בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד מן המערב" <br>
|
קרולין גליק, במעריב, בטור מבריק, כהרגלה, מצביעה על הסכנה האמיתית ● תוציאו את הראש מהתחת של ליברמן, מבקשת גליק, הוא לא הבעיה ● החיזבאללה, החמאס, הסלפים, והג'יהאד האיסלאמי, דווקא כן
|
קרולין גליק [צילום: לאטמה]
|
|
|
|
|
המסוכן האמיתי [צילום: AP/Hussein Malla]
|
|
|
|
המסוכן המדומה [צילום: AP/Ivan Sekretarev]
|
|
|
|
|
"לא משנה מה הפובליציסטיים מהשמאל והמערב אומרים, משנה מה ליברמן יעשה". זה לא נכתב במילים האלו בטור המעולה של קרולין גליק, אבל זה נאמר במשתמע. הבעיה האמיתית, לשיטת גליק, היא התחמשות החיבאללה: "בעשור האחרון בכל בית בדרום לבנון יש "חדר טילים" שממנו ישגר חיזבאללה את התחמושת לעבר ישראל ביום פקודה. אם נתקוף את הבניינים הללו, במתקפת מנע, המערב יגנה אותנו. מתוך חשש זה אנחנו לא עושים דבר, וכך מאפשרים לחיזבאללה לפתח ולהגדיל את היכולת שלו נגדנו". גליק, בטור בנוי לתלפיות, מסבירה כי כל המהומה על ליברמן, היא מהומה על לא דבר, כי לא שם קבור הכלב: סיכונים יש מסביב ובשפע, מדרום (עזה והמנהרות), מצפון (סוריה והחיזבאללה), ומכיוון אירן. השיח שסבור, בטעות שהכל נסוב סביב ישראל, ומה שישראל תעשה או לא תעשה, ישפיע, כך או אחרת, על גורל המזרח התיכון ("חדש" או "מובער"), הוא שיח של הלקאה עצמית, לשיטת גליק. הפחד מן הביקורת של המערב מונע מאיתנו לנקוט צעדי מנע הכרחיים למען ביטחון גבולותינו. "תחילתה של כל אסטרטגיה ראויה היא בהכרת המציאות", מסכמת גליק. "כל עוד אנחנו ממשיכים לעסוק בעיקר בעצמנו, לא נוכל ליטול את היוזמה ולבנות מחדש את כוח ההרתעה של ישראל". לשיטתה, הכוח הזה יבנה כשליברמן יחליט להתעסק עם החיזבאללה ועם מה שהוא צובר מתחת לקרקע וליד גבולה הצפוני של ישראל, וכשאנחנו נחדל מלהתעסק עם ליברמן, ובעיקר - בשאלות מעיקות וחופרות על המוסר/אי מוסר של עצמנו. הוא במצב טוב, יחסית, לשאר העולם, בעיקר אם משווים אותו לסטנדרט של המזרח התיכון.
|
תאריך:
|
27/05/16
|
|
|
עודכן:
|
27/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
"הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד מן המערב"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שמ
|
27/05/16 10:25
|
|
2
|
|
שוחר-שלום
|
27/05/16 15:29
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
27/05/16 15:29
|
|
|
|
ל-נאוה קורן
|
28/05/16 08:09
|
|
4
|
|
באום
|
27/05/16 21:47
|
|
5
|
|
מאמר כל כך מלוקק
|
28/05/16 08:00
|
|
"כל עוד הערבים רוצחים זה את זה, כל עוד הם משפילים את הנשים שלהם, וקונים אותן... זה בסדר... שימו יהודי אחד בשרשרת המזון הזו ותראו איזו מהומה מתעוררת", מסכם קלמן ליבסקינד את החלק בטורו שעוסק ב 15 אנשי המג"ב אשר הפליאו מכותיהם במייסם אבו אלקיעאן. לשיטתו, האלימות במגזר הבדואי - איש כלפי רעהו, אך בעיקר כלפי נשים, כולל נשים שנקנות ברשות הפלשתינית כ"נשים שניות" היא רבה לעין ערוך, ולאיש לא אכפת. לא באמת אכפת לנאורים מהפלשתינים: החמלה לפלשתינים, לשיטת ליבסקינד, קופצת כחמור בראש, כשיש יהודי "רע" בסביבה.
|
|
|
אביגדור ליברמן שצורף לממשלה כשר ביטחון גרר, בסוף השבוע שעבר, שלל תגובות מן השמאל: נבואות זעם, קינות, הספדים, וכוננות חרום פובליציסטית. היו כותבים (משה ארנס, אורי אבנרי) שראו בכך סוג של The darkest before dawn. הם אמרו, שהיות וליברמן היה הצ'ילבה של ביבי (להבדיל מבוז'י (יצחק הרצוג) שיכול היה להיות שותף כנוע ונוח), הרי שנתניהו מקרב את קיצו הוא במו ידיו, ואפשר להתחיל לספור לאחור.
|
|
|
קרולינה לנדסמן, נטלה ככל הנראה מינון יתר של כדורים כנגד בחילה, לאחר שביבי צירף את אביגדור ליברמן לממשלה, בתרגיל מסריח של הרגע האחרון ליצחק הרצוג. אבל כמו לכל כדור, גם לכדורים נגד בחילה יש תופעות לוואי, ולנדסמן, ככל הנראה, סובלת מתופעת-לוואי של הזיות. היא משוכנעת כי הצעד הציני, עם מאפיין מובהק של הרס עצמי-מדיני, הוא בכלל שיר לשלום. היא כותבת:
|
|
|
"בעולמו של הכייס המנומס, למלים אין שום משמעות. הן הבל פה ותו לא. אוויר חם. הוא הבטיח שלא יישב בממשלה צרה, והתיישב בה. הוא התחייב שלא יצטרף לקואליציה שנשענת על מפלגות לא ציוניות, והצטרף לממשלה שתלויה בחסדי יהדות התורה. הוא הבטיח לטפל במתווה הגז, אבל לא הבטיח לקיים. הוא הצהיר שישמור על מערכת המשפט, ואז הפקיר אותה בידי ה"רפורמות" של איילת שקד והבולדוזר של מוטי יוגב. הוא מתנגד בתוקף לתקציב דו-שנתי, אבל יתגייס בקרוב להעביר אותו".
|
|
|
את הטור שלו השבוע, מקדיש נחמיה שטרסלר לכור מחצבתו - התפיסה הימנית הכלכלית, ולפיה, כל רגולציה להגנה על צרכנים היא "קוריאה הצפונית"/"רוסיה הסובייקטית"/בחר עוד דוגמה למשטר קומוניסטי מן המאה העשרים. כל מה שצריך, לשיטת שטרסלר, הוא לאפשר לכוחות השוק "לשחק לפניו".
|
|
|
|