|
נתניהו. מזהה תהליכים מראש? [צילום: דן בלילטי/AP]
|
|
|
|
|
המדע והצפרדע
ניסוי מדעי ידוע מצביע על כך שאם מכניסים צפרדע לסיר מים רותחים היא תזנק משם מייד אולם אם יחממו את המים בהדרגה תשאר הצפרדע בסיר ותהפוך למעדן צרפתי ידוע.
ניסויים כאלו כמובן אינם נעשים בבני אדם אלא אם כן אתה נמנה על אויבי דאעש. ברם,הניסוי הסוציולוגי והכלכלי הנערך באזרחי העולם בכלל ואזרחי ישראל בפרט נושא את כל המאפיינים שאחריתם אלי אסון.
עסקה נכשלת
לפני מאות שנים ספורות השליך אדם את יהבו על משפחתו. הוריו אם התמזל מזלו שכרו לו מורה, שודך לכלה הולמת, עבד בעסק הוריו או אצל מישהו בעל זיקה למשפחתו ובאחרית ימיו התגורר אצל ילדיו או נתמך על ידם.
ואז הגיעה המדינה המודרנית, או מדינת הסעד המודרנית והבטיחה חינוך,רפואה, פנסיה ועוד שאר מיני פיתויים קוסמים להפליא.
בתמורה רצתה המדינה נתח הולך וגדל של הכנסותיך לאורך כל חייך ואם למדינה היה צורך בשירותיך למשל בשירות צבאי נדרשת לעמוד לשירות המדינה לעת הדרושה.
לא חלפו להן אפילו 200 שנה והסתבר כי חובות האזרח למדינתו נשארו גם גדלו בהתמדה אבל אלו של המדינה לאזרחיה ותושביה גם במדינות מתוקנות הולכות ונעלמות.
על הירידה באיכות החינוך והבריאות, במקביל לעליית מחירם, עד להוצאתם מהישג ידם של יותר ויותר אנשים אין צורך להכביר מילים. אולם על העתיד להתרחש בערוב ימיה של אוכלוסייה עולמית הולכת ומזדקנת יש טעם רב לדון.
הרעיון הפנסיוני
הרעיון הפנסיוני ביסודו פשוט להפליא לפחות לגבי האדם העמל. שלמת סכום שנקבע עבורך כל ימי חייך. לעת פרישתך, עד מותך, תקבל סכום שיאפשר לך לחיות בלי שתאלץ לקושש נדבות, להסמך על בני משפחתך וודאי לא לאבד את כבודך האנושי.
לרוע המזל השילוב של התארכות תוחלת החיים, לידתם של פחות ופחות ילדים ופוליטיקאים חסרי כושר או רצון החלטה הביאו למצב שבמרבית מדינות העולם הדור הנוכחי או במקרה הטוב הדור הבא הוא הדור האחרון בו יתקיים הרעיון הפנסיוני כמות שהוא היום. לתהליך זה יהיו השלכות עצומות גם על המדינה המודרנית, גם על מחויבות האזרחים הצעירים למדינתם ובעיקר על כיצד ראוי שמדינה מודרנית תתנהל ומכאן למדינתנו אנו.
הריבית השלילית
בדיחה ידועה אומרת שכמה זה מיליון דולר יכול להבין מי שיש לו או כלכלן שמעולם לא ראה סכום כזה. מספרים שליליים הם נושא נחמד לענות בו במתמטיקה, אבל בעולם האמיתי אין לך מינוס אבטיח או מינוס שתי מכוניות.
הרעיון שתפקיד כסף בבנק ובתמורה תשלם לבנק מדי חודש בחודשו הוא רעיון עוועים שלא נתפס שלא לומר נראה בלתי צודק למרבית האנשים. דומה הדבר לאדם שיש בבעלותו דירה והוא משלם מדי חודש סכום לשוכר. (הלוואי על צעירנו).
לרבית שלילית יש תועלת קצרת טווח ואופי ממכר. רק כלכלנים שאינם מבינים את צמד המלים הגיון פשוט יכולים לתמןך ברעיון הרה האסון הזה.
לרוע המזל, רעיונות עוועים כלכליים סופו שהם מביאים לרדיקליזציה פוליטית ולמימוש רעיונות שנזקם גדול עשרות מונים מאם היו נלקחים צעדים כלכליים מדודים ומרוסנים ע"י מנהיגים אמיצים.
מרגע שהתהליך הפוליטי משתלט על השיח ההגיוני שלא לומר הכלכלי שום מודל אינו תופס עוד, לא טוב ולא רע. דוגמה טובה ובת זמננו לכך היא ונצואלה. (לתשומת לב הקוראת יחימוביץ)
ואצלנו?
אצלנו המצב במילה אחת - טוב. בשתי מילים - לא טוב. כשלים מבניים חמורים במגזר הציבורי הביורוקרטי והבלתי יעיל בכל קנה מידה, פופוליזם פוליטי משני קצוות הקשת אבל כמובן באחריות הממשלה המכהנת. התכווצותו המהירה של המגזר הייצרני ובעקבותיו הייצוא, מאיימים לגרום משבר ומיתון ניכר כבר בשנים הקרובות ביותר. (לתשומת לב הקורא המזהה תהליכים מראש - נתניהו).
האם התהליכים האלו ברי עצירה או שמא נגזר עלינו תהליך דיכוטומי של התדרדרות במדרון. על כך במאמר הבא שתחילתו בארץ השמש העולה. הקוראים מוזמנים להתאזר בסבלנות ולחזק את ליבם בארוחת סושי ולהדיחה בכוס סאקה הולמת.