|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

בודקים גופות מחבלים

"צה"ל מורה לחיילים שאינם חבלנים לבדוק גופות מחבלים" - האמנם? תפקידו של הצבא הוא להגן על אזרחים, תוך מיזעור הפגיעה בחיילים
25/05/2016  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תוכנית ההינתקות   |   תגובות
גיבוי לחיילים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

פרשת החייל היורה בחברון חשפה לא רק חוסר שליטה של הפיקוד הצה"לי בשטח על מעשי חיילים שתחת פיקודם, אלא גם נורמות פסולות 1 בטיפול באירועים עצמם וסדר-עדיפויות שגוי של הדרג הבכיר בהתייחסות לדפוסי ההתנהגות והפעולה של הכוחות בשטח. אם הדווח שבכותרת אכן משקף מה שהתרחש בשטח, צה"ל זקוק לבדק-בית דחוף.

התגובות שפרסמו שלטונות הצבא, עסקו הרבה יותר בנורמות מוסריות ובוויכוח על נורמות כאלה מול הציבור, מול ציבור החיילים ומול המולך של ה"תקינות הפוליטית", מאשר בשאלות המבצעיות, הפיקודיות והנוהליות של תפעול הכוחות - שאלות שעשויה להיות להן השלכה ישירה על שיעור הנפגעים בין חיילי צה"ל.

בעבר הבעתי הסתייגות רבה מן האופן שבו הגיבו הרמטכ"ל ושר הביטחון על אירוע הירי בחברון. ראיתי ואני עדיין רואה בדברי הרמטכ"ל במקרה זה ובהתבטאויות קודמות שלו ושל שר הביטחון בשאלת סדר העדיפיות בשמירה על חיי אזרחים ישראלים - מגויסים או לא מגויסים - שגיאה עקרונית ובעיה מוסרית. אני חוזר כאן על עמדתי הנחרצת שתפקידו של הצבא הוא להגן על אזרחים, תוך מיזעור הפגיעה בחיילים. אם עליו לטעות בתנאים מבצעיים בשיקול הדעת, אזי בין הקלה למפגעים שפרושה עשוי להיות אובדן יותר חיי ישראלים, או החמרה מול המפגעים - "עניי עירנו קודמים". לדידי, הסולידריות והאחריות ההדדית קודמים "לתקינות הפוליטית" ולכניעה "לעליהום" התקשורתי.

בא סגן הרמטכ"ל באירוע יום השואה ושופך שמן על מדורת חוסר הרגישות של הצבא לתחושות רבים בציבור הישראלי. יש בכך מידה לא מבוטלת של איבוד הצפון בפיקוד העליון של צה"ל, באשר לסדרי-העדיפות המוטלים עליו. הצבא איננו "המחנך הלאומי". הצבא איננו שחקן אולימפי באליפות העולם ל"תקינות פוליטית". הצבא איננו אמור לנהוג במי שבאים לתקוף ישראלים כגחמה של שנאה ובישראלים המותקפים, באותן נורמות של התייחסות. מי שפותח במלחמה או במעשי איבה, הוא התוקפן והוא זה שצריך לשלם מחירים שירתיעו אותו מחזרה על תוקפנותו. הצבא אינו שופט בין מפגעים לבין מתיישבים - הוא המגן על המתיישבים והמנטרל את המפגעים. הצבא הוא אומנם הריבון בשטחי איו"ש לפי החוק הבינלאומי, אבל הוא המגן היחיד על אזרחי ישראל לפי החוק שלנו.

אסור לצבא להשתתף בוויכוחים הפוליטיים בציבור. אסור לו לנקוט עמדות ערכיות כנגד הציבור ואסור לו לטעות בהבנת תפקידו. אם יש צורך בהסברה פנימית בין החיילים, יעשה זאת במסגרות הצבאיות הפנימיות ולא בתקשורת כצד בוויכוח. אין דבר גרוע מהתייצבות הצבא מול הציבור כמי שנוקט עמדה בעלת גוון פוליטי או נורמטיבי נגד הציבור, או בעד חלק מסוים ממנו. אם יש במערכת הביטחון מי שאינו מבין זאת, על הממשלה לסלקו משם - שר ביטחון, רמטכ"ל, סגן רמטכ"ל או כל אחד אחר. אין זה משנה אם הוא חייל מעולה ואם לזכותו צב ר מרשים של זכויות-עבר. לכל אחד מותר לשגות עד מידה ידועה, אבל אוי לו אם לא ידע להסיק מכך את המסקנות הנכונות. בכל מקרה, הנחיות הממשלה לצבא חייבות להיות ברורות וחד-משמעיות.

