|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

סיפורו של בית העלמין בזכרון יעקב

בית העלמין הישן בזכרון-יעקב, קיים מזה למעלה מ-130 שנה קבורים בו מייסדי וראשוני המושבה ובני משפחותיהם, ילדים ומבוגרים מאז ימי ראשית זכרון יעקב בשנות השמונים של המאה ה-19 ובהם קורבנות מחלות למינהן כמו קדחת שחפת ועוד, אירועי דמים ומערכות ישראל ועוד כהנה וכהנה - סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו
14/11/2016  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
שער הכניסה הראשי לבית העלמין זכרון יעקב [צילום: אלי אלון]

קבר הילדה וויטיע אהרונסון [צילום: אלי אלון]

מול "יד למייסדים" בזכרון יעקב ברחוב המייסדים 1 נמצא בית העלמין הישן של המושבה, זהו אחד מבתי העלמין ההיסטוריים המרגשים בישראל, מעין מוזאון היסטורי, המספר את סיפור דור הראשונים והווי החיים בראשית המושבה. במקום קבורים חלוצי זכרון יעקב ובני משפחותיהם לדורותיהם, גם כמה מראשוני חדרה, ילדים ותינוקות שחלו ומתו ממחלות כמו מלריה ושחפת, ידועי שם כמו ד"ר הלל יפה, שרה אהרונסון, ניטה לנגה, דוד רמז ועוד.

בית הקברות הוקם במושבה בשנת 1883 כשנה לאחר יסוד המושבה רבים מהנפטרים בני זמרין (זכרון יעקב) בשנותיה הראשונות של המושבה נקברו בבית הקברות היהודי בחיפה.

עשרות רבות מבין הנקברים בבית הקברות, הם חולי מחלת הקדחת, שהגיעו מחדרה לטיפול בבית החולים במושבה בזכרון יעקב שנוהל על-ידי חוקר מחלת הקדחת ד"ר הלל יפה. בית חולים נתמך בן השאר על-ידי הברון רוטשילד וארגוני יהודים בארצות הברית והיו ברשותו יחסית תרופות לטיפול במחלה בעוד בחדרה חסרו תרופות אלה . חלק מהבאים מחדרה מתו במהלך אישפוזם בבית חולים בזכרון יעקב ונקברו בבית הקברות במקום.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הגיעו לזכרון יעקב מגורשי תל אביב יפו מבתיהם. וחלקם השתקעו במושבה. לא מעטים מהם נפטרו ממחלות ונקברו בבית העלמין בזכרון יעקב. כתוצאה מכמות גדולה של נפטרים נוצר צורך להרחיב את בית העלמין .ועד המושבה וה"חברה קדישא" המקומית, הגיעו להסכם לאחר משא-ומתן עם איכרים מראשוני המושבה שהתגוררו בצמוד לבית העלמין לפיו יעבירו את שטחי אדמתם לצורך הרחבת בית העלמין ובתמורה יקבלו שטחים ומגרשים חילופיים במקומות אחרים במושבה.

סיירתי שעה ארוכה בשטח בית העלמין תוך שאני רושם ומצלם את פרטי המצבות. בכניסה הראשית לבית העלמין שער ברזל גדול ועליו מתנוססת הכתובת: בית העלמין זכרון יעקב מיד בכניסה משמאל לשער זה, מוצבת האנדרטה לזכרו של אהרון אהרונסון, כידוע גופתו לא הובאה לקבר ישראל, כיוון שמת כך לפחות טוענים, בעת שמטוס שבו היה בטיסה מעל לתעלת למאנש נעלם בדרכו לוועידה באירופה. יש היסטוריונים הטוענים שמת בנסיבות אחרות אבל לא אכנס לוויכוח זה בכתבה זו.

לא רחוק מהאנדרטה לזכרו של אהרונסון חלקת קבר מגודרת בגדר נמוכה כאן קבורה אחותו של אהרון, שרה אהרונסון חברת ארגון ניל"י ולידה קבר אימה מלכה אהרונסון. על קברה של שרה מצוין רק שמה הפרטי שרה ללא שם משפחה ומופיע תאריך הולדתה ופטירתה בלבד. על קברה של אימה מלכה נחקק: מלכה אהרונסון בת ר' שמואל גלנצנר, מן העולות הראשונות לזכרון יעקב . נלב"ע בשנת 59 לחייה, בי"ב שבט תרע"ב תנצב"ה. לא ידוע לי היכן נקבר אב המשפחה, האבא של שרה ואהרון, אפרים פישל אהרונזון, ומדוע לא נקבר ליד רעייתו.

