|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

מנציחים וזוכרים את הבמאי נתן גרוס

את הזיכרון המשמעותי הוא השאיר על גלילי צלולואיד במאות סרטי תעודה ויומני קולנוע שצולמו בשלושת העשורים הראשונים של המדינה
26/05/2016  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
לזכרו [צילום: אלי אלון]

במאי הסרטים ומבקר הקולנוע נתן גרוס, שנפטר לפני קצת למעלה מעשור, היה מחלוצי הקולנוע הישראלי. בימים אלה הוצב שלט לזכרו והנצחתו בכניסה לבניין בו התגורר וכן נערך בסנימטק אירוע לזכרו "בין שקיעה לזריחה" בו הוקרנו קטעים ממבחר סרטיו.

בטקס שנערך (19.5.16)בחצר הכניסה לביתו של הבמאי נתן גרוס ברח' דרך השלום 113 בתל אביב, נחנך שלט הנצחה לזכרו ופעלו שהוצב בכניסה לבניין. נתן גרוס מחלוצי הקולנוע במדינת ישראל, התגורר בבית זה במשך שנים רבות ובו יצר רבות מיצירותיו.

קהל של כ-150 איש הגיע לאירוע. בן הבאים: ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, בנו של נתן גרוס חוקר הסרט העברי והבמאי יעקב גרוס, בתו של נתן גרוס עליזה ובני משפחה נוספים, השחקן שמוליק עצמון, איש הרדיו מושיק טימור, אנשי קולנוע ובמה שליוו את נתן גרוס בשנות יצירתו ובהם הצלם חיים שרייבר, הבמאי-צלם שלמה סוריאנו, שכנים שהתגוררו בבניין ועוד.

במהלך האירוע הוקרנו על מסך נייד כמה מסרטים שביים ויצר נתן גרוס. בין הסרטים שהוקרנו הסרט "יום שכולו טוב" על השבת שצולם בבית משפחת אברך - דרך השלום 113 כניסה ב' קומה ב'. עם הילדים זיוה, גיורא וצילה. כן הוקרנו קטעים מסרטי הסברה מלפני 50 שנה בהם נטלו חלק הקריין מושיק טימור והשחקן שמוליק עצמון.

ראש העיר רון חולדאי עמד בדברי ברכה שנשא באירוע על חשיבות מפעל הנצחת יוצרים ואמני תרבות שהלכו לעולמם ותרומתם ופועלם נשכחים עם הזמן. בנו של נתן גרוס חוקר הסרט העברי יעקב גרוס נשא דברים נרגשים לזכרו של אביו. וכך מסכם יעקב את אישיותו, של אביו פועלו ותרומתו לקולנוע הישראלי: "ראשית אני חייב להדגיש שהזיכרון המשמעותי של אבי, נתן גרוס הוא לא בתחום האזכור האישי שלו כיוצר. אנשים רבים אהבו אותו בזכות תכונותיו האנושיות, בזכות תמיכתו הרחבה והלבבית כמבקר שתמיד ידע לעודד את עמיתיו בתעשיית הקולנוע בישראל, וכמדריך שצרף לקולנוע הישראלי כוחות חדשים ומשמעותיים בשנות ה-50 וה-60.

אבל את הזיכרון המשמעותי הוא השאיר על גלילי צלולואיד במאות סרטי תעודה ויומני קולנוע שצולמו בשלושת העשורים הראשונים של המדינה. היום מתייחסים לרוב הסרטים הללו כחומרי ארכיון היסטוריים, הנחוצים כאילוסטרציה לסרטים שעוסקים בנוסטלגיה או בתיעוד עכשווי עם מבט לאחור. הסרטים שהוא ביים בפולין שלאחר השואה, ובמדינת ישראל הצעירה הם נכס משמעותי, ולאורך זמן מתגלה חשיבותם, הרבה מעבר למטרות ההסברה שהוגדרו כשנעשה הסרט המקורי.