"סיפוח בדלת האחורית"
ריבוות ישראלית [צילום: פלאש 90]

סחבת
הסחבת שנוקטים הערבים נגד יישוב הסכסוך ובעד המשך המאבק המזויין והפוליטי-כלכלי בישראל, חייבת להסתיים.

קיימת בציבור הסכמה רחבה מאוד שבכל הסדר מדיני אמורים גושי ההתיישבות היהודית באיו"ש להשאר בריבונות ישראלית
▪ ▪ ▪

הכותרת היא ללא ספק כותרת פרובוקטיבית, וכנראה לא במקרה. הרעיון שהיא מבטאת הוא רעיון טוב ונכון 2, שעשויות להיות לו השלכות טובות וחשובות על המציאות באיו"ש ובמאבק של ישראל נגד תנועות וזרמים עויינים מבית ומבחוץ, לרבות בנושא סימון המוצרים, חרמות ועוד. אני חייב לציין שבממשלת נתניהו הנוכחית השרה שקד ממקמת עצמה במהירות בין השרים הפעילים והמוצלחים ביותר. היוזמות שהיא מעלה ויכולתה לקדם יוזמות אלה ראויות לציון. מתברר שהסיבה המרכרזית לאי קידומו של החוק המבקש להחיל את המשפט הישראלי על התושבים היהודים באיו"ש לאלתר, הייתה התנגדותו של היועץ המשפטי הקודם; עוד דוגמה לתלות העצומה

והבלתי-סבירה של החיים הפוליטיים באישיות המשפטית, המקרית, הממלאת ברגע נתון תפקיד- מפתח במערכת השלטונית.

מהכתבה עולה שהיוזמה הנ"ל של שקד זוכה לגיבוי מראש הממשלה, וטוב שכך. לכן, סביר שהיא חלק מסדרת מהלכים ממשלתיים רחבים יותר של מאבק ביריבים ואויבים מבית ומבחוץ על-רקע המחלוקת בשאלת הפתרון הרצוי לסכסוך הישראלי-ערבי ודרכי יישומו. הרעיון בכללותו אינו חדש. קיימת בציבור הסכמה רחבה מאוד שבכל הסדר מדיני אמורים גושי ההתיישבות היהודית באיו"ש להשאר בריבונות ישראלית. עובדה זו אינה סותמת את הגולל על אפשרות למו"מ ולהסדר מדיני, היה והערבים יתפכחו ויחזרו לשולחן המו"מ הישיר הדו-צדדי.

המצב הקיים יוצר מאידך מציאות קשה לגבי אחוז ניכר מהמתיישבים באיו"ש, שחייהם השוטפים מושפעים באופן ניכר מן ההבדלים במעמד המשפטי בינם לבין אזרחים ישראלים אחרים. מן השינוי יושפעו כל תהליכי הבנייה בישובים הקיימים והם יהיו זכאים לאותם שירותים ציבוריים ופרטיים שלהם זכאים כל אזרחי ישראל. שאלות הקשורות בזכויתיהם בכל הסדר עתידי, תגזרנה ממעמדם האזרחי שלאחר השינוי.

