פשיטת רגל ערכית ומוסרית

בזרוע הצבאית של חמאס יש קורת רוח רבה בעקבות הויכוח הציבורי שפרץ בישראל לאחר פרסום עמדתו העקרונית של שר הביטחון ליברמן כי הוא מתנגד לעסקות חילופי שבויים או גופות עם חמאס, בחמאס מרוצים שהנושא עלה לראש סדר היום בישראל, ההערכה בחמאס היא כי הודעתו של ליברמן נועדה לצרכים פוליטיים וכי בסופו של דבר יתקפל שר הביטחון וישנה את עמדתו.

אחד מפעילי החמאס אמר לי כי בתנועתו לא מתרגשים מדברי ליברמן, "ראינו כבר מה יצא מאיומיו לחסל את אסמעיל הניה" הוא אמר, והוסיף "נתניהו יותר חלש מליברמן בהרבה, הרי הוא זה ששחרר מהכלא את מנהיג חמאס השיח' אחמד יאסין ולמעלה מאלף אסירים ביטחוניים בעסקת שליט, נתניהו מתקפל תחת כל לחץ ומבין רק את שפת הכוח".

באתר האינטרנט של הזרוע הצבאית פורסם ב29 באוגוסט מאמר של הפרשן אברהים אלמדהון, פעיל חמאס וראש מכון מחקר לנושאים אסטרטגיים ברצועה, המשבח את הטקטיקה שבה נוקטת הזרוע הצבאית של חמאס מול ישראל בנושא השבויים והנעדרים, לדבריו היא מנהלת את מלחמה הפסיכולוגית נגד ישראל בחוכמה ובקור רוח, היא איננה נתונה בלחץ זמן וממוקדת בהשגת מטרתה לשחרור מאות אסירים ביטחוניים המרצים עונשים של מאסרי עולם בבתי הכלא בישראל, במילים אחרות שחרור מאות מחבלים רוצחים שידיהם מגואלות בדמם של חיילים ואזרחים ישראלים.

האסטרטגיה של תנועת חמאס השיגה את מטרתה וסביר להניח שהיא תמשיך לשחרר הצהרות וספינים תקשורתיים כדי שהויכוח הציבורי בישראל יימשך וכן גם הלחץ על ממשלת נתניהו כדי שתקדם עסקת חילופין חדשה עם חמאס.

נתניהו נושא באחריות

ראש הממשלה שומר על שתיקה ולא הגיב ישירות או בעקיפין על דבריו של שר הביטחון ליברמן, הוא התעלם לגמרי מהכאב של משפחות השבויים והנעדרים,נכון לעכשיו לא פורסם שום משפט או אמירה מרגיעה בשמו או בשם לשכתו כי המאמצים להשבתם ימשכו, כיצד הם אמורים להרגיש? על-פי הפרסומים אביו של החייל אורון שאול חולה במחלת הסרטן, לא מגיעה למשפחות השבויים והנעדרים קצת התחשבות מצדו של נתניהו?

האחריות להשבת הבנים הביתה מוטלת על כל ממשלת ישראל ובמיוחד על העומד בראשה בנימין נתניהו אשר משחק משחק כפול ואיבד לחלוטין את אמונן של חמש משפחות הישראלים המוחזקים בשבי החמאס ברצועת עזה.

אין מדובר בגופותיהן של חיילי צה"ל אורון שאול והדר גולדין בלבד, מה לגבי האזרח הישראלי אברהם מנגיסטו הסובל מבעיה נפשית ושחצה בטעות את הגבול לעזה? האם צריך להעניש אותו ואת בני משפחתו, נוצר הרושם בציבור כי היחס המפלה כלפיו נובע מכך שהוא ממוצא אתיופי, התקשורת הישראלית ממעטת להזכיר אותו כאילו שהוא אשם במה שקרה לו, ומה לגבי שני האזרחים הבדואים השאם אלסייד וג'ומעה אבו ע'ניימה?

ההתנהלות של ראש הממשלה נתניהו ושריו מעידה על פשיטת רגל ערכית ומוסרית מוחלטת, כיצד ניתן לצפות מאזרחי ישראל שישלחו את בניהם ובנותיהן לשרת בצה"ל כשהם רואים מה מתרחש וכיצד ראש הממשלה ושריו מתחמקים מלמלא את החובה המוסרית שלהם כלפי אזרחי המדינה, שלא לדבר על החובה היהודית של "פידיון שבויים" שכל ממשלות ישראל הקפידו עליה.

