|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

המושב הדתי ש"גורש" מהגליל העליון

לא רבים יודעים כי המושב הדתי נחלים השוכן בסמוך לפתח תקוה שכן בשנים 1943-1948 בגליל העליון. סיפורו של מושב נחלים בגליל הגם שהוא פרק היסטורי מרתק וחשוב בתולדות ההתיישבות בארץ, הוצנע -יש אומרים במכוון-ולא ידוע לרבים
19/10/2016  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
[צילום: זולטן קלוגר באדיבות ארכיון נחלים]

שלט מורשת על מושב נחלים בגליל [צילום: צילום ארכיון נחלים]

דרומית לעיר פתח תקוה שוכן המושב הדתי נחלים המשתייך לתנועת מושבי "הפועל המזרחי". לא רבים יודעים, שערב קום המדינה בשנים 1943-1948 שכן מושב זה, בצפון עמק החולה שבגליל העליון ליד קיבוץ דפנה וכי לאורך חלק משנותיו בגליל סבל המושב מאיומים התנכלויות וחרמות מצד הקיבוצים סביבו כמו דפנה ודן שתבעו ולחצו על המוסדות המיישבים לסלק את המושב הדתי מהאזור ולא הסתירו את העובדה כי אינם רוצים ישוב דתי בקרבתם.

עם קום המדינה עבר מושב נחלים מהגליל לאזור המרכז ובמקומם הוקם קיבוץ הגושרים. יש הטוענים כי מושב נחלים למעשה גורש מהגליל בשל לחצים של הקיבוצניקים השכנים.

סיפור מושב נחלים בגליל העליון והמאבק של הקיבוצים החילוניים נגד הקמתו הגם שהוא פרק היסטורי מעניין וחשוב בתולדות ההתיישבות בארץ הוצנע לאורך שנים רבות, מעט יחסית נכתב ופורסם על-אודותיו והנושא לא ידוע לרוב רובו של הציבור הרחב.

לא מכבר, מושב נחלים הוציא לאור ספר מרתק הכולל עדויות רבות עשרות מסמכים וצילומים, בשם "נחלים-פה בארץ חמדת אבות 75 שנות מאבק, עמל, ואמונה בדרך" הסוקר את תולדות מושב נחלים ובין השאר עוסק בהרחבה בתקופת מושב נחלים בגליל.

יוחנן לייב איש ארכיון מושב נחלים שלח אלי לפרסום חומרים, מסמכים, צילומים ועדויות, העוסקים בסיפורו של מושב נחלים בגליל ומהם עולה בברור כי הקיבוצים בגליל העליון ששכנו סביב מושב נחלים לא רצו ישוב דתי בקרבתם ונקטו שורה של צעדים כולל איומים וחרמות כדי להחניקו ולסלקו מהאזור.

מסביר יוחנן לייב: "צריך להבין את רוח התקופה. הנהלת הסוכנות, קק"ל וכל שאר המוסדות, נוהלו ע"י חלוצים שעלו לארץ ישראל והקימו דת ישראלית חדשה. הם התנערו מהדת הישנה ששייכת לגלות. חברי נחלים היו דתיים ציוניים. האמינו ב "תורה ועבודה", הדת שהם ייצגו נגדה את המנהגים החדשים ואף היוותה איום עליהם. היום זה נשמע מזעזע, אבל אז הייתה מלחמת חורמה בדת הישנה וכל הכלים היו כשרים". מוסיף לייב: "ארגון ירושלים" שהקים את מושב נחלים היה שייך ל"הפועל המזרחי". יישובי הפועל המזרחי הופלו לכל אורך הדרך להקמת המדינה יש סיפורים על יישובי הפועל המזרחי הדומים לסיפור של נחלים אך פחות קיצוניים.

סיפורו של "ארגון ירושלים"

מושב נחלים הוקם על-ידי "ארגון ירושלים" שנוסד בשנות ה-30 בירושלים על-ידי קבוצת חברים ב"הפועל המזרחי" במטרה להקים מושב עובדים בארץ ישראל. חבריו, כמה עשרות איש, באו משורות היהדות הדתית ציונית מהארצות פולין צ'כיה הונגריה וגרמניה ועוד . בתחילה, חברי הגרעין בקשו להתיישב ליד ירושלים.