למהלך כזה שלוש משמעויות פוליטיות נוספות: א. חיזוק בפועל של העמדה הישראלית הגורסת ששטחים אלה יהיו בעתיד שטחים ישראלים לכל דבר ועניין, גם בשל חשיבותם האסטרטגית וגם מסיבות לאומיות ואזרחיות. ב. שבירת "מחסום הקסם האבסורדי", המנסה לקדש את קווי-הפסקת האש של 1949 כגבול בינלאומי. העולם הערבי מנסה להפוך "מנטרה" פוליטית, המגולמת בחלק אחד של החלטת מועה"ב 242 ומכונה "שטחים תמורת שלום", לתנאי-סף חד-צדדי לכל הסכם עם ישראל, על בסיס התקדימים בהסכמי השלום עם מצרים וירדן; אל לישראל להתפתות לכך. הדבר קשור גם בוויכוח על גורל רמת-הגולן וגם בתוואי הגבול המזרחי בארץ-ישראל המערבית, יהיה אופי ההסדר הישראלי-ערבי אשר יהיה. ג. יש במהלך זה אמירה ישראלית מעשית, שהסחבת שנוקטים הערבים נגד יישוב הסכסוך ובעד המשך המאבק המזויין והפוליטי-כלכלי בישראל, חייבת להסתיים. החלת החוק עצמה איננה סיפוח; סיפוח קשור גם במעמדו של השטח. אולם, אם לא תהיה התקדמות מדינית, תבואנה יוזמות ישראליות חד-צדדיות נוספות.

גלעד שרון: אותה גברת בשינוי קל של האדרת
שרון. מסנגר [צילום: פלאש 90]

טיעון אחד
אני מוכן להסכים לטיעון אחד בלבד העולה מבין השיטין של דברי גלעד שרון. אין סיבה להמשכת המצב הקיים ואין בכך גם כל יתרון.

אחרי פלפול לא משכנע, הוא מציג לנו שוב את הפתרון הישן-חדש והבלתי מציאותי שלו
▪ ▪ ▪

אחת למספר שבועות חוזרת דמותו של גלעד שרון להטרידנו בנסיון להחיות את הבר-מינן הפוליטי - הינתקות חד-צדדית מהערבים - מבית מדרשו המדיני של אביו, אריאל שרון ז"ל. בלשון כזו או אחרת הוא מסנגר על תוכנית הינתקות שנושאת בכל פעם שם חדש, אבל טומנת בחובה אותו כשלון פוליטי ואסטרטגי מובנה. לרוב הציבור ברור כיום שתוכנית ההינתקות של 2005 הייתה כשלון טוטאלי, מפני שלא השיגה אף אחת מהמטרות שכביכול היו אמורות להצדיקה. המהלך לא קידם תהליך מדיני, לא קנה לישראל נכסים של ממש בממשל בוש, לא שיפר את מצב הביטחון של ישראל, לא חסך ממש בתקציב הביטחון. בסופו של דבר איפשר המהלך את השתלטות חמאס על עזה ולהפיכת השטח דה-פקטו למדינת אויב פעילה.

בניתוח המציאות שהוא עורך ברשימתו "תמים וגולם" 3 הוא מודה שאין כיום פתרון מדיני בעין עם הפלשתינים. הללו אינם מעוניינים בפתרון של מדינת-ננס עצמאית, ואין בנמצא פתרון אחר.

כמה מן המשפטים "הבומבסטיים" שלו מעוררים תמיהה רבה:

  • "... כשחרויות מסוימות של צד אחד עומדות מול זכות החיים של צד אחר, התשובה מורכבת". - טעות גסה. מול דילמה כזו, התשובה ליהודים אחרי השואה פשוטה ביותר - זכות החיים קודמת! אוסיף ואבהיר את עמדתי בנקודה זו: אם מול זכות החיים "שלי" עומדת זכות החיים של אויב שתוקף אותי - זכות החיים "שלי" קודמת!

  • אחרי פלפול לא משכנע, הוא מציג לנו שוב את הפתרון הישן-חדש והבלתי מציאותי שלו, וקובע: "...השותפים שלנו לפתרון הם האמריקנים ומדינות ידידות נוספות, ולא הפלשתינים שרמאותם אומנותם... צריך להכריז עליהם כעל מדינה בגבולות זמניים. מדינה שאתה יש לנו מחלוקת טריטוריאלית. על כל שאר הבעיות נדון בהמשך. ... ואם הפלשתינים לא יסכימו שתהיה להם מדינה כבר עכשיו, ייחשף לעיני כל פרצופם האמיתי; ממש לא משכנע.