במקביל לעשייתו הקולנועית האישית, הוא עסק בתיעוד היוצרים שפעלו בענף הקולנוע בישראל, הכיר את כולם, ראיין וכתב על רובם, היה מעורב בהקמת האיגודים המקצועיים של עובדי ההסרטה והשחקנים ובקידום מעמדו של הקולנוע בישראל בכל התחומים.

לכן, לא פלא שהוא היה הראשון שזכה בפרס מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע כאשר הוקמה - ובאות יקיר א.מ.י - איגוד אמני ישראל נרשם: על מפעל חייו, על העקשנות והצניעות בהן עבד בתעשיית הקולנוע בישראל, על היותו אחד מאבות הסרט הדוקומנטרי הישראלי.

מה עושה האזרח נתן גרוס - בשיכון צבא קבע?
רון חולדאי וילדיו של גרוס [צילום: אלי אלון]

אדם צנוע
למרות שהיה אדם צנוע שלא התבלט, שמו היה מוכר, הקרדיטים על מסך הקולנוע היו גדולים באותם הימים - וכולם ידעו במי מדובר".

בדירה היו שני חדרים, חדר אחד לילדים והסלון היה במשך היום חדר אורחים עם ספה מתקפלת - שהפכה בלילה לחדר שינה להורים, ולידה פינת עבודה, בה אבי כתב את תסריטיו וניהל התכתבות ענפה עם כל העולם
▪ ▪ ▪

מספר יעקב גרוס על ההווי בית הוריו בשיכון צבא קבע ברחוב דרך השלום בת"א: "כאן בשיכון צבא קבע עברה ילדותי המאושרת בשנות ה-50 וה-60 עם אחותי עליזה ועם הורי נתן ושולמית גרוס. תשאלו בוודאי מה עושה האזרח נתן גרוס - בשיכון צבא קבע, שהוקם כביתם של קציני קבע, נגדים, אנשי המוסד ומשרד הביטחון?

ובכן, השיכון הוקם כשיכון משותף וחלק מנכסיו, עד היום, היו החנויות בבית הראשון, והיה גם גן ילדים קטן בבניין זה בכניסה האמצעית. על-מנת להקים גדר סביב השיכון לסדר מדרכות ולשתול דשא, החליט ועד השיכון למכור את הגן. בוועד השיכון היה חבר של אבי מבית הספר העברי בקרקוב, משה מימון (מרסל), שניהל באותה תקופה את לשכתו של שמעון פרס - מנכ"ל משרד הביטחון. משפחת מיימון ומשפחת פרס גרו דלת מול דלת בכניסה השלישית בבניין הראשון של השיכון. ובקיצור, בזכות הקשר הקרקובאי הצליחו הורי לרכוש דירת שני חדרים' שהפכה להיות מגן ילדים לדירת מגורים.

דירה קטנה זו הייתה מוקד פעילותו של אבי בתקופה המשמעותית של יצירת סרטיו. כשהיה בגיל ה30 וה40 בחייו. הדירה הייתה במרחק של 20 דקות הליכה לסרטי גבע שם עבד. לשכנים בצבא היה טנדרים ויליס שהיו שוקעים בחולות או ג'יפים לבכירים שבהם. לאבי זוג רגליים.

בדירה היו שני חדרים, חדר אחד לילדים והסלון היה במשך היום חדר אורחים עם ספה מתקפלת - שהפכה בלילה לחדר שינה להורים, ולידה פינת עבודה, בה אבי כתב את תסריטיו וניהל התכתבות ענפה עם כל העולם (הבולים מסודרים אצלי באלבומים עד היום...).