בחורף 1937 הם ניהלו משא-ומתן לרכישת 1,200 דונם ליד הכפר הערבי בידו מצפון-מערב לעיר. הארגון שכנע את הקרן הקיימת לישראל לרכוש את הקרקע במטרה להקים עליו מושב עובדים. העסקה לא יצאה לפועל.

בהמשך הוצע לחברי הארגון להתיישב על חלק מהאדמות הפנויות של המושב עטרות, ששכן כידוע בזמנו צפונית לירושלים. אולם גם תוכנית זו לא יצאה לפועל בשל התנגדותו של ארתור רופין שטען כי אין הצדקה לקיום יישוב יהודי נוסף באזור הרי ירושלים.

ההכשרה במושבה מנחמיה

בשנת 1939 הוצע לחברי "ארגון ירושלים" לצאת להכשרה חקלאית במושבה מנחמיה אשר בעמק הירדן אשר תספק להם עבודה בצד הכשרה חקלאית כאשר היעד הסופי להקים עבורם מושב עובדים דתי. חברי הארגון קיבלו את ההצעה והעריכו שתוך זמן קצר יחסית תימצא עבורם קרקע להקמת נקודת ישוב.. בשנת 1939 הגיעו להכשרה במושבה מנחמיה. כ-25 (הערכה) חברי "ארגון ירושלים", מתוכם 8 משפחות. הם שוכנו במבנים שכורים ובאוהלים. הילדים שהו במשך היום בשטח שגודר בחוטי תיל והיה לגן ילדים. תושביה הדתיים של המושבה מנחמיה קבלום בזרועות פתוחות, "בידעם כי מעתה יערכו שלוש תפילות ביום כסדרם, ובשבתות אווירת הקודש תורגש במושבה".

התקופה הייתה מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה חלה ירידה בפעילות הכלכלית בעולם וגם בארץ עקב האטה ביבוא ויצוא של סחורות. לא תמיד היה ביקוש גדול לעבודה מצד איכרי המושבה שהפסיקו לעבד את האדמה בשל המצב הכלכלי: "הרבה פעמים היינו רעבים לא היה אוכל לאכול". סיפר אחד מחברי הארגון. בהעדר אפשרויות תעסוקה במושבה מצאו עצמם חברי הארגון ירושלים עובדים מחוץ למושבה. כך למשל עבדו ביישובי העמק – דגניה א', בית זרע. היו כאלה שעבדו בתחנת החשמל בנהריים ועוד.

תוכנית "מצודות אוסישקין"

בראשית 1939 התגבשה תוכנית בהנהגה הציונית להקים שורה של ישובים יהודים על אדמות שנרכשו בחלקו הצפון מזרחי של עמק החולה. על-פי התוכנית תוכננו לקום באזור שישה ישובים שיקראו "מצודות אוסישקין" על שמו של ראש הקרן הקיימת, מנחם אוסישקין. לכל אחת מתנועות ההתיישבות ניתנה משבצת קרקע להקמת ישוב אחד. ב-4 מאי 1939 עלו על הקרקע במסגרת "חומה ומגדל" שני ישובים מצודת אוסישקין א' -לימים קיבוץ דפנה של הקיבוץ המאוחד ומצודת אוסישקין ב' - לימים קיבוץ דן של "השומר הצעיר", בהמשך ב-1940 עלו על הקרקע באזור ובמסגרת "תוכנית מצודות אוסישקין" המושבים שאר ישוב של "העובד הציוני"(מצודת אוסישקין ג') ובית הלל של תנועת "משק משותף" (תנועת המושבים). גם ל"ארגון ירושלים" - תנועת הפועל המזרחי אושרה במסגרת תוכנית "מצודות אוסישקין" הקמת ישוב בשם מצודת אוסישקין ד' לימים יקרא הישוב נחלים בשל הנחלים הרבים שזרמו בסביבה - מקורות הירדן.

