סיפורו של בית הכנסת הגדול בחדרה

בשנת 1935 הכריז ועד המושבה על תחרות לתכנון בית כנסת מרכזי. הוגשו לו 41! הצעות תכנוניות של אדריכלים. מתוכם נבחרה והתקבלה תוכניתה של האדריכלית יהודית שטוצלר-סגל, וזאת חרף התנגדות מצד גורמים שונים במושבה ומחוצה לה שאישה תתכנן את בית הכנסת. יהודית הייתה אחת האדריכליות המפורסמות בארץ בשנות ה-30, נולדה ברוסיה, למדה אדריכלות בדנציג ועלתה לארץ בשנת 1933. בין השאר, תכננה את שכונת קריית מאיר בתל אביב.

לשם מימון הבנייה נאספו תרומות והוטל מס מיוחד על תושבי היישוב. בעיתון "הצופה" מיום שני 20 בפברואר 1939 אני קורא כתבה על בית הכנסת החדש המוקם בחדרה ובין השאר נכתב בו כי ועד בית הכנסת בראשות, ש.מאירסון, ש. אורדאנג, מ. כספי, אהרון קונגרצקי ותנחום חנקין קיבל ממר יעקב רוטמן מאוסטרליה "הצעה לנדב 500 לא"י למען בית הכנסת בתנאי שבית הכנסת יקרא "בית שאול" על שם אביו המנוח שהיה מראשי חדרה. הנושא הובא לאסיפה כללית. ההצעה עוררה התנגדות עצומה ביחוד בן יורשיהם של המתיישבים". על-פי הנאמר באותה כתבה ב"הצופה". הוחלט באסיפה לא לקבל את הצעתו של יעקב רוטמן והוצע לו שבבית הכנסת "תיקבע טבלה" לזכרו של אביו...

הנחת אבן הפינה להקמת בית הכנסת התקיימה בשנת 1936 יחד עם סלילת כביש ברחוב הגיבורים. לטובת הקמתו, נהרס חלק ממבנה הח'אן ההיסטורי. על-פי התוכנית הראשונית כל מבנה החאן היה אמור להיהרס לטובת הקמת בית הכנסת ואף הוחל בהריסת מבנה הח'אן לטובת הקמת בית הכנסת. אולם קמו קולות זעקה ומחאה של תושבים שקראו לשמר את הבניין ההיסטורי, ועבודות ההרס פסקו עבודות, ונותרו מהחאן על תילם כ-10 חדרים שהמשיכו לשמש את המושבה, לצרכי ציבור, כמו בית מרקחת, בית מדרש ועוד. בנית בית הכנסת החלה בשנת 1936 ונמשכה ארבע שנים והוא נחנך ב-1941 בשנת היובל להיווסדה של חדרה.

בית הכנסת נבנה כמעט כולו בטון בסגנון הבינלאומי ומשולבים בו מוטיבים מקומיים כגון, קשתות. מבנה בית הכנסת מזכיר במראהו ובמבנהו מצודה או טירה והוא בעל אלמנטים ארכיטקטוניים המזכירים מבצר - חרכי ירי, ומגדל תצפית. חשוב לציין, התקופה הייתה תקופת המאורעות, בהם ערבים פרעו שוב ושוב בישוב היהודי וגם באזור חדרה, ובית הכנסת נבנה כך ככל הנראה במכוון ליצור הרגשת ביטחון לתושבים וכדי לשמש מתחם ומקום מחסה מוגן לתושבי חדרה בעת התקפות פורעים ערביים.

גם מראה פנים בית הכנסת מרשים למדי ועטור תמונות וקישוטים לרוב עם כי מיושן משהו ועם השנים דומה כי העלה זוקן. נמסר לי כי נעשו עבודות שיפוצים ותוספות לשיפור חזותו. מעל ארון הקודש ממוקמים חלונות, ויטראז'ים המציגים את סיפור בריאת העולם.

בית הכנסת ידע ימים יפים יותר. מספר מתפלליו כיום לא גדול במיוחד. בימיו הטובים של בית הכנסת התפללו בו בשבתות למעלה מ-1000 איש. היא שימש את כלל תושבי חדרה יהודים דתיים ולא דתיים מלבד מקום תפילה שימש כמובן לאירועי שמחות כמו "שבת חתן", "שבת בר מצוה" לשיעורי תורה לכינוסים ודרשות רבנים. בביקורי בימים אלה בבית הכנסת התרשמתי על-פי מודעות בית הכנסת התלויות בקיר בית הכנסת כי חלק מאירועים אלה ממשיכים להתקיים בבית הכנסת. לאורך השנים הופיעו בו חזנים ידועים ובהם, נפתלי הרשטיק, אודי אולמן, יענקלה רוזנפלד, אריה גולדברג ועוד.

רב בית הכנסת הראשון היה הרב יוסף דב הכהן ז"ל. ששימש גם כרבה של העיר חדרה. דמויות רבניות נוספות אשר פקדו את המקום היו הרב אבלסון והרב ש. בורשטיין ממייסדי הישיבה התיכונית בחדרה. על המתפללים הקבועים בבית הכנסת נמנה ראש העיר הראשון של חדרה, דוד ברמן. כנשיא בית הכנסת שימש במשך שנים אברהם קאופמן עד לפטירתו בשנת 1980. במקומו מונה כנשיא בית הכנסת אחיו מתתיהו קאופמן.

בצמוד לבית הכנסת בצדו השמאלי קיים אולם קטן שבעבר שימש אולם שמחות למיעוטי יכולת, והיום כך נמסר משמש כמקום תפילה למניין של יוצאי עדות המזרח.