בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"ליברמן הוא שר הכיבוש נטו" <br>
|
ליגאל סרנה, מידיעות אחרונות אין שום אשליות בקשר לליברמן ● הוא לא עבר חפיפה מיעלון ● עם הרקורד המפוקפק שלו, הוא לא היה זוכה לסיווג ביטחוני בשום תפקיד צבאי רציני ● אבל לרמוס הוא יודע, כמו בצ'צ'ניה
|
[צילום: AP/Ariel Schalit, File]
|
|
|
|
|
זה לא ראש ממשלה. זאת ממשלה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
בוגי. נעלבתי ולא חפפתי [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
ליברמן. ערכי צה"ל? נייט! [צילום: AP/Ivan Sekretarev]
|
|
|
|
|
יגאל סרנה שוחח השבוע עם פרופסור יגיל לוי, מי שהוא מגדיר כ"החוקר האקדמי הכי מעודכן וחד של מערכת הביטחון וצה"ל". בפיו שתי מסקנות: ראשית, העזיבה הנעלבת של משה יעלון (בוגי) את משרד הביטחון, מבלי לערוך חפיפה מסודרת ל אביגדור ליברמן, היא רשלנית. אז נכון, זה היה תרגיל מסריח. בוגי הודח כי דיברר את ערכי צה"ל (שכנראה אבד עליהם הכלח עם בוא השנה החמישים לכיבוש). לא הייתה שום הגינות כלפיו. אבל ראבק, תחפוף. שנית, מסביר לוי, היועץ המשפטי כתב כי לא נשלל החשד כי "ליברמן נקט מסכת מורכבת של תחבולות שלובות זו בזו כדי להסתיר את מעשיו והכל כדי לאפשר לו להמשיך בעסקים וליהנות מפירותיהם גם במהלך כהונתו הציבורית". אף אדם לא היה מתקבל לתפקיד ביטחוני בינוני או זוטר עם קופת שרצים כזו. פוליטיקאים, למרבה הצער, הם היחידים שיש בכוחם לעקוף את הסינון הביטחוני שחל על כל השאר. המסקנה מכל אלו, לשיטת סרנה, היא כי משרד הביטחון יהפוך כעת למשרד השישי של בנימין נתניהו, או כדברי סרנה: "ביבי הוא לא ראש ממשלה. הוא ממשלה". סרנה מנחם את עצמו בציניות ומרירות, כיאה לאיש שמאל בתקופת אבל על עוד הקצנה ימינית של ממשלת ישראל, ומסיים את טורו בשורות העצובות-ציניות-מרירות הבאות: "ליברמן הוא שר הכיבוש נטו. הוא אלימות השטחים. הוא גר שם. סביר להניח שהוא דוגל בשיטה הרוסית, שהייתה נהוגה בהצלחה בריסוק ניסיון העצמאות של צ'צ'ניה. הוא השר שלא יעשה שום עניין מסרט שמתעד מעשה של החייל אלאור אזריה כאילו יש פה איזה חידוש או חריגה".
|
תאריך:
|
27/05/16
|
|
|
עודכן:
|
27/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
"ליברמן הוא שר הכיבוש נטו"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
29/05/16 06:04
|
|
לשיטת סימה קדמון, הפיצוץ בין נתניהו לליברמן הוא רק עניין של זמן, וכמו אקדח התלוי על הקיר במערכה הראשונה, כך גם הסימנים המקדימים לפיצוץ הזה. הם כאן. כתובים על הקיר. רק צריך לזהות אותם. לשיטתה, זה עניין של זמן עד שהפתיל הקצר של ליברמן, או האיבה הישנה ביניהם, תקלקל את אידיאלית האד הוק שנוצרה בברית האינטרסים המזויפת והעומדת על כרעי תרנגולת הזו.
|
|
|
"רק איום והיכולת לממש אותו עובדים על נתניהו", מסביר בדיעבד, בטור מצוין להפליא, רן אדליסט ממעריב: "בזמן האחרון", הוא כותב בטור נפלא, "נראה שהבעיות המנטליות שלו (של ביבי) החריפו. ההופעות שלו מאולצות יותר והוא מדבר כמו הושתל בבטנו פיתום מכני".
|
|
|
"לא משנה מה הפובליציסטיים מהשמאל והמערב אומרים, משנה מה ליברמן יעשה". זה לא נכתב במילים האלו בטור המעולה של קרולין גליק, אבל זה נאמר במשתמע. הבעיה האמיתית, לשיטת גליק, היא התחמשות החיבאללה:
|
|
|
"כל עוד הערבים רוצחים זה את זה, כל עוד הם משפילים את הנשים שלהם, וקונים אותן... זה בסדר... שימו יהודי אחד בשרשרת המזון הזו ותראו איזו מהומה מתעוררת", מסכם קלמן ליבסקינד את החלק בטורו שעוסק ב 15 אנשי המג"ב אשר הפליאו מכותיהם במייסם אבו אלקיעאן. לשיטתו, האלימות במגזר הבדואי - איש כלפי רעהו, אך בעיקר כלפי נשים, כולל נשים שנקנות ברשות הפלשתינית כ"נשים שניות" היא רבה לעין ערוך, ולאיש לא אכפת. לא באמת אכפת לנאורים מהפלשתינים: החמלה לפלשתינים, לשיטת ליבסקינד, קופצת כחמור בראש, כשיש יהודי "רע" בסביבה.
|
|
|
אביגדור ליברמן שצורף ל ממשלה כשר ביטחון גרר, בסוף השבוע שעבר, שלל תגובות מן השמאל: נבואות זעם, קינות, הספדים, וכוננות חרום פובליציסטית. היו כותבים (משה ארנס, אורי אבנרי) שראו בכך סוג של The darkest before dawn. הם אמרו, שהיות וליברמן היה הצ'ילבה של ביבי (להבדיל מבוז'י (יצחק הרצוג) שיכול היה להיות שותף כנוע ונוח), הרי שנתניהו מקרב את קיצו הוא במו ידיו, ואפשר להתחיל לספור לאחור.
|
|
|
|