כאשר התבשרו אנשי "ארגון ירושלים" כי אושרה להם הקמת ישוב ואף הושג תקציב לעלייתו לקרקע. מן הסתם שמחו לשמע הבשורה, אולם הסתבר כי שמחתם הייתה מוקדמת מידי ובכל פעם שהתפנה שטח אדמה באותו אזור והמוסדות המיישבים הסכימו להעמידו לרשות הפועל המזרחי הגיע "ועד גוש הגליל" שאיגד את הישובים והקיבוצים באזור ודרש את הקרקע לתוספת לישוב כזה או אחר ובלבד שלא יינתן לישוב הדתי של "הפועל המזרחי" וכך בעוד רוב הישובים מהתנועות השונות במסגרת תוכנית "מצודות אוסישקין" עלו כבר על הקרקע עוד בשנים 1939-1940 נדחתה שוב ושוב עלייתו לקרקע של הישוב של "הפועל המזרחי".

עיתון "נתיבה" כותב בגיליונו מנובמבר 1943 מאמר הדן בסחבת בהקמת נקודת הישוב של "הפועל המזרחי": "חבל שאחרים אינם מבינים את הערך הטמון בהתיישבות העובדת הדתית ועינם צרה בכל נקודה יישובית חקלאית של הפועל המזרחי ומוכנים תמיד להכניס מסמרים בגלגל החלוצי של העובד הדתי בארץ".

העיכוב הממושך בעלית חברי הכשרת מנחמיה של "ארגון ירושלים" גרם למתחים בין חברי ארגון ירושלים ל המרכז החקלאי של הפועל המזרחי ולמוסדות ההתיישבות האחרים. חברי "ארגון ירושלים" לחצו לעלות לקרקע. לאחר דיונים בין המרכז החקלאי של "הפועל המזרחי" למוסדות המיישבים וחילופי מכתבים בניהם סוכם כי הישוב של הפועל המזרחי –מצודת אוסישקין ד' (לימים נחלים) יוקם על שטח של כ-1350 דונם בצפון עמק החולה בסמוך לכפר הערבי "חסאס".כשנודע לקיבוצי הסביבה דפנה דן ואחרים כי עתיד להצטרף אליהם מושב שכן של הפועל המזרחי הודיעו כי אינם מסכימים עם ההחלטה להקים בקרבתם ישוב של הפועל המזרחי ולא ישלימו איתה.

מצודת אוסישקין ד' (נחלים) עולה על הקרקע

בתאריך 10.11.1943 לאחר ששהו קרוב לארבע שנים! בגרעין ההכשרה במנחמיה ולאחר תלאות וקשיים, עלו סוף-סוף ראשוני חברי גרעין ההכשרה של "ארגון ירושלים" להתיישב בשטח שהוקצה בתוכנית "מצודות אוסישקין" עבור נקודת ישוב "הפועל המזרחי" בצפון עמק החולה בסמוך לכפר הערבי "חסס". השטח היה מוקף בפלגי מים, בוץ ויתושים. במנחמיה נותרו הנשים והילדים. למקום הובאו שני צריפים ראשונים והוחל בגידור המקום ובעבודות תשתית ראשונות. למחרת העלייה לקרקע הגיעו במכונית לבקר במקום מיכאל חזני, נציג הפועל המזרחי בסוכנות, (לימים שר בממשלת ישראל)ועימו אברהם הרצפלד שכידוע ליווה כל ישוב חדש תוך שהוא פוצח בשירת "שורו הביטו וראו". חשוב לציין כי באזור שכנו כפרים ערביים לא מעטים והיה חשש שיהיו התנכלויות מצדם לישוב היהודי החדש, אולם הסתבר כי ההתנכלות הגיעה דווקא מהשכנים היהודים. עוד ביום הראשון לעליה לקרקע הגיעו למקום נקודת ההתיישבות החדשה כמה חברי ועד "גוש הגליל" שאיגד וייצג את הישובים החדשים בפני שלטונות המנדט והודיעו לחברי הישוב הדתי החדש כי עליהם להסתלק מהשטח עד מחר בבוקר יום שישי ואיימו עליהם שאם לא יעשו כן יפונו בכח. אנשי "הגוש" אף היו קרובים ללפגוע פיזית בישוב החדש.

