ההצגה חייבת להימשך

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כינס ב-4 במאי את הוועד הפועל של אש"ף לדון ביישום החלטות המועצה המרכזית של הארגון מלפני שנה שבהן נקבע שיש להגדיר מחדש את היחסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים עם ישראל.

המועצה המרכזית של אש"ף קיבלה בזמנו החלטות להתנתק מההסכם הכלכלי עם ישראל המכונה "הסכם פריז", שהינו חלק בלתי נפרד מהסכמי אוסלו, ולהפסיק את התיאום הביטחוני עמה.

עכשיו מאיימים חברים בועד הפועל של אש"ף להפסיק בהדרגה את המפגשים הביטחוניים של ראשי מנגנוני הביטחון הפלשתינים עם עמיתיהם הישראלים.

יש לראות את כינוס הוועד הפועל של אש"ף לדון בנושאים האלה כמערכה נוספת בהצגה הגדולה שעושה בימים אלה עבאס בפני בני עמו ומדינות העולם בניסיון להעלות מחדש את הבעיה הפלשתינית לסדר היום הבינלאומי, ולקראת כינוס "ועידת השלום" בפריז בסוף החודש, לפני הדיון הצפוי במועצת הביטחון בקיץ בעניין "היוזמה הצרפתית".

מוסדות אש"ף ותנועת פתח קיבלו במהלך השנה האחרונה כמה פעמים החלטות על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, אך בפועל לא אירע שום דבר. יו"ר הרש"פ מודע היטב למשמעות של הדברים, הוא יודע כי התיאום הביטחוני עם ישראל משרת אותו אישית בראש ובראשונה.

לפני כשנה וחצי, חשף השב"כ הישראלי התארגנות גדולה של חמאס בגדה, להפיל את שלטונו של מחמוד עבאס ולזעזע את יציבותה של הרש"פ באמצעות פיגועים במוסדותיה. ראש השב"כ, יורם כהן, שוגר למוקטעה ברמאללה שם הציג בפני עבאס את תוכנית החמאס שנחשפה, ומסר לו רשימה של עשרות פעילי חמאס שישראל עצרה במסגרת ההתארגנות הזו ובכך שמרה על שלטונו.

עבאס קיבל גם אזהרות מהממשל האמריקני, ממדינות ערב המתונות וכמה ממדינות אירופה כי "שבירת הכלים" עם ישראל תעלה לו במחיר גבוה של הפסקת הסיוע הכלכלי לפלשתינים. מצב של כאוס ביטחוני בשטחים הפלשתינים עלול לערער גם את היציבות השלטונית במצרים ובירדן, ועבאס איננו רוצה לאבד את תמיכתם של הנשיא המצרי א-סיסי ושל עבדאללה מלך ירדן.

מחמוד עבאס אמר בעצמו לפני כשנתיים כי "התיאום הביטחוני עם ישראל הינו קדוש", ובעקבות כישלונה של "אינתיפאדת הסכינים" הוא נאלץ לשנות כיוון ולצאת בגלוי נגד תופעת הסכינאות הפלשתינית. הוא מחפש שיטות שונות לנסות ולהחזיר לעצמו את האמינות והתמיכה שאיבד ברחוב הפלשתיני כתוצאה ממדיניותו כלפי ישראל.

הכישלון האחרון של הרש"פ ותנועת פתח בבחירות למועצת הסטודנטים בביר זית מהווה מכה קשה ליוקרתו של מחמוד עבאס, על-פי מקורות בפתח הסיבה העיקרית לכישלונה של פתח בבחירות הייתה המשך התיאום הביטחוני עם ישראל ויחסו של עבאס לאינתיפאדה הפלשתינית.

לכן עבאס יוזם צעדים מתוקשרים נגד ישראל כמו כינוס הוועד הפועל של אש"ף כדי לקבל החלטות בדבר הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, בפועל ההחלטות האלה ייותרו כ"דיו על הנייר", מחמוד עבאס יקפיא שוב את יישומן, ההחלטות האלה מאפשרות לחברי ההנהגה הפלשתינית להוצאת קיטור נגד ישראל אך למחמוד עבאס אין את האומץ ללכת עד הסוף. הוא נוקט מדיניות של הליכה על הסף ובכל פעם יש לו תירוץ חדש מדוע יש לדחות כרגע את הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.

אם ניזכר לרגע באיומיו של מחמוד עבאס ניווכח לדעת כי שוב מדובר בקריאת "זאב, זאב". האיש איים במשך שנים בפרישתו מהחיים הפוליטיים ובפירוקה של הרש"פ ומסירת המפתחות לישראל. ומה קורה בפועל? עבאס נצמד לכסאו בכל הכוח. הוא מסרב אפילו למנות לעצמו סגן מתנועת פתח ופועל בעוצמה כנגד כל מי שרואה את עצמו כיורש פוטנציאלי לתפקיד יו"ר הרש"פ ומנסה לחסלו פוליטית.

גם איומו לפרק את הרש"פ התפוגג כלא היה. היום טוען עבאס כי עצם הקמת הרש"פ היא "הישג לאומי" שיש לשמור עליו בכל מחיר. סביר להניח שבשבועות הקרובים נשמע על עוד ספינים של מחמוד עבאס ואיומים להתנתק מישראל, מקורביו של מחמוד עבאס בצמרת אש"ף, כמו סאאב עריקאת, מנפחים ומעצימים באמצעי התקשורת את הספינים האלה אבל הציבור הפלשתיני לא מתרגש. הוא יודע בדיוק מי מנהיג אותו וכי מחמוד עבאס לא יעז לנקוט צעדים ממשיים נגד ישראל, דבר שעלול לסכן את כסאו.

בשורה התחתונה צריך להתייחס לאיומיו של עבאס כחלק מהתנהלות הפוליטית שמטרתה לנסות ולהפחית את הלחצים עליו. ההחלטות שהתקבלו במוסדות אש"ף אינן בשום אופן "בעלות שיניים". מדובר בשלטון דיקטטורי שבו עבאס הוא זה שקובע. כרגע הוא איננו מעוניין בעימות עם ישראל.