"מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה"

רשימה זו מופנית כלפי רשות ממשלתית' ששכחה שעליה להתנהג אל הגר, כשם שהיא מחויבת להתנהג כלפי אזרח - "מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כָּגֵר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה, כִּי אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם". וראוי שישננו טוב פסוק זה מספר ויקרא פרק כ"ד פס' כ"ב כל מי שנושא באחריות לתורים של מהגרי עבודה מחצות הליל רק כדי לזכות להגיש בקשה להארכת שהות ולעתים קרובות ההמתנה היא לשווא, כי לא ניתן היום להגיש את הבקשה.

רשימה זו מופנית לראשי משרד הפנים, שפסחו על ציווי ספר שמות בפרק כ"ב פס' כ', המחייב אותנו ליחס מאיר פנים לגר, וזה נעוץ בלקח היסטורי שחשנו כעם - "כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". כשם שרשות ממשלתית מתייחסת לאזרח הנזקק לשירותיה, כך חייב להיות היחס כלפי הגר. לא הייתי עד ראיה למחזות הקשים המתוארים כאן, אלא הם נכתבו, כפי שתיאר לי ידיד משפחה ש"בילה" לילה בסיוע למהגרי עבודה מצפון סודן.

למשרד הפנים בתל אביב ישנה מכסה של אנשים, שהוא יכול לטפל בבקשותיהם ביום נתון. אם על פתחי מחלקה מסוימת צובאים אנשים מעל המכסה האפשרית למתן טיפול או מענה באותו יום, הם נדרשים לבוא במועד אחר.

מסתבר, שקיימת עוצמת פער בין מספר מהגרי העבודה, הממתינים ביום נתון במשרד הפנים לקבלת הארכת התרי שהייה בישראל, ובין מספר המקבלים את הטיפול בפועל. כדי לזכות אולי (???) לאפשרות להיכנס למשרד הפנים נאלצים רבים ממהגרי העבודה לבלות לילות בשינה ברחוב בפתחו של משרד הפנים.

מדובר גם במהגרי עבודה, שישבו בבתי כלא בישראל ושוחררו עם התר לתקופה קצובה לעבודה. כדי למנוע חזרתם לכלא, הם נדרשים לקבל התר הארכת שהייה ממשרד הפנים.

כדי להבטיח אפשרות שאדם יזכה לפחות להתקבל במשרדי משרד הפנים, התפתחה תופעה עצובה. כבר משעות הערב המאוחרות מתחיל להסתרח תור של ממתינים להתקבל למחרת בבוקר במשרד הפנים.

הסיכוי היחיד שאולי יתאפשר למהגר עבודה לקבל אישור, שימנע את החזרתו לבית הכלא - מחייב אותו להעביר לילה שלם של שינה בשרב של לילות קיץ ובצינת לילות חורף. לעתים גם ההמתנה אינה מבטיחה, שיתאפשר למהגר עבודה להניח את המסמכים להארכת שהיה במשרד הפנים.

מן הראוי, שמשרד הפנים ייקח לתשומת לבו את המראות הקשים של אנשים הנאלצים "לבלות" את לילותיהם, כשרקיע מהווה להם קורת רעפי כוכבים ומדרכה מהווה מקום לינה בלב עורק חיים סואן בעיר תל אביב - דרך בגין כדי לזכות להגיש מסמך לעיון רשות ממלכתית. וכאמור, לעתים גם אחר המתנה לאורך הלילה והיום שלמחרת הם עלולים למצוא שער נעול.

אין זה ראוי, שכך יתנהל משרד ממשלתי כלפי ציבור הזקוק לבוא בשעריו רק כדי להציג מסמכי בקשה. אין זה ראוי שזוג מהגרי עבודה מצפון סודן, שקיבל את ההיתר המבוקש במשרד הפנים בקריית הממשלה כדי ששהותו תהיה חוקית, ייאלץ ללון לילות על מדרכות בישראל.