המחזה נפתח בסצנה דמיונית, לאחר המלחמה, בה אנה (שכביכול ניצלה מהשואה) נפגשת עם צעיר מסתורי, סופר, ותוך התוודעותם היא מספרת לו את תוכן יומניה. ואלה - קורמים עור וגידים על הבמה המעוצבת להפליא בידי לילי בן נחשון כדירת שתי קומות בבניין משרדים, שחלקו היה בשימוש וחלקו נטוש בזמן הכיבוש הנאצי בהולנד.