רשויות המס ברחבי העולם גילו עניין רב בשיטפון המסמכים על אנשי עסקים וגורמים רבים שעשו שימוש בבנקים בפנמה, כמקלטי מס. כך גם בישראל. רשות המיסים עושה מאמץ איסוף כביר כדי לשים ידה על אותם ישראלים, מקצתם מיליארדרים, שהחזיקו בסתר חשבונות בפנמה. על הכוונת גם שורה של עורכי דין, ששיתפו פעולה שלא כדין עם עבריינים.
תופעה זו - ניהול בעייתי של נאמנויות - מתקיימת גם בישראל. אחד העוסקים בכך הוא רואה חשבון מייקל סילבר, שמשרדו ממוקם בהרצליה פיתוח. סילבר מתמקד בניהול השקעות ונאמנויות בעיקר למשפחות ולגורמי חוץ, כולל לקוחות המשקיעים בישראל.
אחד מלקוחותיו הזרים הוא איל ההון מקסים קרוק, המוכר היטב לרשויות המס בחו"ל כמי שלא נמנע מביצוע מעשים הנוגדים את החוק. מחמת זאת חולטו בחו"ל לקרוק ולבני משפחתו נכסים וכספים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
המידע הרגיש על מקסים קרוק הגיע ל
בנק הפועלים. ל-News1 נודע, כי בנק הפועלים פנה בפברואר 2015 לנאמן, רו"ח סילבר, המייצג רשמית את קרוק, ודרש לקבל מידע: מי הגורמים העומדים מאחורי מספר נאמנויות/השקעות ספציפיות (בהן Eagle), וכיצד ומתי הועברו אחזקות ו/או נכסים.
הפנייה נעשתה גם כדי לסייע לבנק לגונן על עצמו מפני שימוש בו לצורך
הלבנת הון. אך במקום למסור את מלוא המידע האמיתי, כפי שמחייבו החוק, בחר סילבר להסתיר מבנק הפועלים מהותן של פעולות שבוצעו, עליהן הוא יודע אישית, גם מכוח תפקידו ופעולות להן היה שותף בעצמו כנאמן. ההסתרה נועדה לסייע ללקוחו, מקסים קרוק, "לסבן" את אנשי הבנק ולמנוע מהם מידע קריטי.
רו"ח סילבר אליו פניתי מכחיש, מכל וכל, את הטענות נגדו. אולם הכחשותיו הגורפות לא הפיגו את החשדות שעלו אצל אנשי בנק הפועלים.
