במשך יומיים לפני שידור "נאום השנה" של
חסן נסראללה השבוע, שידר ערוץ "אלמיאדין" קדימון (פרומו) שבו אמר הקריין בקול מרוגש (הערותיי בסוגרים, מ"ק): "המזכיר הכללי של חיזבאללה, האדון חסן נסראללה בשיחה פוליטית, ביטחונית ואסטרטגית מקיפה, מסר ישיר לישראל והנהגתה... אלו יהיו פעולותינו אל מול כל איום או מתקפה, דיבור ברור על סוריה והנשיא אלאסד, זה המצב וזוהי המציאות, כך חושב הציר (האירני) כולו, וזוהי האמת על תפקידיהן של אירן ורוסיה ברמה הטקטית והאסטרטגית. דברים נכוחים ואמיתיים על החלטות מועצת שיתוף-הפעולה (של סעודיה והאמירויות) במפרץ, הליגה הערבית ומה שיבוא בעקבותיה. אלו הן הסיבות לכך שהדביקו לנו את הכינוי 'ארגון טרור' וזה המסר שלנו לעמי (העולם). שיחה לעומק על הערביות, על אלאזהר (המוסד הסוני העליון במצרים), על הסונה ועל השיעה. חסן נסראללה בשיחת השנה".
אחרי כזה פרומו, לא פלא שהרבה אוזניים האזינו בקשב רב לנאום, שכן חיזבאללה הפך בשנים האחרונות מארגון טרור לבנוני לצבא לוחם ברמה הבין-ערבית, המעורב עד צוואר במלחמות בסוריה ובתימן, מייצג מעצמה אזורית מאיימת - אירן, מציב את האיום הקרוב המשמעותי ביותר על ישראל ובעל שלוחות ברחבי העולם המסוגלות להוציא פיגועים במגוון רחב של מתארים והיקפים נגד שורה ארוכה של מטרות אפשריות.
הכותרת שנבחרה באתר של ערוץ "אלמיאדין" לסיקור הנאום היא: "נסראללה: כל מלחמה על לבנון, אנו ניכנס אליה בלי תקרה (השמים הם הגבול של פעולותינו), בלי גבולות (נתקוף בכל מקום) ובלי קווים אדומים (נשתמש בכל כלי הנשק, מכל הסוגים שיש ברשותנו. הכוונה הראשונית היא נגד ישראל, אך גם סעודיה היא מכותבת לאיום הזה).
בדבריו אמר נסראללה: "...ניסיון העבר מלמד כי מלחמת יולי (2006) הייתה על-פי דרישת ארצות-הברית שהגיעה מממשל הנשיא האמריקני הקודם
ג'ורג' בוש כדי לשנות את המזרח התיכון (תיאוריית הקונספירציה במיטבה)... ישראל לא מתחילה מלחמה אלא על-פי רשותה של ארה"ב. קרוב לוודאי שממשל אובמה לא ייתן לישראל רשות (לצאת למלחמה) כי ממשל זה עומד לפני סיום תפקידו וכל מלחמה ישראלית נגד לבנון היא הימור שתוצאותיו אינן ידועות מראש".
מחיר עצום
"כמה ערבים עובדים עבור ישראל, חלקם משטרים, חלקם מרגלים. המשטרים ידועים ומוכרים, והישראלי פועל למען עצמו. לכן המלחמה צריך שיהיו לה מטרות ותביא תוצאות. המחיר שישראל משלמת חשוב מאוד בעיניה, באנשים, במוראל ובכלכלה...חיזבאללה, באמצעות מוכנותו, תבונתו, מיקומו ועמדותיו, הביא את הישראלי להבנה שכל מלחמה על לבנון תגבה מישראל מחיר עצום, ועל ההישג להצדיק את המחיר. ישראל חוששת מאוד לחיי המתנחלים (לגישתו, כל ישראל היא התנחלות) וזוהי נקודת לחץ שאנו יכולים להשתמש בה. הישראלים יודעים שלחיזבאללה יש טילים יעילים המסוגלים להגיע לכל נקודה בפלשתין הכבושה (משנת 1948), ואנו מדברים על מלחמה שבה אנו נגן על ארצנו, עמנו ומשפחתנו, כלומר אנו מותקפים. לכן כאשר נהיה במצב זה נרצה להגן על ארצנו, וכשהישראלי אומר שהוא רוצה להכות את התשתית הלבנונית ולהחזיר את לבנון 300 שנים לאחור, הוא מדגיש שאיננו חלשים").