בבית העלמין חלקת ילדים המכונה "ילדי הקדחת", כאן שוכנים זה ליד זה קברי תינוקות וילדים שמתו בעיקר ממחלת הקדחת .מצבותיהם קטנות מוזנחות ומתפוררות ועל חלקם הגדול אין כלל כיתוב. בחלקה זו קברה של "הילדה וויטיע אהרונזון על קברה נכתב:" הילדה הקטנה בת מו"ה אפרים פישל אהרנזאהן, ביום א' שני ימים בחודש שבט בשנת תרמ"ה לפ"ק נפטרה לעולמה ת.נ.צ.ב.ה. אם אני מבין נכון וויטיע זו היא אחותם של אהרון ושרה אהרונסון. מול קברי שרה ואימה מלכה אהרונסון מבנה לבן בולט . זהו "האוהל" ובו קיברו של מי שהיה רבה של המושבה זכרון יעקב, החסיד שמחה בונים אוסוביצקי, על קברו נוהגים להדליק לעיתים קרובות נרות נשמה.

משפחות לנגה ומשפחות ד"ר הלל יופה
קבר הילדה וויטיע אהרונסון [צילום: אלי אלון]

עוד בנקברים בבית עלמין זה: הפעיל הציוני החוקר והרופא ד"ר הלל יפה שהיה מחוקרי הקדחת הראשונים בארץ. ד"ר הלל יפה נולד ב-1864 באוקראינה, סיים בשנת 1889 לימודי רפואה בפריז ועלה לארץ ישראל בשנת 1891 ב-1893 הוזמן על-ידי פקידות הברון רוטשילד להיות רופא ומנהל בית החולים בזכרון יעקב ולטפל בחולי הקדחת הרבים שבמושבות חדרה ועתלית. ד"ר הלל ד"ר יפה הכניס למושבות את הטיפול השיטתי בתרופת הכינין, כדי למנוע קדחת. ד"ר הלל יפה נפטר בשנת 1936 ולא זכה לראות את התגשמות חלומו - הקמת מדינת ישראל. בצוואתו ביקש להיקבר בזכרון יעקב. על שמו בית חולים הלל יפה בחדרה ומושב בית הלל בגליל העליון. ליד קברו של הלל יפה קבר רעייתו רבקה יפה לבית משפחת גליקשטיין וקברי בני משפחה נוספים ובהם: בנו, ירמיהו יפה (1973-1898). ששירת כקצין בגדוד העברי ולאחר מלחמת העולם הראשונה סיים דוקטורט במדעי הכימיה.

צמוד לקברי הלל ורבקה יפה, נמצאים קבריהם של מיכאל לנגה (1872-1925) ורעייתו ניטה לנגה ( 1884-1922) מיכאל לנגה היה בן למשפחת סוחרים עשירה בגרמניה. בתחילת המאה ה-20 בנה הזוג על גבעה סמוכה לזכרון יעקב אחוזה גדולה על שטח של למעלה מ70 דונם - אחוזת לנגה. באחוזה נהגו להתארח מנהיגי הישוב, מנחם אוסישקין, חיים ויצמן, הנרייטה סאלד ועוד . לזוג לא נולדו ילדים. ניטה נפטרה בשנת 1922 ושלוש שנים לאחר מכן ב-1925 שם בעלה מיכאל לנגה קץ לחיו. אולי לא יכול לשאת כאב מות אשתו. לידם קבר אחותה הבכורה של ניטה, ליליאן פרידלנדר שנפטרה בשנת 1954 לימים התחתן אחיה של ניטה, יוסף בנטוויץ', עם שרה, בתו של ד"ר הלל יפה.

הבוטנאי פרופ' הלל אופנהיימר
החל משנות ה-30 במשך שנים רבות היה אופנהימר מרצה במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית
▪ ▪ ▪

לא רחוק משם נמצא קברו של פרופ' הלל (היינץ) אופנהיימר (1899 - 1971),חוקר צמח הארץ וגידוליה, מראשוני הבוטנאים באוניברסיטה העברית בירושלים, וממייסדי הפקולטה לחקלאות ברחובות, חתן פרס ישראל לחקר החקלאות לשנת תשי"ט.

אופנהיימר למד בוטניקה בגרמניה. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל .בשנת 1926 ומונה למטפל באוסף הצמחים הגדול של אהרן אהרנסון. לאחר מותו של אהרנסון עסק בהגדרת הצמחים שבאוסף ובסידורם. החל משנות ה-30 במשך שנים רבות היה אופנהימר מרצה במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית, ועסק בהוראה של האנטומיה והפיזיולוגיה של הצמח. במסגרות שונות, כן פרסם מחקרים בנושאים אלה. ליד קברו של אופנהיימר קבר רעייתו כרמלה אופנהיימר, בתם של אנה וד"ר מקסים לויטה, אגרונום וחקלאי בבת שלמה.