אבי שהיה במאי ומנהל המערכת של יומן גבע באותה תקופה, ביים במקביל עשרות סרטי הסברה והדרכה להסתדרות העובדים, לשרות הסרטים הממשלתי, ולגופים ציבוריים נוספים. בראשית שנות ה60 נכתבו בדירה זו תסריטים לשני סרטים באורך מלא: המרתף עם שמעון ישראלי ובעל החלומות - סרט האנימציה העלילתי הראשון בישראל, אותו יצר דודי יורם גרוס. התסריט נכתב כאן על שולחן פורמייקה צהוב. אחד הקריינים שמשתתף בסרט הוא שמואל עצמון.

בביתנו הקטן נועדו ונפגשו עם אבי יוצרים ואמנים ישראלים רבים, ובין המבקרים היו נתן אלתרמן, חיים חפר, שמשון מלצר, אברהם ברויידס, נחום גוטמן, אלכסנדר יהלומי, נתן כוגן, שמעון ישראלי, מוסקו אלקלעי, יענקל'ה בן סירא ועוד.

שיכון צבא קבע מלא בסיפורים צבאיים עוד מימי הבריגדה ומלחמת השחרור. גרו פה קלמן כהנא, מייסד בית הספר לצניחה, ואהרון דוידי קצין צנחנים ראשי, האלוף אסף שמחוני לפני שנפל, תא"ל יצחק טולקה ארד יבדל"א, האלוף אלי זעירא, שהיה אז היה ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין ועוד רבים וטובים. השכונה הייתה מוצפת בסיפורי גבורה.

סיפורו של אבי, היה שונה. למרות שהיה אדם צנוע שלא התבלט, שמו היה מוכר, הקרדיטים על מסך הקולנוע היו גדולים באותם הימים - וכולם ידעו במי מדובר". עד כאן דבריו שנשא יעקב גרוס באירוע.

קדם לטקס הסרת הלוט משלט ההנצחה על ביתו של הבמאי נתן גרוס אירוע נוסף לזכרו: "בין שקיעה לזריחה" שנערך (9.5.16) בסינמטק תל אביב בו נערכה הקרנה מיוחדת של מבחר מסרטיו. באירוע זה שולבו גם שיחות וראיונות עם נתן גרוס ז"ל.

תולדות חייו
הגיע לקולנוע במקרה [צילום: יח"צ]

הצטרף לקואופרטיב הקולנוע "כינור", שהפיק בפולין סרטים ביידיש במקביל היה פעיל בהנהגת "גורדוניה-מכבי הצעיר" בפולין
▪ ▪ ▪

נתן גרוס נולד ב-1919 בעיר קרקוב שבפולין. הוא בוגר הגימנסיה העברית בעיר. במלחמת העולם השנייה נמלט מהגיטו בפולין, באמצעות מסמכים מזויפים וניצל. אל תחום הקולנוע הגיע במקרה, הוא הבחין במודעה המחפשת עובדים לסרט בפולנית ושימש עוזר במאי בסרט הפולני הראשון שהופק לאחר מלחמה העולם השנייה. בהמשך הצטרף לקואופרטיב הקולנוע "כינור", שהפיק בפולין סרטים ביידיש. במקביל היה פעיל בהנהגת "גורדוניה-מכבי הצעיר" בפולין. במסגרת "כינור" ביים מספר סרטי יידיש", בהם "הילדים שלנו", בהשתתפותם של דז'יגאן ושומאכר "אנחנו שנותרנו בחיים", דער פינפטער יארצעייט (יום השנה החמישי למרד גטו ורשה) 1948, אחרי 2000 שנה (פתיחת השגרירות הישראלית בפולין) 1949 ועוד.

ב-1950 עלה לארץ עם רעייתו שולמית ועם בנם יעקב. כעבור מספר שנים נולדה בתם עליזה .רעייתו שולמית גרוס (1923 -2012), הייתה גאולוגית ומינרלוגית ועבדה כמינרלוגית בוועדה לאנרגיה אטומית ובמכון הגאולוגי לישראל. במחקריה הייתה שותפה לגילוי מינרלים חדשים, המינרלים, גרוסיט, ושולמיתיט כך נמסר, נקראים על שמה.

