|   15:07:40
דלג
  יוסף כהן-אלרן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

דברים שרצתה לומר

"רק רציתי להגיד", ספר ביכורי שירתה של אסתי בר, ספוג בדם שזלף מלבה, לפי כך בחרתי להתמקד בשירת הלב הזה, שירים שבם היא מדברת עליו ואליו, לזה שעשה כפי שעשה, שפצע אותה והניח לאותה זליגה של דמה לנבוע
30/05/2016  |   יוסף כהן-אלרן   |   כתבות   |   תגובות

הָכֵּיצַד תּוּכְלִי לָעוּף
שָׁאֲלוּ אוֹתִי
פְּעָמִים אֵין סְפֹר,
וּכְנָפַיִךְ חֲצוּיוֹת
קְרוּעוֹת וִיבֵשׁוֹת.
(מתוך "צפור פצועה", עמ' 10)

ומדוע שואלים אותה כך? בשורות המוגנבות בשיר זה או אחר, כך גם בהקדמה הקצרה בספר ועל גבי עטיפתו האחורית, מוסברת פחות או יותר הטראומה הגופנית שעברה אסתי בר, השיקום הארוך שעברה והמצב הפיזי שמשרך אותה עדיין בהליכותיה. לפי כל אלה השאלות הן רלוונטיות, אך הנה מצאה את הכוח ואף הגיעה להחלטה ונוצר בה הדחף לכתוב את הדברים. נראה שצימחה כבר גידים חדשים לאברותיה.
אלא שכך או כך צר לי שעוד ספר שירים נולד מכאב. ואולי יש מקום לשאול אם הכאב שווה בערכו לשירה הפורצת. אם יש איזון מסוים, שיווי ערך לכאב, או שמא יכולה הייתה הכותבת לוותר עליו ברצון. בכל מקרה, גם הכאב וגם הספר הם עובדה קיימת, וכנראה יש נכון בקלישאה הידועה כי כאשר נסגרת הדלת נפתח לנו חלון. הנה כך:
שֶׁקֶט
בְּנַפְשִׁי מְהַלֵּךְ
בְּרֶגַע בּוֹ מַקְלִידוֹת אֶצְבְּעוֹתַי
בַּמִּקְלֶדֶת בְּרַעַשׁ.
הַמִּלִּים שֶׁנֶּחְנְקוּ שָׁנִים
מִתְפַּיְּסוֹת עִמִּי. עָלַיִךְ
כָּל רֶגֶשׁ צוֹרֵב בְּעוֹרִי, נִרְדַּם.
(מתוך "גן עדן אבוד", עמ' 14)

אודה, לא התפרשה לי המילה "עלַיךְ" בשורה לפני אחרונה. ולעניין השיר, זוהי אולי ארספואטיקה, אבל זהו גם ביטויו של החשש מפני התחלה של דברים והשלמה עם עולם ישן. והנה כך באים השירים, דרך אותו "חלון" שנפתח. אך עליי לומר כי אלה אינם אחידים, לא בתוכניהם ולא בסגנונם - מבלי שיהיה בכך משום רע כלשהו - כי ספר שירים אינו חייב להיות חטיבה מהותית או סגנונית אחת. לפי כך יש בו את שעריו השונים. אלא שאני בא לומר שרמת השירים אינה אחידה ולא באחד ניכרת הראשוניות, הבוסריות וחוסר זרימה מספיקה. עם זאת ידוע שמעטים הספרים שבם השירים שומרים על רמה אחידה, וכאן אלה שנוגעים בו, בגבר ההוא, כמו שירים אחרים שבינה לבינו ובינה לבין עצמה מעלים את המפלס. אלה נעשים רוגשים ומרגשים יותר ומתלבים בניסוחיהם.

