנשים ונשים אלו, שייקחו על עצמם משימה חשובה זו של ההגנה על הנוער היהודי מפני התעמולה הגלויה והנסתרת נגד ישראל, הציונות והיהדות, יהיו זקוקים להדרכה ב"דע מה תשיב לאפיקורוס", וברשת יש חומר רב בעניין זה, כמו לדוגמה: dwithus.com/resourceshttps://
www.stan/
מספר תהליכים מתרחשים אפוא במקביל: הזדקנות יהדות צפון אמריקה והתרחקותה מתודעת השואה, ירידת מספרם ומשקלם הציבורי של יהודי ארה"ב וקנדה עקב נישואי תערובת, התגברות מגמות ליברליות ופוסט-מודרניסטיות, עלייה במספרם ומשקלם הציבורי של מוסלמים בארה"ב וקנדה, התגברות הסנטימנט האנטי-אמריקני ואנטי-ישראלי (שהוא אנטישמי ביסודו) בקמפוסים. כתוצאה מתהליכים אלה יורדת בהדרגה אך בהתמדה תמיכתם של יהודי צפון-אמריקה בישראל, ומצבה הציבורי והפוליטי של ישראל בארה"ב ובקנדה עומד כיום בפני אתגרים שלא היו מוכרים בעבר, ובראשם תנועת BDS. יש הרבה מה לעשות, בעיקר בתחום החינוך לבני הנוער היהודים, והחובה לעשות זאת מוטלת הן על הקהילות המאורגנות. על מדינת ישראל לשתף פעולה עם הקהילות, כדי להציל את הדורות הבאים משקיעה אל תוך "כור ההיתוך" המעמעם לאורך השנים את זהותם היהודית ולכן גם את תמיכתם בישראל.