בצה"ל שירת ביחידת ההסרטה של הגדנ"ע. שהפיקה וצילמה סרטים רבים חלק בשיתוף מעבדות סרטי גבע. היחידה נקראה גם היחידה הפולנית שכן רבים חבריה היו מיוצאי פולין. על חברי יחידת ההסרטה של הגדנ"ע מלבד גרוס נימנו: חיים שרייבר, זאב רב-נוף, ניצ'ו ניסים ליאון, ועוד.

ביוגרפיה
ריכז את מערכת היומן

ספרי שירה
בנוסף להיותו במאי ויוצר סרטים כתב נתן גרוס ספרים על תולדות הקולנוע היהודי והעברי, ספרי שירה ואמנות וספרים על שואת יהודי אירופה.

שותף ליצירת כ-120 סרטים "תיאוריו הנאמנים של הנוף, של טבע ואדם, המראות והדמויות ניתנו בכנות ובחיבה, ואגב מסירת ידיעות מהימנות הם מעלים לפני הקורא את רוחם של הדברים"
▪ ▪ ▪

נתן גרוס היה שותף ליצירתם של כ-120 סרטים העוסקים בישראל ובאמנות יהודית. ונחשב לאחד מחלוצי הקולנוע הישראלי .הוא ריכז את מערכת היומן הקולנועי המיתולוגי "חדשות גבע". והיה, כך אומרים, הבמאי השכיר הראשון בישראל. נתן גרוס היה במשך שנים רבות, היה חבר מזכירות האיגוד המקצועי של עובדי ההסרטה בישראל. מסרטיו: "הי דרומה לאילת" (1954) על ימיה הראשונים של אילת; . "עמק החולה" (1954) "ברית דמים" (1956) על התקפות הפדאיון במושב פטיש שבנגב; "בין באר שבע לאילת" (1957) על תהליך בנייתה של מצפה רמון במדבר; "קריה בהרי נצרת" (1957) על בנייתה של נצרת עילית," זה התחיל באום ג'וני "(יובל 50 לדגניה) 1960כרמיאל (1964) ועוד שורה ארוכה של סרטים, רובם סרטים מוזמנים מטעם מרכז ההסברה, ההסתדרות העובדים ועוד.

בנוסף להיותו במאי ויוצר סרטים כתב נתן גרוס ספרים על תולדות הקולנוע היהודי והעברי, ספרי שירה ואמנות וספרים על שואת יהודי אירופה. בין ספריו: "תולדות הקולנוע היהודי בפולין" (1989), ו"הסרט העברי" (1991)כמו-כן כתב מאמרים רבים בעיתונות. בין השאר היה מבקר קולנוע בעיתון "על המשמר".. עד יומו האחרון כתב בעיתון הפולני-ישראלי "נוביני קורייר" .

בתחילת שנות ה-60 זכה נתן גרוס בפרס יצחק בין-דור על "הרפורטז'ה המובחרה שפורסמה בשנה האחרונה ב"דבר". הפרס הוענק לו, על "סידרת הרפורטאז'ות שלו על תמנע". וכך נאמר בנימוקי וועדת השופטים להעניק הפרס לגרוס: "תיאוריו הנאמנים של הנוף, של טבע ואדם, המראות והדמויות ניתנו בכנות ובחיבה, ואגב מסירת ידיעות מהימנות הם מעלים לפני הקורא את רוחם של הדברים. כתיבה זו, שאינה מחפה גם על צללים ומגרעות, נוטעת בלב הקורא אמון לכתוב והיא מחבבת עליו את הארץ והנעשה בה".

רוב סרטיו של נתן גרוס היו סרטי תעודה -דוקומנטריים. ב-1963 הוא ביים סרט עלילה "המרתף", בו השתתף שחקן יחיד (שמעון ישראלי),הסרט זכה בפרס בפסטיבל ברלין ב-1964, אך כשל מסחרית.