אֲנִי נוֹשֵׂאת
אֶת גּוּפִי עִם חֲצָאִית מִינִי
וְעַל רַגְלַי גַרְבִּיוֹן עוֹר שָׁקוּף
מְפַחֵד לִפֹּל
לְכִסֵּא הַמָּוֶת
("פחד", עמ' 17)

אותו חום שבה מרתיע אותה עכשיו. הנה יש בה הפחד מפני כניסה לעולם חדש, אחר, שונה. עולם שאינה יודעת איך נראה ואיך תמצא את עצמה שם, ובוודאי מי שנשבר גופה חוששת מכך. שיר קצר זה מחדד לנו ובא לחדד כמובן את תחושותיה של הכותבת עצמה, שמחפשת מחדש את נשיותה שנותרה בסימן שאלה לפחות בעיניה שלה. אולם חיים שונים אינם כיסא של מוות, כפי שהיא כותבת, מבוהלת, אלא שעצם לקיחת עצמה אל מקום אחר מולידה בה את הפחד. ועולם חדש, זה שנובע עכשיו, עולם של יצירה, אם מפניו היא פוחדת הרי שאינו ערסל של מיתה. זאת אנו יכולים לומר לה. השירה וניסיון השירה אינם אלא ביטויו של אותו מצב חדש שהיא נתונה בו, ביטוי של אותה ישות שהיא רוצה לבנות לעצמה. היא רוצה כי נכפה עליה להיות אישה אחרת. לחיות את החיים האחרים שיש לה עכשיו, והיא מנסה ל לבוש תדמית עצמית חדשה.
ויש סיבות לכך - כי גברת בר באה אל השירה מתוך טראומה גדולה, ששינתה את חייה ואת תחושותיה ואת יכולותיה הפיזיות, ולפי-כך גם הנפשיות - דברים שלמדתי מתוך ההקדמה הקצרה ומתוך הדפים שנלוו אל הספר שהגיע לידיי - כי מי שהיה לצדה הנה התרחק ממנה לאחר נפילתה. דהיינו, התרחק מן האישה החדשה שהפכה היא להיות. טראומה אחת אחרי רעותה. מכה אחרי מכה.

בִּקַּשְׁתִּי הֱיֵה לִי חָבֵר
אַשְׁקֶה צִמְאוֹנְךָ בְּמֵי גֶּשֶׁם זַכִּים
אֲקַשֵּׁט יוֹמְךָ בַּעֲנָנִים
יֹפִי וְצֶבַע שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ
אַשְׂבִּיעַ נַפְשְׁךָ הָרְעֵבָה
מִפְּרִי הָאָרֶץ
וְלֹא תַּשִּׁיר דִּמְעָה מֵעֵינֵיךָ.
מָחָר יַפְצִיר בָּנוּ אוֹר הָאָבִיב.
("ביקשתי", עמ' 61)

אני מתרכז בשירים שהיא כותבת אליו, עליו, בגללו, בעטיו, אולי בכמיהה אליו ובכמיהה למי שהיא הייתה. זוהי כמיהה שאין לה פותר ובכך כאבה ונכונותה למחול, כדי לזכות בתחושה הטובה או בחלקה של אותם רִגְשות אהבה שהיו לה. של אותם חיים שהיו חייה.
אני לא מתעכב על השירים האחרים על-אף חשיבותם לה, שירים הם היסטוריה אישית; שהם סיפור משפחה; שהם עניין פרטי שאין בו כדי לצאת אל לב הרבים כמו שירים אחרים. איני בא להסתכן ולומר כאן שכשלעצמם אינם טובים, כמובן. אך זהו מבחנן של שורות כתובות, שבן אנו הכותבים פעם מצליחים יותר ופעם פחות, פעם כן ופעם לא: לצאת מן הפרטי אל הכללי. לצאת מן האדם אל העולם. לצאת מהכאב האישי ולגעת בכאבם של אחרים. כדי שיוכלו לפרש את הדברים כאילו יכלו אלה להיות הדברים של עצמם, ולפחות שייגעו בעצב אחד או שניים של נפשם, אולי אפילו לזכך אותם. בשירים שאסתי בר מכוונת אליו, אל האיש שהיה לה, אכן עולים אדים של יציאה החוצה, אל תחושות שיכולות להיות גם שלנו, לגעת בעצב זה או אחר שבנו.

בֵּין שִׁבְרֵי הַמִּלִּים וְקֶצֶב צְעָדֶיךָ
וּנְקִישׁוֹת לִבְּךָ הַכְּבֵדוֹת וְהַמְּבֻלְבָּלוֹת
הָיִיתָ לֹא בָּרוּר, כְּמוֹ מְשׁוֹטֵט בַּאֲפֵלָה.
בְּחֹרֶף אֶהְיֶה שֶׁלָּךְ, לָחַשְׁתָּ בְּהַבְטָחָה.

