שאלות שתקשורת המיינסטרים לא שאלה את הילרי

ב-8 לספטמבר חדשות ערוץ 2 פרסמו ראיון שערכה מגישת מהדורת החדשות המרכזית יונית לוי עם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון.

באופן כללי בראיון הופיעו כל הגינונים הרגילים של התקשורת המיינסטרימית הלכאורה "ליברלית", והילרי קלינטון נשאלה שאלות קלות וקיבלה טיפול בכפפות משי. אולם במקרה זה היה טוויסט נוסף של תקשורת המיינסטרים הישראלית, הנוטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית, כאשר במהלך 20 הדקות של הראיון יונית לוי התרפסה כמעט ללא בושה על כל תשובה של הילרי קלינטון. כיאה לבמת תקשורת מבוימת שכזו, בה המראיין והמרואיין חולקים אג'נדה פוליטית, לא נשאלו שאלות קשות או שאלות בעלות איזשהו תוכן מהותי.

ממש בפתיחת הראיון, יונית, שיכולה להיות מאוד תוקפנית כשהיא מראיינת מישהו מהימין, הרעיפה על הילרי מחמאה ארוכת דברים לגבי הנסיון הפוליטי שלה והדגישה את העובדה שאפילו המקטרגים על הילרי יסכימו עם הצהרה זו.

היה אפשר לשאול לפחות חצי תריסר שאלות קשות ומהותיות. להלן שלוש מיני שאלות רבות שהייתי רוצה לשמוע:

במהלך כהונתך כמזכירת מדינה תחת הנשיא אובמה, עירק הסתחררה למצב של כאוס מוחלט לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים, דבר שהוביל להיווצרות דאעש. אירן פועלת בעירק, סוריה, תימן ולבנון, המחאות באירן בשנת 2009 שקראו לרפורמה הושתקו באכזריות, בעוד ארה"ב הביטה בשקט מהצד, האחים המוסלמים עלו לשלטון במצרים, לוב התרסקה למצב של כאוס מוחלט אשר הותיר 4 אמריקנים מתים, ביניהם השגריר, נוצרים מותקפים ומטוהרים אתנית ברחבי המזרח התיכון, ההשפעה הרוסית מתחזקת במזרח התיכון ומזרח אירופה וקוריאה הצפונית מהווה איום על בעלי הברית של ארה"ב במזרח הרחוק.

בהתחשב בדברים הללו, למה שאמריקנים יסמכו עלייך בכל הנוגע למדיניות חוץ?

בשלב מוקדם בראיון הילרי זלזלה בכל התומכים של טראמפ באומרה שהם או גזענים או אנשים שמרגישים מנותקים מההוויה האמריקנית, אמירה שדורשת את השאלה הבאה:

בהתחשב בעובדה שרוב הסקרים מראים ש-40%-45% מהאמריקנים תומכים בטראמפ, את טוענת שלפחות 40%-45% מהאמריקנים הם או גזענים או מנותקים?

בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, הנה שאלה שהרבה יהודים וישראלים כמוני היו שמחים לשמוע, אבל שתקשורת המיינסטרים בישראל לעולם לא תשאל, למרות שבאשליה הפנטזיונרית שלה היא רואה את עצמה כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה, כשלמעשה הרבה פעמים היא שופרה של האג'נדה הפוליטית של המרכז-שמאל. והשאלה היא:

הן הרשות הפלשתינית והן חמאס מלמדים ומטיפים לשנאת היהודים והשמדת המדינה היהודית. לא רק שמחבלים מתאבדים מהוללים כגיבורים לאומיים, אלא גם משפחותיהם מקבלות כפרס פנסיות לכל החיים. שני המשטרים מכחישים באופן שיטתי את 3000 שנות ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל. וכשישראל במחווה של רצון טוב החזירה את רצועת עזה עם כל חקלאות החממות האיכותית שלה, תגובת הפלשתינים הייתה להשמיד את החממות, ולהצביע לשלטון טרור רודני אשר מטרתו להקצות את כל משאביו הכספיים והאנושיים לצורכי השמדת מדינת ישראל. בהתחשב בדברים הללו, למה שישראלים יתמכו בפתרון שתי המדינות, אשר המפלגה הרפובליקאית הסירה מן המצע הפוליטי שלה?

תוך צפייה במצג התחנופים המוגזם של יונית לוי, אפשר לקבל את הרושם שבפנטזיה שלה היא באמת חשבה שהיא שואלת שאלות קשות. אולם הדבר רק גורם להצגה שלה להראות יותר מביכה, וכמעט ילדותית, ומדגישה את הלך הרוח של תקשורת המיינסטרים האליטיסטית בישראל, שכמעט ואין לה שמץ של מודעות עצמית לכמה שהיא מנותקת ומוטה, ולאיך שהציבור באמת רואה אותה - שופר של האג'נדה הפוליטית של המרכז-שמאל.

מסקנה: ישראל זקוקה בדחיפות לרפורמה בתקשורת, בצורת שוק חופשי שיאפשר "שוק של רעיונות" בו סיקור חדשותי אמיתי ואיכותי יוכל להיווצר כתוצאה מתחרות פתוחה וחופשית.