|
[צילום: יצחק הררי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אותה קואליציה, שבאבחת משמעת קואליציונית הסירה מסדר היום דרישה לדיון בצורך להעלות את קצבת הזקנה, הקדישה יום דיונים עמוס ולֵאֶה לנושא הלא רלוונטי בדבר הצורך לשנות את שם הקצבה הנוכחית מ"קצבת זקנה" ל"קצבה וותיק".
על חודו של קול הוסרה מסדר היום הדרישה להעלות את הקצבה במיוחד לקשישים, שחיים אך ורק מקצבאות הביטוח הלאומי. ואילו לשינוי השם נמצא הזמן לדיון, שנמרח על פני זמנה של המליאה ובהמשך עוד ייפרס בדיוני הוועדה אליה הועבר הנושא.
דווקא קואליציה, שמגלה רגישות לארון הספרים היהודי, ארון ספרים שיוצק במילים קשיש, ישיש וזקן תכנים ערכיים מכבדים, אותה קואליציה לפתע מצאה את כל הפגמים והעלבונות במילה זקן עד שנזעקה לאותו דיון מגוחך בכסת ישראל, שמחייב לשנות את השם ושעל-פי חוק, על-פי החלטת הכנסת השם יהיה וותיק ולא זקן.
בשמות פר' ג' פס' 16 נדרש משה על-ידי אלוהי ישראל להתחיל את המסע המפרך של יציאה מעבדות לחרות דווקא מנקודת זינוק, שבמרכזה ניצב דווקא הזקן - "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׁרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם....". הזיקנה מופיעה כאן במלוא הדרה כקבוצה ייחודית, שצברה ניסיון וחכמת חיים. הזקנים נבחרו לחיל החלוץ ליצירת התהליך החדש בחיי האומה - מעם עבדים לעם שהולך בדרך הקשה לקראת חיי חרות.
התנ"ך שופע עשרות רבות של מראי מקום, המצביעים על הזקן, כמי שאליו נשואות העיניים. לכן תמוהה לפתע הדרישה של חברי הכנסת לקחת שם החובק בחובו מטענים ערכיים רבים, למחוק אותו מהחוק ולהמירו במילה ותיק.
יהיה זה הזקן או יהיה דווקא הוותיק הוא אינו זקוק לדיון סמנטי, הוא זקוק לאוזן כרויה ולב רגיש למצוקותיו. עולה חדש מאתיופיה, שצבר עשר או עשרים שנה בעבודות בחברות קבלן ומקבל מעכשיו קצבת וותיק של פחות מאלפיים שקל לחודש, היה זקוק להחלטת הרוב בכנסת להעלות את גובה הקצבה, ולא חשוב מה יהיה שמה - קצבת זקנה או קצבת וותיק.
מצער, שהכנסת הקדישה זמן יקר למלל של טקס ולא למהות. הזקן שעלה מברית המועצות לשעבר בגיל חמישים וצבר שנות וותק כאיש ביטחון או ניקיון בחברות כוח אדם, כמו אחיו האתיופי הוא הגיע לזקנה, שמטילה את כל יהבה הקיומי על קצבת הביטוח הלאומי, שממנה לא ניתן לחיות.
זה היה מגוחך לשמוע את חברת הכנסת מרב בן ארי מדברת בלהט רטורי פלקטי על החובה לשנות בניסוח החוק שמות "מעליבים" (???) כמו זקן ולהמירם בשם וותיק, אך כל זה היה אחרי שהצביעה כמו כל חברי סיעת "כולנו" בעד הסרת החוק הדורש להעלות את הקצבה לשכר המינימום.
את הפסוק היפה "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" העלה הרוב הקואליציוני על שרטון של מלל ריק מתוכן.