בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחשבה "כופרת" בנושא הסיוע האמריקני ● חומת המנהרות - מעט ומאוחר ● פלשתיני מועמד לתואר אב השנה ● מי צריך אלפי חרדים ג'ובניקים? ● לא נראה שמישהו בסוריה יתקוף את ישראל
|
יש דרך ביניים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
לא עוד קניות בתעשיות המקומיות
|
|
|
יעקב נגל, ממלא-מקום ראש המטה לביטחון לאומי, יצא השבוע לארה"ב כדי לסגור את הסכם הסיוע האמריקני לישראל. בהסכם הנוכחי צפויה להיות עלייה בסכום שישראל תקבל, אבל אחד התנאים לעלייה הוא שהכסף ישמש לקניות בארה"ב בלבד ולא ישמש לרכישת ציוד מהתעשיות הישראליות, כפי שהיה בהסכם הקודם. גורמים בקונגרס מדווחים על הסכמה ישראלית לסעיף, בעוד גורמים ישראלים אומרים שהדבר יביא לפגיעה בתעשיות הביטחוניות, ובמיוחד הקטנות שבהן שיאלצו לפטר עובדים. השבוע פרסמנו קטעים מראיון שנערך עם אלוף (מיל.) גרשון הכהן, שהתייחס לסוגיית הסיוע. לדבריו, הסיוע האמריקני מזיק לישראל, מאחר שהוא פוגע ביצירתיות שלה. לדעתו, יש צורך בביטול הסיוע כדי שהשותפות בין המדינות תשגשג. אפשר להציע דרך ביניים: להשאיר את ההסכם והסכום כפי שהיו בעבר. כך התעשיות הישראליות לא יפגעו וכך יצטמצם היקף הסיוע. דבר שאפשר לשנות הוא סכום הכסף שיתקבל כל שנה. אם ההסכם הוא לעשור וכולל 30 מיליארד דולר, אזי במקום שבכל שנה תקבל ישראל 3 מיליארד, אפשר שבשנה הראשונה הסכום יהיה גדול יותר ואז הוא ילך ויפחת. הדבר יחייב את ישראל לחשיבה קדימה ולפעולות יצירתיות בזמן ירידת הסכומים.
|
|
בכותרות כבר שנתיים [צילום: דובר צה"ל]
|
|
|
משרד הביטחון פרסם בתחילת השבוע מכרז לעבודת הכרייה והבנייה של החומה נגד המנהרות של החמאס. מדובר במכרז סגור שנשלח ל-20 חברות קבלניות, ומתייחס רק לקטע של 10 קילומטרים, מתוך התוואי הכולל של 60 ק"מ. דווח, כי מעבר למכשול הפיזי של החומה, היא תוכל להתריע מתי נעשות חפירות בסמוך אליה, וכך ניתן יהיה לסכל מבעוד מועד ניסיונות לחפירת מנהרות. השאלה שלי היא: למה רק עכשיו יוצאים למכרז? מבצע צוק איתן, במהלכו נחשף הציבור הרחב לסוגיית המנהרות, התרחש לפני שנתיים. מעבר לכך, כבר אז דווח על פתרונות טכנולוגיים שונים נגד המנהרות. מובן שיש צורך בבחינת הפתרונות לפני היציאה למכרז, אבל למה זה לקח שנתיים? האם זו רק ההתנהגות הישראלית הרגילה של מריחת הזמן ותרבות ה"יהיה בסדר"? או שמא העיתוי קשור לדוח המתקרב של מבקר המדינה על המנהרות? כך או כך, כאשר עוסקים בחיי אדם, אי-אפשר לחשוב ולהתנהל ככה. לישראל יש אחריות כלפי תושביה בכלל, ולתושבי הדרום בפרט כאשר מדברים על האיומים מרצועת עזה.
|
|
שימוש ציני בילדים, קשישים ואפילו נכים
|
|
|
הפגנות של פלשתינים נגד חיילי צה"ל הן דבר מוכר, הפגנות שבהן יש פרובוקציות זה דבר ידוע, והשבוע דווח, כי הפגנות שבהן האב דורש מהחיילים לירות בבנו הן דבר שבשגרה. האירוע היה בהפגנה השבועית בנעלין, כאשר האב שלח את בנו הקטן לעבר החיילים וצעק לו לזרוק עליהם אבנים, וגם צעק על החיילים לירות בבנו. בסופו של דבר הילד מתחיל לזרוק אבנים, ובשל גילו הן נופלות לידו. רב-פקד בני מוטאי, מפקד פלוגת קלקיליה מג"ב, התראיין מספר ימים לאחר התקרית וסיפר שמדובר באירוע מוכר. לדבריו, חיילי מג"ב מתורגלים להתמודד עם האפשרות שייעשה שימוש ציני בקשישים, ילדים ואפילו נכים בביצוע פרובוקציות נגד חיילי צה"ל. אי-אפשר להתרגש יותר מדי מהנושא, לאור ההיכרות העמוקה שלנו עם הטרור הפלשתיני, והשימוש שהם עושים במוגבלים ובילדים כדי לפגוע בישראל. אפשר לכתוב רבות על כך, אך לפעמים ציטוט אחד עושה את כל העבודה: "אנו מסוגלים לסלוח לערבים על ההרג של ילדינו. אנו לא מסוגלים לסלוח להם על כך שהם מכריחים אותנו להרוג את ילדיהם. יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו". על החתום: גולדה מאיר.