דבר האיומים הועבר למרכז החקלאי של "הפועל המזרחי" ולמוסדות המיישבים. אנשי "ארגון ירושלים" הופתעו מעצמת השנאה .העיתונאי יהודה אריאל איש עיתון הארץ שמונה לשמש מפקד העלייה של הישוב החדש: כותב לימים בזיכרונותיו "באו נציגי הקיבוצים דן ודפנה והסבירו: כאן לא יוקם ישוב דתי. אלה אדמתנו ועליהם להסתלק מכאן מיד וכאן השמיעו איום אם לא תסתלקו נביא את כל החברים ונטאטא אתכם מכאן. הדברים נאמרו במילים קשות בהחלטיות הבנתי שאנשי הקיבוצים נחושים לקיים את האיום. בין אנשי הקיבוצים היה אחד בשם יונה שהכרתיו בהיותנו בדרום. שוחחתי עמו והוא אמר: יהודה אין לי נגדך דבר, אבל קיימת החלטה לא לאפשר לגוף דתי להיאחז כאן. אם לא תסתלקו נבא עם כמה כיתות קפא"פ (קרב פנים אל פנים)".

בינתיים לנכח חשש שהקיבוצים השכנים יכשילו הקמת הישוב החדש ויממשו איומם לסלק את הישוב החדש ממקומו וכדי לקבוע עובדות בשטח פנה מיכאל חזני ליישובי "הפועל המזרחי" בעמק יזרעאל, בגליל התחתון ובעמק בית שאן ובניהם שדה יעקב, טירת צבי, הזורעים ועוד וביקש מהם לסייע בדחיפות ולתגבר בציוד ובאנשים את הישוב החדש. הענות הייתה גדולה ולישוב החדש הובאו ברכבי משא ציוד חקלאי וכלי עבודה ותגבורת של עשרות אנשים שבאו לסייע בהקמה ראשונית של הישוב.

שלושה ימים לאחר העלייה על הקרקע בבוקר יום ראשון 13.11.1943. יצאו מהמושבה מנחמיה שתי משאיות ועליהם ציוד ותכולת בתיהם של חברי גרעין "ארגון ירושלים". המשאיות עמוסות הציוד הגיעו בצהרי היום לנקודת הישוב החדשה הישוב החדשה במקום עמדו כבר שני צריפים שהקמתם עדין לא הושלמה. ועשרות אנשים עסקו בעבודות תשתית לקמת הישוב.. באחד מחדרי הצריפים פתחו בית כנסת מאולתר אליו הובא ספר תורה שקבלו בהשאלה.

חרם על הישוב נחלים

בקיבוצים ובוועד "גוש הגליל" התלבטו מה לעשות בישוב החדש שקם מול עיניהם ללא רצונם ובניגוד לדעתם היו שהציעו לעלות על הישוב ול"חרוש" את אדמותיו בצורה כזו שלא יוכלו חברי הישוב לעבד אותן שוב. ועד "הגוש" הורה לישובים באזור לא לשתף פעולה עם הישוב החדש ולמעשה להחרימו. הם סירבו להוביל את תוצרת הישוב החדש ואף לחם סירבו למכור להם מהמאפיה האזורית שהייתה באחריות ה"גוש". ועד "הגוש" סירב לדאוג לישוב החדש לענייני שמירה וביטחון ובשבועות הראשונים היה הישוב החדש שהיה מוקף בכפרים ערביים –ללא שמירה. לשיא הגיעו הדברים, כאשר באחד החגים הזמינו תושבי נחלים מחיפה שקים בהם חלות וסיכמו עם הנהג שיורידם בנקודה מוסכמת והם יבואו כבר לקחת את השקים. אנשי הישובים הורו לנהג שלא להוריד את החלות במקום המוסכם אלא להובילם לאחת הנקודות שבסביבה כך שחברי נחלים נותרו במשך שלושת ימי החג ללא לחם או חלה.