"הבעיה אינה במיכלי האמוניה בחיפה בלבד, שכן יש (בישראל) גם מפעלים. נראה שהישראלי או שיש לו בטחונות בינלאומיים וערביים, או שיש לו דעה טובה על המשטרים הערביים (כמו סעודיה ומצרים שיסייעו לו בעת מלחמה, והוא חושב) שלא יותקף בטילים אמיתיים, ולכן הוא בנה מפעלים פטרוכימיים ומפעלים בעלי אופי ביולוגי, כורים אטומיים, מחסנים לחומרים רדיו-אקטיביים, מחסנים לראשי חץ גרעיניים, והמפעלים והכורים הללו נמצאים בתוך הערים או סמוך להן, חלקם צמודים לערים, ואם הישראלי ישמיד את התשתית שלנו אזי זכותנו לתקוף כל מטרה מהמטרות הללו וכך להרתיע את האויב".
"אם נניח שנתקוף את המטרות הללו, לאן תחזור הישות הציונית? וכשהמטרות הללו נמצאות בתוך הערים, זכותנו להפציץ את הערים. הישראלי כאן עושה חשבונות ויש אצלנו רשימה שלמה של מפעלים, מחסנים ומרכזים ומיקומם המדויק, ויש בידי חיזבאללה כל האפשרויות (לתקוף אותם). שום דבר לא יעזור אז לישראלי, והוא יודע שהמחיר יהיה אדיר...יש מכונים ביולוגיים המייצרים כל מה שישראל צריכה או מייצאת. וכשאני מסתכל על הישות (הציונית) אני אומר: הם יודעים שלממשלות הערביות יש טילים מדויקים, איך הם בנו את הכורים והמפעלים בתוך הערים? אין לי שום הסבר לכך, מלבד הביטחונות שכמה משטרים ערביים נתנו להם".
"במלחמות יולי (2006) ועזה (2009-2008, 2012, 2014) אמרו הישראלים שכמה מדינאים בממשלות הערביות דרשו שהמלחמה לא תופסק, והישראלי מכיר את רצונם של כמה משטרים ערבים (הסעודים השואפים לחסל את חמאס וחיזבאללה). לכן זכותו של חיזבאללה להחזיק בנשק כדי לעמוד בפני ההפרות הישראליות. ישראל רואה לעצמה חרות לחדור לשמי לבנון בכל עת שתרצה, כמו גם לפרוץ לאתרי אינטרנט לבנוניים. לבנון לכן היא תחת מתקפה ציונית מתמדת.
קשרים טובים
"... יש מי שחושב שאנו עסוקים בסוריה (ולכן איננו יכולים להיכנס למלחמה עם ישראל). אך יש אצלנו קבוצה (יחידת הטילים) הפועלת רק בעניין הישראלי... אין סיבה שנחשוף את (המידע על סוגי) הנשק שברשותנו, אך זכותנו להחזיק בכל נשק שיאפשר לנו להגן על הצבא הלבנוני, העם הלבנוני וצבאות האזור (הסורי, האירני) כדי להגן על חייהם וריבונותם... כל מתקפה על לבנון תיענה בתגובה מתאימה... אף אחד אינו נותן בטחונות, ואנו לא במצב של החלפת מסרים עם האויב הישראלי, איננו מעוניינים לתת שום תשובה. לא ניתן ביטחונות ביטחוניים לאויב, אלא נאמר לו: אל תתקוף".
נסראללה הקדיש בדבריו מקום נרחב לסעודיה, למלחמתה באירן, לנסיונות הסעודיים למנוע את הסכם הגרעין עם אירן, לעובדה שסעודיה עומדת מאחורי "הארגונים התכפיריים" (אלה המכנים את מתנגדיהם ככופרים, ובראשם - השיעים) ולכן סעודיה שמה אותם ברשימת ארגוני הטרור. החלטת הליגה הערבית שחיזבאללה הוא ארגון טרור מוטעית וחסרת בסיס. לדבריו, חיזבאללה היה עסוק בלחימה עם ישראל, "ובא מי שאינו אוהב אותנו (הסעודים) והכריחו אותנו ללכת לסוריה ולהילחם שם (סעודיה משרתת את ישראל...)".
לדבריו של נסראללה, הסעודים אינם מעוניינים לדבר עם אירן, עם סוריה (אסד) או עם חיזבאללה, ויש לחיזבאללה קשרים טובים עם כל הפלגים הפלשתינים. אם סוריה תיפול בידי דאעש או ג'בהת אלנוסרה, גם לבנון תיפול, ולכן חשוב מאוד שחיזבאללה נלחם בסוריה, למרות הרוגיו ופצועיו הרבים.
לסיכום, ניתן לומר כי נסראללה מדבר כמי שחש האחראי לביטחון של המזרח התיכון, כמו גם כמי שביכולתו לזעזע את כל האזור אם רק ירצה. עם האירנים מאחוריו - כשמאות מיליארדי דולרים בידיהם - הוא חש חזק ובטוח לאיים על ישראל ועל סעודיה, להטיף לכל העולם מה ראוי ומה לא ראוי, ולדבר על לבנון כאילו היא שלו. האמת היא שמעשית הוא אכן שולט כמעט על הכל בלבנון, ולכן עלינו להביא בחשבון את האפשרות שלא ירחק היום שבו תהפוך לבנון רשמית למדינת חיזבאללה.
