|
עוד מותרות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תגידו לי, זה רציני או שזו בדיחה, מדינה עם אוקיינוס חופשות, חגים שלא נגמרים,ימי גשר לפני ואחרי החגים. ועכשיו עוד קינוח לא ברור שלא יתרום שום, ושום דבר, וכמו שאנו כבר מכירים בארצנו, הפעם בחודש יהפוך לקבוע בכל ימי ראשון בשבוע.
התסריט הוא כזה: אם נשבית את המשק גם בימי ראשון נישאר עם שבוע של ארבעה ורבע ימי עבודה. ועכשיו נתבונן בנזקי יום שבתון נוסף בישראל. הצריכה הפרטית תעלה, ובפרט צריכת המותרות, משק הבית ייקלעו לחובות נוספים, והשבתון המוגדל ייאלץ עניים לצרוך מותרות. נוסחא פשוטה: "אין שבתון אין מותרות". תעשיות המזון, האלקטרוניקה, הרכב והבידור יפתחו, מוצרים מיוחדים לימי ראשון. הנזק לפרטי "ממוצרי יום ראשון" יהיה רב מתועלתם למשק, מוצרים שתוצאתם אחת: צריכת ראווה. מוצרים שיתישו את העניים. הרי 48 אחוז מהישראלים הם עניים או בדרכם לקטגוריה הזאת.
התוצר השנתי הממוצע לנפש יפחת. בישראל התוצר השנתי צמוד גם לעבודה, כפשוטו של המושג. הקיטוב החברתי יוחרף, העניים ילחמו על זכותם לעבוד בימי ראשון. ותוך כך ניצולם יתעצם והביקוש לפועלים זרים יעלה.
כמו-כן תתפתח עבריינות יום ראשון בשבוע, הפנאי ילבש צורת סרק, הטלוויזיה המסחרית תייצר שידורים מיוחדים ליום ראשון, שעיקרו חומר מזובל, ומפעל הפיס כבר ימציא לנו הגרלה מיוחדת ליום ראשון. בתוך הצנרת של החברה הישראלית נעה בועה הולכת וגדלה, בועה של עזובה נפשית, תרבותית וכלכלית ויום שבתון נוסף עלול להזין את הבועה... סבירות גבוהה שגם אחוז הגירושים יעלה.
מצרכים בסיסיים
יום שבתון נוסף מתאים לחברה מתוחכמת שיש לה כלכלה מתוחכמת, אבל ישראל של היום היא עדין פרימיטיבית גם אם אנחנו מתכחשים לזה. הכלכלה אומנם מפותחת אבל לא מספיק על-מנת שנעבוד רק ארבעה ורבע ימים בשבוע. כרגע ההצעה מתאימה לשלב שני. בשלב ראשון צריך להוזיל מחירי מחייה בסיסיים בהרבה אחוזים: דיור, מצרכים בסיסיים, דלק וכו' ואז יהיה אפשר לחשוב על התיישרות עם העולם גם בימי העבודה.
חוץ מזה, כדי להידמות לארצות המערב צריך להתחיל מהפרדה בחוק של דת ומדינה, כמו בארה"ב ובמדינות אירופיות! רעיון מצוין, יום קניות נוסף לחרדים. רק צריך לדאוג להם לתוספת הכנסה. מהיכן ניקח? בוודאי! נטיל עוד מיסים כך שנוכל לתת עוד תמיכות כך שיוכלו לבזבז יותר כסף. איך לא חשבנו על זה קודם, מסתבר שזה פשוט חוסר הבנה בסיסי – תבינו, עוד שעות ביום לא מגדילות את התפוקה.
בשבע שעות ובתשע שעות התפוקה זהה, ולכן קודם כל חשוב שיהיה מה לבזבז אחר כך שיוסיפו עוד יומיים של קניות מצידי. כל בר דעת מבין שהוספת שעות ליום העבודה לא מעלה את התפוקה. נהפוך הוא. העבודה מתבצעת בפועל בשעות הראשונות של הבוקר. אחרי ארוחת הצהריים כולם כבר עייפים. בסין מקובל לישון בעבודה כחצי שעה אחרי ארוחת הצהריים כדי להגדיל את התפוקה. וקיצר: פעם נוספת המעסיקים יואכלו אותה, התפוקה תרד וחברות יברחו מן הארץ. האבסורד הוא שמי שמקבל את ההחלטות, לא עבד יום אחד בחיים שלו במגזר הפרטי. לא העסיק עובדים. זה מה שקורה כאשר בטלנים ופרזיטים מקבלים החלטות עבור המגזר היצרני. בדיחה. גם ככה העבדים החלשים בסופרים, שמירה, שירות לקוחות וכו לא ייהנו מהפופוליזם הזה תורידו מיסים זה כבר נשמע, יותר רציני .מי יממן בייביסיטר לילדים! מה אגיד לכם? זו הבדיחה הכי טובה בעיר די לקשקוש והבטחות חסרות שחר, כנ"ל לגבי הדיור.