ראשי המרכז החקלאי של "הפועל המזרחי" שלחו מכתבים נזעמים למשה שרת, אליעזר קפלן לראשי המוסדות המיישבים על כך שוועד "הגוש" לא מספק לישוב החדש של "הפועל המזרחי" את השירותים המגיעים לו כמו שמירה וביטחון, תחבורה ושירותים כלכליים משותפים כפי שמחויב כארגון גג של הישובים בגליל. באחד המכתבים נאמר "למרות פניותינו ודרישותינו לא הסכים ועד הגוש לדאוג לענייני שמירה וביטחון ולענייני אספקה. אנשים יושבים במחנה בלי כל סידור של שמירה ובלי לחם וקמח לאפייתו" .המכתבים לא עזרו והחרם כלפי נחלים מצד "ועד הגוש" נמשך.

בראיון שהתפרסם בעיתונות דאז אומר מיכאל חזני בהתייחסו להתנהגות הקיבוצים כלפי מתיישבי נחלים בגליל כי "החילונים יותר גרועים מהנאצים" דבריו עוררו סערה רבה והוחלט לערוך ועדת ברור עליונה בנושא בה השתתפו: דוד בן-גוריון, לוי אשכול, ב.צ דינור, הרב ברלין, שרגאי .הוועדה הוציאה "פסק דין" ובו קבעה כי ישוב הפועל המזרחי (נחלים) נכלל ביישובי הגליל וחובה על "ועד הגוש" לספק לו את השירותים המגיעים לו. ובמקביל ל"פסק הדין" הורתה ועדת הברור לחזני להתנצל. חזני שלח מכתב התנצלות מיום 26.12.1944 שפורס בעיתונות דאז וזה לשונו: "הרינו מביעים בזה את צערנו שבעידנא דריתחא של הפולמוס מסביב לפרשת עלייתו של ארגון ירושלים לחצץ (חסאס א.א)נפלטו ב"הצפה" אשר אתם והמשקים השכנים הנוגעים בדבר רואים עצמם נפגעו מהם"
הימים חלפו למרות החרם והקשיים הישוב נחלים המשיך לפעול.
החברים עסקו בחקלאות, בענפי משק חי ובגידולי שדה. את הגבינות שייצרו מכרו באזור. הילדים למדו בשתי כיתות שנפתחו עבורם וכן הוקם במקום גן ילדים. במושב פעל ועד שנבחר באסיפת חברים. בעיתון "הצפה" מיום 6.11.46 מתפרסמת מודעה כי "באספה כללית של נחלים-מצודת אוסישקין ד' שהתקיימה ביום ב' מרחשון 27.10.46 ש"ז נבחרו להנהלה החברים כדלקמן: חיים נטעי,יהושוע שליזינגר, משה גוטרמן, ישראל הקר, יוסף פפרמן. כמו-כן נבחר חיים פורר כבא כוח ומרכז חוץ של מושבנו"

נחלים בתקופת מלחמת השחרור

ערב מלחמת העצמאות, נחלים מוקף בישובים ערבים, נכנס לכוננות. חומת עפר הוקמה סביבו, ההגנה ציידה את היישוב במספר רובים צ'כים, נבנו מקלטי עפר. שומר ליווה את העבודה החקלאית בשדות.
עם פרוץ מלחמת השחרור הורתה "ההגנה" לפנות את הנשים והילדים והם הועברו למשך חצי שנה למבנה בית ספר "יבנה" בחיפה בעוד הגברים נשארו לשמור על הנקודה.

בתום המלחמה הוחלט בסוכנות, להעביר את מתיישבי נחלים וליישב במקומם את קיבוץ הגושרים, ולתת לתושבי נחלים נקודה חלופית בשפלה. לאחר פינוי המושב עברו כל חברי המושב לכפר הטמפלרי "וילהלמה" ליד יהוד שבתיו וחצרותיו היו נטושים והיו בחזקת המדינה. לישוב הצטרפו חברים ממפוני נווה יעקב ומשפחות עולים מאירופה. ב-1952 עבר הישוב נחלים מווילהלמה למקומו הנוכחי ליד פתח תקוה.

במקום בא שכן מושב נחלים בגליל בסמוך לנחל קורן הוצב שלט מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בשיתוף גורמים שונים המספר את סיפורו של המושב נחלים בגליל.

