מיצוי זכויות למבוטחים

נתבקשתי בסד זמני לסקור שני נושאים: תרומת עורכי הדין המייצגים לתקדימים מהותיים שמשרתים את האזרח, חשיבות הייצוג בידי עורכי הדין לכל אורך התהליך כפי שרואה השופט.

אכרוך שתי השאלות יחד ואשיב להן במשולב. ראשית לכל, מבלי להיכנס לסוגיית שכר הטרחה והגבלתו, כמה מילים לגבי התחום בו אנו עוסקים. תחום הביטוח והביטחון הסוציאלי שונה לחלוטין מדיני הפיצוי הנזיקיים.

טיבה של חברה אנושית נבחן על-פי יחסה לחבריה בני האנוש. האדם הוא אמת המידה לבחינת טיבה של חברה. ככל שהיא עושה יותר לעילוי האדם היא מתקדמת יותר.

חוק הביטוח הלאומי אצלנו הוא ההסדר העיקרי החוקי לבחינת יחס החברה לאדם. יסודו כפול: מחויבות המדינה לתושביה והסולידריות הפנימית בינינו. עיקרו: גביית דמי ביטוח מכל אחד מאתנו על-פי הכנסתו. כאשר מדובר בוועדות למיניהן, קריטריון החלוקה הוא הקריטריון הסוציאלי של הנכות. התכלית: להבטיח שתי זכויות אדם יסודיות: זכות האדם לקיום מינימלי בכבוד, זכות האדם לחיות בכבוד מעמל כפיו בין אם הוא שכיר או עצמאי.

השיח בין עורכי הדין מייצגי המבוטחים למוסד ולערכאה השיפוטית של בית הדין הביא לעיגונן של שתי זכויות יסוד אלה בהלכה המשפטית שלנו.

ויש לשים לב ששאלת תרגום לשון החוק הלקונית לשפת הגמלה, הינה בעיקרו של דבר שאלה משפטית ולכן נחוץ עורך דין המדבר בה שיביא טיעונו בפנינו.

לאור זאת ניתן לומר, שכמעט ללא יוצא מן הכלל, כל התקדימים המהותיים בתחומי הביטוח הלאומי ניתנו בתיקי מיוצגים.
זו גם הסיבה שעל-פי חוק הסיוע המשפטי, כל מבוטח שיש סיכוי לדעתם לתביעתו, זכאי לייצוג על-ידי עורך דין מהלשכה לסיוע משפטי ללא כל קשר למצבו הכלכלי.

יצוין, כי גורל התביעה תלוי פעמים רבות בגרסתו הראשונית של התובע כפי שנוסחה בטופס התביעה לדמי פגיעה המוגשת למוסד לביטוח הלאומי. ישנה שאלה מקדמית של סיווג המבוטח. ישנה שאלה של תאריך קובע. ישנה שאלה של אופן תרגום הנכות הרפואית/התפקודית וכיוצא בזה.

למשל, בשאלת קביעת דרגת נכות בתביעה לגמלה: לגבי נפגעי עבודה נכנסים לשאלת היחס בין הפגיעות שהוכרו לבין הפגימות הרלוונטיות לקביעת דרגת הנכות. לשאלת אופן קביעת דרגת הנכות ותרגום ממצאי הוועדה לסעיף שיושם. נדרשים לכל תורת הביקורת השיפוטית על החלטות הוועדה הרפואית מדרג ראשון ושני כערכאה מעין שיפוטית.

ועדות הביטוח הלאומי מורכבות בדרך כלל כך שהרופא מוסמך שהינו רופא המסד קובע מומחיות הממחים שישבו בוועדה. מזכיר הוועדה קובע את איושה.

בוועדה נוכח המזכיר שהינו עובד המוסד, לעיתים פקיד התביעות, אפשר שמתוקף ניסיונו, אפילו מבלי משים הוא הוא ידריך את הרופאים בוועדה.

לכן נחוץ עורך דין שיופיע בפני הוועדה ויהיה גורם מאזן במקרה המתאים ויפה את שימת לב הוועדה לשאלות שמעלה המקרה: רפואיות ומשפטיות.

אגב קורס שהרופאים צריכים לעבור בנושאי אתיקה ואופן קביעת הנכות.

רבות דובר על הקמת רשות עצמאית לקביעת דרגת נכות, והדבר טרם נעשה. בחיפה נעשה ניסיון להוציא את הדיונים בוועדות העררים מבניין המוסד לביטוח לאומי למוסדות אחרים כמו בתי חולים.

לסיכום, כתוצאה מפועלם של עורכי הדין אזי: דיוני הוועדות השתפרו, יש מיצוי זכויות טוב יותר של מבוטחים.

על שני אלה כערכת שיפוט, אנו מברכים.