מיסמוס המלצות ועדת שמגר

לפני יותר מחודשייים דן הקבינט הביטחוני בנושא אימוץ ועדת שמגר אך לא קיבל החלטה. על-פי גורמים פוליטיים יודעי דבר, ראש הממשלה נתניהו מיסמס מסיבות פוליטיות את האפשרות לאמץ את המלצות הוועדה, המחכות כבר חמש שנים, כדי להשאיר את השליטה בידיו על נושא השבויים והנעדרים.

שר הביטחון לשעבר אהוד ברק הוא שיזם את הקמת הוועדה כדי לבנות מנגנון והמלצות שיאפשרו לקברניטים לקבל החלטות הגיוניות ומעשיות המשרתות את האינטרס של מדינת ישראל בכל הקשור לשבויים ונעדרים.

אחת ההמלצות היא להוציא את הטיפול בנושא מידיו של ראש הממשלה ולהעבירו לצוות מקצועי בראשותו של שר הביטחון כדי ליצור חיץ בין ראש הממשלה לבין הקמפיין הציבורי של משפחות השבויים או הנעדרים גם באמצעות הצבעה בכנסת והצורך להשגת רוב של 90 חכ"ים לגבי כל עסקה.

ועדת שמגר קבעה "תעריפי גג" לחילופי שבויים חיים וגופות, אילו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו מאמץ את מסקנות הוועדה היה מעמיד את ארגון חמאס בפני עובדה, אימוץ מסקנות הוועדה היה הופך למנוף לחץ על חמאס.

אבל כנראה שהאגו של ראש הממשלה גדול מכל שיקול מדיני וביטחוני, מדוע שיסכים להוציא מידיו סמכויות ולהעבירן לשר הביטחון ולכנסת?

הרי הוא בעל הבית, החכם מכולם שעל פיו יישק דבר.

משא-ומתן עם חמאס

העיקרון שלא מנהלים משא-ומתן עם ארגון טרור כדי להחזיר את הבנים הביתה הוא עיקרון יפה שנשמע טוב בתקשורת, השאלה היא אם הוא ריאלי ואם קיימת דרך אחרת להגיע למטרה. הרי ישראל ניהלה בעבר ועדיין מנהלת משא-ומתן עקיף עם חמאס באמצעות מתווכים, שר הביטחון ליברמן יודע זאת היטב בתוקף תפקידו.

כפי שהדברים נראים לראש הממשלה אין שום תוכנית מעשית שיישומה יעקוף את חמאס כדי להחזיר את השבויים והנעדרים. לא רק שאין תוכנית אין גם מידע מודיעיני מדויק שיאפשר פעולה צבאית לחילוצם, מה שנקרא בשפה המקצועית מל"מ (מודיעין למבצע).
במערכת הביטחונית מסתובבים כמה רעיונות להפעלת מנופי לחץ על חמאס כדי להביא לשחרור השבויים אלא שראש הממשלה נתניהו לא מאמץ אותם.

האחריות מוטלת על ראש הממשלה בתוקף היותו הקברניט של המדינה לנווט את העניינים הרגישים של שחרור השבועיים והנעדרים בצורה נכונה, הרחק מכל שיקול פוליטי.

בהעדר אלטרנטיבות מבצעיות או בהעדר רצון של ראש הממשלה נתניהו לקחת סיכון ולנקוט בפעולות נועזות ויצירתיות שיביאו להפעלת לחץ יעיל על חמאס אין מה לצפות להרבה. משפחות השבויים והנעדרים יאלצו להמתין עוד זמן רב מאוד לפריצת דרך בעניין יקיריהן.

אין להן ברירה, הן צריכות להקים מטה מאבק משותף אחד ומאוחד למען החזרת בניהן הביתה.

הן צריכות להיערך למשימה הקשה של מאבק ציבורי נגד מדיניות ממשלה וראש ממשלה העומד בראשה שאיבדה את כל ערכיה ואת חובתה המוסרית, זוהי בושה גדולה למדינה ולאזרחיה שהגענו עד הלום, אוי לה למדינה שזו היא ההנהגה העומדת בראשה.