הפלשתינים הם הפיקציה הפוליטית שבנתה הליגה הערבית בכדי להמשיך באמצעותה את המלחמה בישראל, וארה"ב ומדינות ידידות כביכול אחרות, הן כיום משענת קנה רצוץ. עד כמה יכול אדם שמתיימר לעסוק ב"פוליטיקה מתקדמת" להתמם?! אם הערבים לא רוצים והפלשתינים לא רוצים ולא יכולים, מי ישלוט במפלצת הישנה-חדשה הזו כאשר תהיה לה מדינה בגבולות זמניים? בכל ההבלים האלה אנו מאכילים את עצמנו ביום השואה, ביום הזיכרון לחללי צה"ל או בסמוך להם? מה, השתגענו??

אני מוכן להסכים לטיעון אחד בלבד העולה מבין השיטין של דברי גלעד שרון. אין סיבה להמשכת המצב הקיים ואין בכך גם כל יתרון. צריך להתכונן ולהוביל להכרעה בוויכוח ההיסטורי על ארץ-ישראל. השיטה והעיתוי הם מלאכת מחשבת מדינית, אידיאולוגית ופוליטית. לדידי, ההתחלה הטובה ביותר היא בהחלת החוק הישראלי על אזרחי-ישראל המתגוררים בגושי ההתיישבות הגדולים באיו"ש. ההתקדמות תהיה פונקציה של מצב הביטחון באיו"ש ובירדן, ושל הדיאלוג המתנהל כיום עם המדינות הסוניות "המתונות", כשנקודת המוצא האידיאולוגית היא הציונות ו"הצהרת בלפור".

אינטל סוגרת את המפעל בירושלים
אינטל בהר חוצבים [צילום: איתמר לוין]

בירת ישראל
ירושלים היא גם בירת ישראל ומרכז דתי עולמי. בעיר כזו דרוש תמהיל תעסוקתי מותאם היטב לאופיה ולתוכניות הפיתוח שלה, שהן מונְחות אילוצים ארכיטקטוניים, פוליטיים, היסטוריים ודתיים.

גורל העיר תלוי בכך והנה, כאשר יש בה כבר מפעל מסוגו של "אינטל", מניחים לו "חכמי הדור" ופרנסי העיר לחמוק ממנה לכיוון קריית גת
▪ ▪ ▪

חלם שוב בפעולה. מהלכים מסוג זה 4, בעיר שסובלת ממחסור חמור במקומות עבודה מתקדמים, זהו המכשול הראשי לשימורם של תושבים ברמת חיים גבוהה ולהגעתם או חזרתם של מי שעזבו מסיבות של מחסור בתעסוקה איכותית. צריכים פרנסי העיר, השר לענייני ירושלים, שר האוצר, וראש הממשלה לעשות מאמץ עליון לספק בירושלים דיור ותעסוקה איכותיים וזמינים. גורל העיר תלוי בכך והנה, כאשר יש בה כבר מפעל מסוגו של "אינטל", מניחים לו "חכמי הדור" ופרנסי העיר לחמוק ממנה לכיוון קריית גת. אילו פעלו כך לגבי מפעל באזור המרכז, צריך היה לברך על המהלך. אבל מירושלים?!

אינני יודע אם כבר מאוחר מדי להפר את הגזירה אם לאו - "אם תרצו, אין זו אגדה", אמר חוזה המדינה - האם אנו באמת רוצים? בכל מקרה, אני מצפה לשמוע שהממשלה והעירייה מתעוררות ופועלות במרץ לפתרון שתי בעיות-יסוד אקוטיות אלה - דיור ותעסוקה מתקדמת, בטרם יהפכו פרנסינו את ירושלים בירת ישראל המאוחדת לפארסה אמיתית ובכייה לדורות.

