המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נקלעה בתקופה האחרונה לבעיה לא פשוטה: כתב האישום התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עו"ד
רונאל פישר, יחד עם שורה ארוכה של נאשמים, תקוע. שמיעת העדויות מתעכבת. ולא בכדי. מתברר, כי בשל מחדל עצום של מח"ש ושל הפרקליטות, בין היתר, תלויה על בלימה עדותו של
אלון חסן - שהוא אחד העדים המרכזים במשפטו זה. נפרט להלן.
מח"ש גייסה את אלון חסן כדי ללכוד את רונאל פישר בבואו לאסוף מזוודה ובה כסף במזומן לקניית חוקר משטרה - הוא
ערן מלכה, שיסייע בסגירת תיקים נגד חסון. פישר תועד. בכתב האישום שהוגש נגד פישר נטען, בין היתר, כי מדובר בכספים שנועדו למתן שוחד. פישר אמר להגנתו כי מדובר בכספים שקיבל כחלק משכר טירחה שהגיע לו מחסן, וכי הוא נאלץ להמציא סיפורים לחסן בשל זאת שזה עיכב תשלומים ואף ניסה להתחמק מתשלום שכר טירחה.
עדות אלון חסן אינה מובטחת
עכשיו מגיע שלב בירור כתב האישום בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני השופט
משה סובל. אלא שמתברר כי עדותו של חסן אינה מובטחת כלל ועיקר, בשל מחדל חמור של מח"ש, ולאחריה מצד הפרקליטות:
- אלון חסן הסכים להעיד נגד פישר ותמורת זאת קיבל חסינות בשל מעשים פליליים שביצע יחד עם פישר;
- אלון חסן לא נדרש, ומאידך-גיסא לא הסכים בשום שלב, להסרת חיסיון עורך דין-לקוח ביחסיו עם פישר;
- נגד אלון חסן הוגש כתב אישום מחמת עבירות מרמה ושוחד בפרשה אחרת (פרשת נמל אשדוד). חסן, הנתון לסיכון של הליכה לכלא לשנים לא מעטות, זועם מאוד, וטוען כי השתמשו בו ועכשיו מנסים לשולחו אל מאחורי סורג ובריח;
- המוטיבציה של אלון חסן למסור עדות נגד פישר שואפת עתה ל-0. חד וחלק. לדידו, אנשי מח"ש והפרקליטות הם ז'. חסן מרבה להשתמש באות השביעית נגדם כמילת גנאי בשל התנהלותם הפוגענית כלפיו, כדבריו, ובעיקר נוכח זאת שהגישו נגדו כתב אישום - בגין אותן עבירות אותן חקר צוות החקירה בראשות ערן מלכה, שאת מעשיו עם פישר חשף חסן;
מה אירע בין אלון חסן לעו"ד בני כץ
אלא שדעותיו של אלון חסן על מח"ש והפרקליטות לא מעניינים את רונאל פישר. להגנתו הוא דורש, ובצדק: את כל חומרי החקירה, כולל חומרי החקירה שנאספו נגד חסן בפרשות האחרות; כמו-כן הוא דורש, וזה העיקר עתה לדידו, להסיר את החיסיון ביחסיו הקודמים עם אלון חסן (פרקליט-לקוח). לגישתו של פישר, ולשם הגנתו, עם הסרת החיסיון הוא יוכל לחקור את אלון חסן בחקירה נגדית בדבר מידע מפליל ששמע מפיו של חסן עצמו ו/או מידע שקיבלו עורכי הדין שעבדו תחתיו, במשרדו. על-פי אותו מידע:
-
א) אלון חסן השתמש על-פי החשד בעורך דין אחר - המדובר בעו"ד בני כץ, כדי לברר מה קורה בתיקי חקירה סמויים שהתנהלו נגדו ביחידה החוקרת;
ב) אלון חסן קיבל בעצמו מידע פנימי מגורמים שונים במשטרה ו/או מרשויות אחרות, ולכן הוא לא נזקק ולא שילם לפישר בשביל מידע מערן מלכה;
ג) מח"ש ניהלה חקירה מגמתית נגדו, ולכן היא נמנעת מלחפור ולחקור הלאה, שמא תוכח גירסתו של פישר לפחות בחלק מהעניינים.
אלון חסן מבין היטב כי הסרת החיסיון מסכנת אותו וכן חושפת גורמים נוספים לסיכון פלילי. במקביל הוא חושש, כי רונאל פישר יבצע מניפולציות ויטיח בו האשמות ו/או עלילות שווא. לכן, הוא מתנגד נחרצות להסרת החיסיון.
חסן מוכן להעיד רק בסוגיית מזוודת הכסף, ולעמוד כמובן לחקירה נגדית, אך לא באותן סוגיות אותן מבקש פישר לפתוח, לשם הגנתו. אם יוסר החיסיון, אמר חסן לגורמים הנאמנים על News1, הוא לא יסכים להעיד. ובנסיבות אלה עלולים מח"ש והפרקליטות להתקשות להעיד את חסן ולהוכיח את האישומים נגד רונאל פישר בסוגיית מזוודת הכסף.
השופט משה סובל יידרש להכריע בקרוב: האם להורות על הסרה גורפת של החיסיון, כבקשתו של פישר, ובכך לחשוף את העד אלון חסן לסיכונים הנובעים מכך, לרבות חקירות פליליות נוספות; או לצמצם את חשיפתו של חסן לעניין מזוודת הכסף בלבד, כבקשתם של מח"ש ושל חסן עצמו, ובכך לנגוס ביודעין בהגנתו של פישר. ברי, כי האינטרס הציבורי מחייב חשיפת כל המידע בבית המשפט.