חִכִּיתִי כָּל הַשָּׁנָה, בִּקִפְלֵי יָמֶיהָ,
לַלַּיְלָה בּוֹ יִשְּׁקוּ שְׂפָתַי עֵינֵיךָ

וַעֲנָנִים אִחֲרוּ לָבוֹא.
(מתוך "חורף אפור", עמ' 54)

ונשאל, מאין לה הסלחנות הזאת? הנכונות הזאת? אין זאת אלא שידעה אהבה גדולה, גדולה כגודל שברה, וזו מסרבת להניח לה. אם קרה לה אסון ותוצאתו היא נטישה של בן הזוג, הרי ייתכן יותר מהסבר אחד. בן הזוג יכול היה לאבד את המשיכה אליה עקב מצבה, אחרי הרגעים שהוא חווה בהתרסקותה, רגעים שאהבתו הופכת לחמלה ומרחיקה ממנו את האישה שהייתה. אפשרות אחרת היא חוסר היכולת לשאת את המראה הנוכחי שלה, לחזות בהתייסרותה של אשת חיקו - נטישה שהייתה תוצאה של חולשה וחוסר יכולת נפשית לעמוד במצב החדש שנוצר. נראה, על פניו, שהתרחקותו יש בה מן המצב הכואב שנוצר, שלא היה יכול לעמוד בו. מן הבהלה שאחזה בו. כי הרצון לסלוח מחלחל בה.

רַק אֲנִי יָדַעְתִּי
אֶת גֹּדֶל אַהֲבָתְךָ
הַמְּכַסָּה אֶת עֵינֵיךָ
בַּעֲדָשׁוֹת הַמִּשְׁקָפַיִם.
רַק אֲנִי יָדַעְתִּי
אֶת שִׁבְרֵי חַיֶּיךָ
הַתְּלוּיִים בִּדְמָעוֹת
עַל לְחָיֶיךָ.
רַק אֲנִי יָדַעְתִּי
שֶׁנֶּעֱלַמְתְּ בִּידִידוּת
לֹא בְּרוּרָה
בְּחֻצְפָּתָהּ.

רַק אֲנִי יָדַעְתִּי
שֶׁאַתָּה עוֹמֵד שׁוּב
מוּל פֶּתַח בֵּיתִי
נָבוֹךְ קִמְעָה

וְאָהַבְתִּי.
("רק אני ידעתי", עמ' 67)

(וארשה לעצמי דברים: אני תוהה על כמות ספרי השירה שיש בם את הכאב הזה של האהבה, כאב הנפש או כאבו של הגוף, ורוב רובם של הספרים האלה הם משל נשים שקמו להיות משוררות באמצע החיים. אולי אני טועה, אך מיעוט ספרי שירה, יחסי כמובן, של גברים משוררים, לפחות ממה שאני מכיר ונתקל בם, נובע אולי מחוסר פתיחות ונכונות להודות בכאב, או מאידך בנטייתן של נשים להיפתח, לשורר על מצוקותיהן ולמצוא בכך שיתוף והקלה).
גם אסתי בר תוהה על כך בספרה. היא חשה בזאת, ונראה שאפילו השירים עצמם, שאינם אלא ישותה שלה מבקשים כבר למצוא הקלה ולשמוח. כמו רצונה שלה וכמיהתה להישלף מהמצב שנכפה עליה והסיט את חייה. לפי כך ובעקבות זאת אסיים את הרשימה בשיר שיש בו אופטימיות, ויש בו שוב מן הארספואטיקה שהציצה לכאן בתחילת הרשימה:

וְקָמוּ הַשִּׁירִים
לִקְרַאת עֶרֶב
חָנוּ בְּפִנַּת הָרְחוֹב
דָּנוּ יָמִים שְׁלֵמִים
לְלֹא מוֹרָא
הִתְחַנַּנּוּ בְּנַפְשָׁם:
שִׁירִי לָנוּ שִׁיר שָׂמֵחַ

שִׁיר הוֹדָיָה
לִקְרַאת הַמָּחָר.
("וקמו השירים", עמ' 78)

אך המחר הזה כבר היה אתמול - וגברת בר הנה כתבה עליו. כמוהו כמו להכות בשדים שקמו עליה. ואנו נברך אפוא על מחר חדש, בתקווה שיהיה טוב עוד יותר.