|
|
שילוב הוא לא בהכרח גיוס [צילום: פלאש 90]
|
|
|
האגף הביטחוני-חברתי של משרד הביטחון החל לאחרונה בקמפיין לגיוס חרדים לחטיבת הצנחנים. מדובר יהיה בפלוגה נפרדת שתקיים את ההכשרה שלה בנפרד, עם אוכל גלאט ושיעורי תורה. זו היחידה ההתנדבותית הראשונה שמטרתה גיוס חרדים. מדובר בנושא חשוב לשילוב החברה החרדית בחברה הכלל-ישראלית. אולם, נשאלת השאלה האם צה"ל באמת צריך את כל כוח האדם הזה. אנחנו שומעים על קיצוצים ופיטורי בכירים, שומעים על ארגון מחדש של צה"ל כדי להפוך אותו לצבא הרבה יותר מקצועי, שומעים על קיצוץ תקופת השירות לחיילים וחיילות. אז האם באמת יש צורך בכל כך הרבה חיילים מהחברה החרדית ובכל מה שכרוך בשילובם בצבא? אם רוצים לשלב את החברה החרדית בחברה, אפשר לעשות זאת באמצעות שירות במקומות אחרים כמו שירות לאומי או במשטרה. הדבר כבר קיים למי שאינו יכול לשרת בצבא, ואפשר לאכוף אותו גם בחברה החרדית. מי שרוצה להתגייס לצה"ל, יתגייס. מי שרוצה להתנדב במסגרת שירות לאומי, יתנדב. מי שרוצה שירות במשטרה, יגיע למשטרה. לא משנה מה תבחר מבין האפשרויות, אבל אתה חייב לבחור מבין האפשרויות המוצעות. המנגנון קיים, ניתן יהיה ליישם אותו אם ישתחררו מהמחשבה ששילוב חרדים משמעו רק שירות צבאי.
|
|
צבא שבור וארגון חבול [צילום: SANA via AP]
|
|
|
השבוע דווח, כי כוחות צה"ל ערכו תרגיל בצפון הארץ, במסגרת ההיערכות ליום שאחרי חתימת הסכם בסוריה. החשש הוא שלאחר סיום מלחמת האזרחים במדינה, כוחות המשטר הנותרים וכוחות הג'יהאד בסוריה יפנו את נשקיהם לעבר ישראל. כרגע הגבול עם סוריה מוגדר יציב, למרות זליגת הירי לשטח ישראל. ההערכה היא שמקרי קיצון כמו ירי מכוון לעבר ישראל וכן חדירת הגבול, יביאו לפעילות התקפית של צה"ל. במקרה זה יש לשאול, האם הכוחות בשטח באמת ינסו לתקוף את ישראל. האם צבא סוריה השבור, לוחמי הג'יהאד עם הנשק הקל, וחיזבאללה החבול – כל אלו ינסו אחרי שנים של לחימה לתקוף את צה"ל? הכוח הכי חזק הוא חיזבאללה, והתקפה של חיזבאללה נגד ישראל תביא לחורבן לבנון. ההיערכות הצבאית חשובה והכרחית, אולם לא נראה שישתמשו בה בעתיד הקרוב.
|
|
תאריך:
|
04/08/2016
|
|
|
עודכן:
|
04/08/2016
|
|
אריאל י. לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ע_הראל
|
4/08/16 13:07
|
|
קראתי בידיעות-ממון, את מאמרו של אודי עציון "מי יעצור את המשאיות" 1. המאמר עוסק אומנם בעובדה שגם בנושא בטיחותי זה, מפגרת ישראל ביישום הפתרונות הטכנולוגיים שאמורים להקטין משמעותית את היקף הנפגעים והנזקים בתחבורה היבשתית. הנתון המובא במאמר מדבר על 64 הרוגים בשנה שעברה (עליה של כ-30%) בתאונות שלפחות אחד מכלי הרכב המעורבים בהן היה משאית. לאור נתון זה, קיבל משרד התחבורה החלטה להתקין מערכות להתרעת התנגשות וסטיה מנתיב (גורמי התאונה העיקריים) בכ-34 אלף משאיות עד נובמבר הקרוב. בדיקת העיתון מראה שעד כה הותקנו המערכות בפחות מ- 2,000 משאיות. המאמר סוקר את שאלות המימון והפיקוח ומצביע על כך שלגבי אוטובוסים, מימן משרד התחבורה 75% מעלות התקנת המערכת (כ-3000 שקל) בכל כלי רכב. במשאיות, עניין זה עדיין לא פתור.
|
|
|
המערכת הפוליטית היא כמעט חסינה בפועל ממסקנות של ועדות החקירה על מחדלים לאומיים לכאורה וזאת משום הטעמים הבאים:
|
|
|
|
|
|
מתי טוכפלד מישראל היום מקדיש את טורו ב"ישראל השבוע" לפרשת המנהרות - ידעו או לא ידעו, וכו'.....
|
|
|
דן מרגלית בטורו השבועי בישראל היום עוסק הפעם בשאלת ה"ביבי ידע/לא ידע על המנהרות". יש לו תזה מעניינת שבהחלט ראוי לקרוא בטור שלו: לטענתו, גם אם נניח שביבי (בנימין נתניהו) ידע, וזה כלל לא עולה בהכרח מעצם אזכור המילה "מנהרה" 8 פעמים בדיונים שלפני יוני 2014, הוא לא בהכרח יכול היה לפעול, כי לא היה לו, בטרם הפלשתינים תקפו, אשראי בינלאומי.
|
|
|
|