ירושלים היא עיר מיוחדת בגלל הרכבה, פריסתה הגאוגרפית, שכיות החמדה ההיסטוריות שבה ושיקולים אורבניים נוספים. ירושלים היא גם בירת ישראל ומרכז דתי עולמי. בעיר כזו דרוש תמהיל תעסוקתי מותאם היטב לאופיה ולתוכניות הפיתוח שלה, שהן מונְחות אילוצים ארכיטקטוניים, פוליטיים, היסטוריים ודתיים - תמהיל כזה צריך לכלול מוסדות ממשלתיים וציבוריים, מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר, מפעלים עתירי ידע ומוסדות ציבור וחברה יצוגיים והיסטוריים. סביב לשד פרופיל התעסוקה הנכון, תרכז ירושלים גם אוכלוסייה איכותית וגם דימוי ראוי. אל תפשלו

הערות

1. עמיחי אתאלי, ידיעות אחרונות, 27.4.16

2. טובה צימוקי, ידיעות אחרונות, 2.5.16

3. ידיעות אחרונות-דעות, 8.5.16, עמ' 28.

4. שגיא כהן, ידיעות-ממון, 19.5.16, עמ' 8

תאריך:  25/05/2016   |   עודכן:  25/05/2016
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בודקים גופות מחבלים
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הכל נכון ביותר
25/05/16 14:56
2
David BarDror
25/05/16 22:20
3
דר יוסף טילס
26/05/16 08:30
 
בני בנקר
26/05/16 14:24
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  תוכנית ההינתקות
אינני מבין על מה השמחה או על מה המהומה. פרשת דוח המאחזים של טליה ששון, ששימש יסוד לספרה, הוא מסמך שנוי במחלוקת עמוקה מבחינה מקצועית וערכית גם יחד. הדוח חולל נזקים רבים בחינוך הציוני בישראל ובחו"ל ופגע בדימוי הבינלאומי שלה. לא במקרה הזמין שרון דוח זה ולא בטעות בחר בטליה ששון כמי שתכתוב אותו. בידיו שימש הדוח אליבי פוליטי למהלכים חד-צדדים, שאת עיקרם לא הצליח להשלים, לשמחת רבים. תוכניתו המסוכנת של שרון, החלה בנסיגה ההזויה מעזה וגרוש היהודים משם, המשיכה דרך פיצול הליכוד והעמקת הקיטוב בציבור וחשפה חולשת-רוח וחולשה מדינית של הנהגת המדינה שפגעה פגיעה אנושה בסיכוי להגיע להסדר עם הפלשתינים, אם בכלל היה סיכוי כזה. כל זאת מבלי להתייחס לשאלה, עד כמה הוכתבו מהלכיו של שרון על-ידי אינטרסים אישיים, ועד כמה שרתה ששון - במודע או שלא במודע - אינטרסים אלה.
18/05/2016  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, נשא דברים חשובים באירוע פתיחת יום השואה במכון משואה בקיבוץ תל יצחק. הוא התריע מפני תופעות חמורות בחברה הישראלית ובשוליים - גם בצה"ל. יש להקשיב לו, לבחון את דבריו וגם לתקן את הטעון תיקון.
18/05/2016  |  רון בריימן  |   מאמרים
"בסופו של יום, רק אנחנו נציל את עצמנו מעצמנו. עלינו חלה האחריות והחובה להוביל ליצירת מציאות של שתי מדינות, שהיא הדרך היחידה להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כציונית, בטוחה בגבולותיה, יהודית ודמוקרטית" (עמי איילון, אל"ם במיל' וראש השב"כ לשעבר).
11/05/2016  |  דביר מור   |   מאמרים
בבית צנוע בכפר-סבא יושב לו אבנר (נרי) אבנרי. בעל מסעדה לשעבר שנהייה משותק עקב מחלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ומאז זכה לעסוק באהבה האמיתית שלו - בניית ארכיון של חדשות מאמצעי התקשורת המרכזיים בישראל המרכז הקלטות של תוכניות אקטואליה וגיליונות עיתונים.
05/04/2016  |  דניאל גלילי  |   כתבות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי תוכנית ההינתקות שיזם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הגבירה את ההתחמשות של ארגוני הטרור וכי יש להפיק את הלקחים מ"הפרק הזה", כלשונו.
29/02/2016  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il