באתר המושב הופיעה רשימה של משפחות של אנשי נחלים בגליל ובשנותיו הראשונות אני מביא אותה כלשונה וכפי שפורסמה באתר: משפחות זהבה ואריה אבינדב, מרים ויצחק בנצקי, חדוה ויצחק ברנר, חיה ויהושע גוטליב, חיה ומשה גוטרמן, זהבה ואפרים גולדברג, שרה ושלמה דויטש, אלישבע ויוסף הקר, פנינה וישראל הקר, טובה וחיים כהנא, חדוה ויהודה לבקוביץ, עדינה ואליעזר לייבוביץ, שלום נויגרשל (נוי), שפרה ואריה ניימרק (בראלי), שרה וחיים נטעי, גיטה ואפרים סובלמן, לאה ופסח פורטנוי, רות וחיים פורר (משולמי), חיה ויוסף פפרמן (שקדי), יפה ושלמה צויבל, חוה ושרגא צימברוביץ', חיה ושלמה שטיין, אהובה ויהושע שלזינגר, מרים וישראל שפילמן, מרים ואהרון שרובסקי.

אפרים סובלמן יוצא לשמירת יום בשדות [צילום: צילום זולטן קלוגר, באדיבות ארכיון נחלים]
תאריך:  19/10/2016   |   עודכן:  19/10/2016
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המושב הדתי ש"גורש" מהגליל העליון
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
גינגי רחובות
19/10/16 16:47
 
מדמוני אסף
19/10/16 21:04
 
אותך גם בגן ודפנה
19/10/16 21:16
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הִיא תָּבוֹא
19/10/2016  |  יוסף כהן-אלרן  |   כתבות
בימים אלה בהם חוגג מזל מאזניים את יום ההולדת. מומלץ לכם לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים/ או שלא לשאר המזלות.
19/10/2016  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
מכון גנזים הוא היום אוצר כתבי היד של הספרות העברית, ארמון שכל כולו מרגליות ואבנים טובות. כשאתה מעלה על דל שפתיך את השם המיוחד הזה 'מכון גנזים' אתה חש, שהנה הולך ובוקע האור הגנוז. מי שהיטיב להבין את מקומו של מכון גנזים בחיי האומה, היה חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי.
19/10/2016  |  הרצל חקק  |   כתבות
ליטא זכתה בעצמאות לאומית מחודשת עם פרוק ברית המועצות. מאז 2004 היא חברה ב"איחוד הארופאי" וכן בנאטו. היא שמה דגש על הגדרת ייחודיותה התרבותית-לאומית כשהיא משוחררת מפולניות ורוסיות. ליטא היא אחת מהמדינות הבלטיות הגובלות בים הבלטי: ליטא, לטביה, אסטוניה. היא המיוחדת באיפיוני תרבותה מבין שלושתן. הבנקאות הדנית מעורבת חזק בכלכלה הליטאית. לקציני תאום של נאטו נוכחות בולטת בליטא. כוחות גרמניים מנאטו אמורים להגן עליה מאיומי שכנתה מדרום שהיא רוסיה, בהנהגת ולדימיר פוטין. רוסיה מחזיקה בטריטוריית קלינינגרד (קניגסברג הפרוסית לשעבר) הגובלת בדרום ליטא. בקלינינגרד מרַכזים הרוסים כוחות מוגברים. זה נובע מגידול החיכוך האסטרטגי בין "האיחוד האירופי" ונאטו לרוסיה מאז פרוץ המשבר האוקראיני. ליטא חתמה לאחרונה על הסכמי רכש ביטחוני אנטי-טילי מישראל בהיקף של כחצי מיליארד דולר. לאחרונה נקבע שירות צבאי חובה בליטא.
19/10/2016  |  דוד סנדובסקי   |   כתבות
לעיתים רחוקות הופך יועצו של פוליטיקאי לדמות בפני עצמו, כזה שצלמי פפראצי רוצים ללכוד ושאוהדים רוצים להצטלם איתו. זהו המקרה של הומה אבדין, האישה הקרובה ביותר להילרי קלינטון.
19/10/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il