  • אסתי בר: "רק רציתי להגיד", הוצאת המחברת 2016, 87 עמודים.

תאריך:  30/05/2016   |   עודכן:  30/05/2016
יוסף כהן-אלרן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דברים שרצתה לומר
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהודית מליק-שירן
30/05/16 16:04
2
דויד מנשה
31/05/16 09:42
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רבים הגיעו בשבת לסיורים באזור שכונת מונטיפיורי בתל אביב שבמרכזם ביקור באתר הבאר העברית הראשונה שבשכונה וזאת לאחר שלאחרונה הושלם פרויקט תיעוד מקיף למתחם בית הבאר בשכונת מונטיפיורי אותו הובילה אדריכלית ענת ארז ברלוביץ' עבור המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
30/05/2016  |  תמר טוכלר  |   כתבות
שלוש הערות בעקבות סיום חקירת המשטרה בפרשת מעונות ראש הממשלה: מה הסיכוי שיהיה כתב אישום נגד שרה נתניהו, הפארסה שבהודעת המשטרה ומדוע התיק הזה לא יפיל את בנימין נתניהו
30/05/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
הם כל כך דומים, שני יזמי הנדל"ן שכשלו, ענבל אור בפברואר ואורן קובי לפני כשבועיים. השיטה דומה: להרשים את הלקוח על-ידי משרדים מפוארים ומצגות צבעוניות, להחתים אותו מבלי שקיבל יעוץ משפטי נאות, ומעל לכל, להעביר חלק גדול מהכספים מהחברה לכיס הפרטי. שניהם בני 40, שניהם ילידי עיר פיתוח (היא באר שבע, הוא לוד), שניהם ביקשו להתעשר ומהר. הם לא ייסדו את השיטה, אבל שכללו אותה. נפילתם היא לקח חשוב לכל מי שירצה לקנות נדל"ן מאדם פרטי.
29/05/2016  |  אלעזר לוין  |   כתבות
הילה מערבי אלמוג, קרן הדר ורויטל זלצמן הן כמה מתוך שלל הזמרות-שחקניות שיצאו מבית צבי וכבר זוהרות בשמי הבמות שלנו, ומפעימות את לב הצופים בכל פעם שהן על הבמה. על הבמה הפעם מופיעות שש מתוך עשר המתחלפות ביניהן, מהסיבה שכולן עסוקות בהופעות בהצגות על גדולי הבמות. כך שבין כל אלה, ניתן לראות (אך לא בפעם שהיינו) את טל גינת המופלאה, שמוכרת מהשתתפותה בתחרות הזמר, ושיחקה כ"פאנטין" ב"עלובי החיים" בבית צבי (ההפקה הטובה ביותר של מחזמר זה שראינו אי-פעם, כולל הסרט); נועה גודל מהקאמרי, שאותה החליפה בערב שהיינו מיכל ברנד הכה מוכשרת; נעמה פרידמן כוכבת המחזור האחרון שכבר נקטפה לתיאטרון רפרטוארי, וסוד קסמה הוא בשירי אדית פיאף שקורעים לך את הלב, ומתחלפת עם יונית טובי, בעלת אותם היכולות והדמיון לזמרת האגדית; דיקלה הדר שבנוסף ליכולת שירתה, היא סטנדאפיסטית וקומיקאית קורעת, ובה חזינו במופע הפעם; כינרת לימוני - השחקנית המרגשת והזמרת המחוננת שהפעם לא הופיעה, ומתחלפת עם דיקלה הדר;
29/05/2016  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
בשבוע האחרון ניגשו תלמידי התיכון בישראל לבחינות הבגרות במתמטיקה. הנתונים האחרונים מדברים על 13% שניגשו לבגרות בחמש יחידות במקצוע זה. יצוין כי מדובר בנתונים משנים קודמות, שכן משרד החינוך טרם פרסם נתונים עדכניים.
29/05/2016  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il