ביום 23.11.14 חשפנו ב-News1 כי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) מסתירה מידע מהותי משופט בית ה
משפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, בפניו נדון כתב אישום נגד ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, לרבות תמלילי שיחות שהוקלטו באקראי על-ידי רשויות החקירה, במסגרת חקירה אחרת שהתקיימה. באותו כתב אישום נטען כי בן-זקן ואיתן אלדר "שתלו" ב-2010 ידיעה כוזבת בעיתון כלכליסט בדבר מו"מ להכנסת משפחת גרמיזאן כשותפה לחברת מנופים שנשלטה על-ידי בן-זקן ושותפו
אברהם נניקשווילי. תמלילי השיחות שהסתירה הפרקליטות עמדו בסתירה לטיעוניה.
גילינו עוד, כי למרות חובת רשות ניירות ערך, בראשה עומד פרופ'
שמואל האוזר, ופרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), בראשה עומדת עו"ד ליאת בן-ארי - לפעול בתקיפות לחקר האמת, פעלו שתי רשויות אלה, ש"סימנו" מראש את ג'קי בן-זקן כמי שיש להעמידו לדין ולהרשיעו, ומתוך שיקולים זרים, באופן בלתי תקין, כדי להפלילו בכל מחיר. מכוח אג'נדה זו, הם לא עמדו על קבלת עדותם של העיתונאי גולן חזני (כלכליסט), שידע ושוחח, בזמן אמת, עם הצדדים למו"מ ואף הסתמך עליהם כדי לפרסם את רשימתו; ואף לא טרחו לגבות עדות מהמיליארדר רפאל גרמזיאן, עימו קיים בן-זקן פגישה ומו"מ בניו-יורק. חשפנו עוד, כי בידי חזני וגרמזיאן מידע מוצק המאמת דווקא את גירסת בן-זקן ואלדר ומפריך את האישום בסוגיה זו. ברשימתנו מיום 23.11.14 עמדנו על השיקולים הזרים שהנחו את אנשי הפרקליטות ורשות ניירות ערך.
קלונה של הפרקליטות נחשף
זמן קצר לאחר החשיפה ב-News1, ומשקלונה של הפרקליטות הוכח ברבים (גם שופטים קוראים את News1...), ובמסגרת סיכומי התביעה,
חזרה בה הפרקליטות מאישום זה והותירה את האישום האחר נגדם על הרצת מניות מנופים פיננסיים במטרה לגרום להעברתה למדד 100, היוקרתי יותר. באישום זה הורשעו בן-זקן ואלדר, בסופו של המשפט במחוזי, ובגינו ערערו לבית המשפט העליון.
מאז חלפו 18 חודשים. לא, איש מחוקרי רשות ניירות ערך שעיוול, לא נחקר ולא הועמד לדין. לא, איש מאנשי הפרקליטות שהונה את בית המשפט בכלל ואת השופט רוזן בפרט, לא הושעה ולא נחקר, ולמצער אפילו לא הועמד לדין משמעתי. למרבה הצער, עולם כמנהגו נוהג. יד רוחצת יד. הפרקליטות עושה יד אחת עם רשויות החקירה, נגד האינטרס הציבורי, ומכשירה עבריינות חמורה תוך שיבוש הליכי חקירה ומשפט, והכל במטרה: להרשיע נאשמים. באי-כוח הפרקליטות מתעלמים מחובתם הבסיסית-המשפטית: כמשרתי ציבור, חובתם לסייע לבית המשפט לעשות צדק. במקום זאת, הם אינם בוחלים בביצוע עבירות פליליות חמורות, כמותן הם מעמידים לדין אחרים, וזאת במטרה, כאמור, למצות את הדין עם חשודים. וכך אנו מקבלים משפח, במקום משפט צדק.
נושא זה תלוי ועומד בכללותו בבית המשפט העליון, במסגרת הערעור שהגישו בן-זקן ואלדר, בפני השופטים:
אסתר חיות (אב"ד),
ענת ברון ו
אורי שהם. השופטים שמעו בקשב רב על מעללי הפרקליטות, כמו גם על עינוי הדין שנגרם לבן-זקן ולאלדר מהאישום המופרך נגדם - שהוגש כאמור תוך רשלנות חמורה, ונמשך תך עבריינו חמורה לא פחות, וממנו נאלצה הפרקליטות לחזור רק לאחר חשיפת קלונה ברבים. השופטים הבינו היטב כי עליהם לתקן את טעותו של השופט רוזן - שאמנם זיכה את בן-זקן מהאישום האמור לעיל, לאחר חזרת הפרקליטות מאישום זה, אך נמנע מהתייחסות ולו במילה אחת לשקרים שגוללה בפניו התביעה בעניין האישום האמור לעיל. השופטת חיות התייחסה לכך מפורשות במהלך הדיון (27.07.16). אך במקום לעשות את המובן מאליו, ולקדש עשיית משפט צדק, בחרו השופטים הנכבדים להציע לצדדים עסקה: דחיית הערעורים על הכרעת הדין, ובמקביל להפחית מעונשי המאסר: עונשו של בן-זקן יופחת מ-36 חודשים ל-26 חודשי מאסר; ועונשו של אלדר יופחת מ-36 חודשים ל-22 חודשי מאסר בפועל. הפרקליטות, שמצפצפת כרגיל על "המלצות" בית המשפט, דחתה את ההצעה בחלוף יומיים משזו ניתנה. אלדר נתן הסכמתו. בן-זקן אמור ליתן הודעתו ביום ראשון (31.07.16).
חובת השופטים להגיע לחקר האמת
עסקת-הפשרה שהציעו השופטים הנכבדים, לוקה בחסר. כוונתם טובה - לפנות זמנם לתיקים אחרים שמתעכבים בגלל עומסים כבדים - אך הדרך אינה נכונה. שכן, היא אינה עושה צדק עם הצדדים ונוגסת במראית פני הצדק. טוב יעשו השופטים, שכבר אותתו על כוונתם לקצץ משמעותית בעונשי המאסר שנגזרו על השניים, אם ינמקו היטב בגין מה מופחת העונש: האם אכן בגין זאת שהשופט רוזן, שלא נתן בהכרעת הדין ביטוי נאות למעללי הפרקליטות, החמיר עם בן-זקן ואלדר והרשיעם באישום האחר בלא בסיס מספיק; או אם בגלל מעללי הפרקליטות, שאכן בוצעו, תוך תרמית כלפי בית המשפט.
טוב יעשו השופטים אם יתמקדו בעשיית צדק, לטובת הציבור הרחב. טוב יעשו שופטי בית המשפט העליון אם יתכבדו לגונן על הציבור בכלל ועל נאשמים בפרט מפני "מוטיבציית יתר" מצד חוקרים ופרקליטים - שכוללת לעיתים גם עבירות שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, ולפעמים גם מצד שופטים. בכל הכבוד, המלאכה אומנם קשה, אך היא נחוצה. ברי, כי ביעור הרע מגופי חקירה ואכיפה, אמור לחזקם. ברי, כי חובתם של שופטים לחתור לבירור ופרסום האמת, אינה פחותה מזו של עיתונאי.