מעטים מבינים את גודל השעה, נוכח קרבות הרחוב האחרונים בחצי הכדור המערבי על ההנהגה בארצות הברית. פעם זו הייתה בדיחה, כי ישראל הינה הכוכב ה-51 בדגל ארצות הברית. לא ארכו הימים והייתה זו למציאות של ממש.
על-רקע ימי חורבן ירושלים, אותם ציינו לפני כשבועיים, יש להפנים, כי מזה 8 שנים - אין בנייה בירושלים. מדברים על "הקפאת הבנייה בהתנחלויות" וההשלכה הישירה היא על רמת שלמה, מהלך רגלי של 10 דקות ממרכז עיר הבירה של ישראל; על גילה, רמות, פסגת זאב. מעלה אדומים, גבעת-זאב ואריאל, לב הקונצנזוס הציוני - אינן זוכות כרגע אפילו לדיונים בוועדות התכנון.
8 שנים נוספות בבלימת התפתחות היישוב היהודי בארץ הקודש - משמעותן 16 שנה של השלמה עם גזירת ספר-לבן אמריקנית, שלא נוצרה כמוה מאז ומעולם, לא בתחולתה ולא בתוקפה, הואיל ומעולם לא השלימו מייסדי-המדינה "השמאלניים" לקבור את תקוות הדורות לירושלים-הבנויה.
במצב מדיני רעוע, בו ראש
ממשלה נצחי, המפגין חולשה ורפיסות כלפי פנים וכלפי חוץ, מתחבר, כנוע ורופס, לממשל אמריקני גס ועויין - רעיון "שיבת ציון" נסוג כולו אל חיק התקופה העות'מאנית. במהלך 8 שנים נוספות, שתתמדנה בקו סלחני פרו מוסלמי, והפעם תחת שרביטה של
הילרי קלינטון, הידועה כקשוחה ותובענית עוד מימיה כשרת חוץ - ישראל תיאלץ, תחת תכתיבים אמריקניים, לעזוב לאלתר (אף ללא הסכם) את יהודה ושומרון ולהסכים בכפיה על הסדר בינלאומי בירושלים העתיקה.
התקשורת בישראל ובאמריקה, לצד גיוס מכונות המזל (סקרים), שמחה לאידו של
דונלד טראמפ, ואולם תרועות הניצחון מוקדמות. בלי שמץ של אמפתיה כלפי נתניהו, אישיות הפכפכה ומסוכנת - מהלכי היהרה, שם וכאן, מזכירים את ערב הבחירות האחרונות בישראל.
נכון. טראמפ, בגילו המתקדם, נראה עייף, שחוק ומותש. גם צעיר ממנו בשנים רבות, שהיה אמור לכבוש חצי יבשת - היה "נשפך". שפת גופו של טראמפ תוקפנית והכרזותיו בומבסטיות. זהו האיש וזוהי ממלכתו. אמריקה, שהופשטה מתפארתה כאימפריה כל-יכולה בידי
ברק אובמה, חייבת לחזור לאיזון עצמי ובינלאומי.
אם טראמפ לא ייקח את המושכות בנובמבר - ההנהגה בישראל תהייה ריקה וחלולה יותר מאי פעם. כמעט חסרת משמעות. הילארי כבר תתפוס את נתניהו בגרון.