ב-1989 הוענק לו "אות יקיר אמ"י" וב-1991 הוענק לו ה"אוסקר הישראלי" הראשון של האקדמיה הישראלית לקולנוע, על מפעל חייו.

בתחילת אוקטובר 2005 לקה בהתקף לב, בביתו בגבעתיים והובא לבית החולים שיבא, שם נקבע מותו. גרוס היה בן 86 במותו.

ביום השנה הראשון לפטירתו התקיים בעיר הולדתו בקרקוב בפולין טקס חנוכת לוחית זיכרון במעמד ראש העיר, שהוצבה בחזית הבית שבו נולד וחי. בספטמבר 2015 הלך לעולמו יורם גרוס אחיו הצעיר (בכ-7 שנים) של נתן גרוס שעסק אף הוא בתחום הקולנוע והיה מפיק ובמאי .יורם נחשב לאחד מחלוצי ההנפשה בישראל.

תאריך:  26/05/2016   |   עודכן:  26/05/2016
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מנציחים וזוכרים את הבמאי נתן גרוס
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
על גרוס
26/05/16 17:16
2
לכותב - תקן
26/05/16 17:29
3
וינטר הניה
26/05/16 17:56
 
להניה - הפוך !
26/05/16 19:01
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"קולות מן החֶדר האחֵר", זה שם ספרו של מנחם פאלק, ואנו הולכים עם המשורר ושיריו, ומסירים מסך אחרי המסך. שירתו של מנחם פאלק בספר זה היא שירתו של עולם רוחני מחפש דרך, פואטיקה שכל כולה עוברת תמורות: היפקחות, היפתחות, התפרקות של קווי הגנה. כמשורר הוא מבקש למצוא פֵּשר, לנסות לתת לעולם פירוש חדש.
26/05/2016  |  הרצל חקק  |   כתבות
דאעש קורא לתומכיו לבצע פיגועים במערב בחודש הרמדאן - ועל-פי נסיון העבר, כדאי בהחלט לקחת את הקריאה הזאת במלוא הרצינות
26/05/2016  |  אריאל י. לוין  |   כתבות
ממש עכשיו נחת בארץ מכשיר חדש "מעלים צלוליט" אשר בתהליך טיפול ביתי, עשה את מה שעושה כל מכון אבל עם שליטה שלכם על הצלוליט ועל כל התהליך כולו. וגם תחסכו כסף.
25/05/2016  |  אור ניר  |   כתבות
"זיכרונות" הוא מופע מוזיקלי מבדר, מרתק ובעיקר מרגש, בביצוע 6 זמרות-שחקניות, בוגרות בית צבי, שכובשות את הבמה ואת הצופים. המופע העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי, מתאפיין בכך שהשירים המושמעים בו, במשך שעה וחצי ברציפות, לקוחים ממחזות זמר, לאו בהכרח הידועים והמוכרים, אולם הם בביצוע מרטיט או ייחודי, מעין סיפור קטן המשתלב בעלילת המסגרת.
25/05/2016  |  חיים נוי  |   כתבות
ציונל מסע הספר מובא על כריכתו - "מסע שהחל לפני כ-150 שנים", בימים שבהם יהודים וערבים שחיו בארץ היו שותפים לזהות על-לאומית רחבה ומכילה, כזו שאפשרה להם בפשטות לראות את עצמם, ואלה באלה "בני המקום". הם התגוררו בשכונות מעורבות, בילו יחד בשעות הפנאי ושלחו את ילדיהם לאותם בתי ספר. לא אחת אף נישאו ביניהם. חלקו הראשון של הספר עוקב אחר התפוררותה ההדרגתית והכואבת של מציאות זו עד לחורבנה המעשי והסמלי עקב הקמת המדינה. חלוק השני מוקדש לתיאור מקרוב של היחסים שהתפתחו מאז 1948 ועד היום בין יהודים לפלשתינים".
25/05/2016  |  יוסי ברנע  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il