השר דוד רמז
היה בין חותמי מגילת העצמאות של מדינת ישראל והתמנה לחבר בממשלה הזמנית
▪ ▪ ▪

בין הקבורים בבית העלמין דוד רמז (דְרַבְּקִין) (1886 -1951) ממנהיגי היישוב, שהיה מזכיר ההסתדרות העובדים הכללית, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות. רמז נולד בעיירה קאפוסט ברוסיה הלבנה ליחיאל דרבקין ולחיה לבית פאפרין.

בשנת 1913 עלה עם רעיתו ליבה והתישבו בקסטינה בבאר טוביה. רמז עבד כפועל במושבות ובין השאר במושבה בזכרון יעקב. בתקופת שהותו בזכרון יעקב פעל עם ד"ר הלל יפה בקליטת מגורשי תל אביב ויפו. בשנים 1935-1944 כיהן רמז כמזכיר הכללי של הסתדרות העובדים הכללית. במהלך "השבת השחורה", נאסר ושהה במשך ארבעה חודשים במעצר במחנה המעצר בלטרון.

לפני הקמת המדינה היה חבר במועצת העם ובמינהלת העם, היה בין חותמי מגילת העצמאות של מדינת ישראל והתמנה לחבר בממשלה הזמנית. הוא עמד בראש משרד התחבורה גם במסגרת הממשלה הראשונה. בממשלה השנייה התמנה לשר החינוך והתרבות, תפקיד שבו כיהן עד מותו. דוד רמז נפטר לאחר מחלה קצרה בשנת 1951.בנו אהרון רמז היה לימים מפקד חיל-האוויר וחבר הכנסת. לרמז בן נוסף, אורי.דוד רמז נפטר לאחר מחלה קצרה בשנת 1951.
.

אהרון רוזנפלד
רוזנפלד תרם את ביתו למען הקהילה בתמורה לכך ששם הרחוב שבו ניצב הבית יוסב להנצחתו "רציף אהרן"
▪ ▪ ▪

בין הנקברים בבית העלמין אהרון רוזנפלד (1899 - 1987), מחלוצי הספנות העברית וממייסדי שכונת בת גלים בחיפה. רוזנפלד נולד במושבה זכרון יעקב לדבורה ואפרים. למד בבית-הספר התיכוני מייסודו של הברון פליקס דה מנשה באלכסנדריה שבמצרים. חזר לארץ ישראל ועבר להתגורר בחיפה. והקים את "רוזנפלד בע"מ סחר", שהייתה אחת מסוכנויות האוניות היהודיות הראשונות, וב-1934 מונה לקונסול בלגיה וליבריה בחיפה.

ב-1933 הקים, עם אשתו אולגה-עליזה (בת חנה וד"ר צבי ברדש מצפת), את ביתו בשכונת בת גלים היה זה בית מפואר וגדול לזמנו הקומה העליונה שימשה למגורי המשפחה וקומה שלמה הוקדשה לחדרי אירוח מרהיבים שכללו חדר ביליארד, חדר אוכל גדול חדר אירוח ועוד. חלק מקירות הבית נבנו מלבנות זכוכית שיובאו מחו"ל ונבנתה מרפסת שממנה נשקפו הים, בריכת השחייה האולימפית של בת גלים. רוזנפלד תרם את ביתו למען הקהילה בתמורה לכך ששם הרחוב שבו ניצב הבית יוסב להנצחתו "רציף אהרן". הבית הוכרז לשימור על-ידי עיריית חיפה.

יהושוע גילוץ
ניסיתי לברר בארכיונים מי האיש אולם ללא תוצאות
▪ ▪ ▪

דמות נוספת בעלת תרומה לתקומת המדינה וביסוסה שקברו נמצא בבית העלמין בזכרון יעקב הוא אלוף משנה יהושע גילוץ ממקימי חיל-האוויר ומפקדו הראשון של בסיס חיל-האוויר ברמת דוד. גילוץ שפטר לא מכבר הוא בנם של מנחם ודבורה גילוץ מראשוני תל אביב שנימנו על 66 משפחות מייסדי אחוזת בית היא תל אביב.

במהלך סיורי בבית העלמין בזכרון יעקב צדה את עיני מצבה עם כיתוב ושם נפטר לא שיגרתי ואופיני לשמות הנפטרים בבית העלמין. על המצבה מופיע הכיתוב הבא ג'ק מאי בן מקס נולד 1898 -נפטר 1981. ניסיתי לברר בארכיונים מי האיש אולם ללא תוצאות. מבחינתי זו תעלומה. מי שיודע מי האיש מוזמן להגיב במדור תגובות מתחת לכתבה זו.

ישעיהו קרניאל (עַזְמָוֶת) (1881 - 1942)
תחת השם הספרותי עַזְמָוֶת נהג לפרסם טורים בעיתון זה היו אלה טורים פופולרים בהם הגיב קרניאל לאירועים שקרו במדינה במבט הומוריסטי
▪ ▪ ▪

עוד בנקברים בבית הקברות של זכרון יעקב: ישעיהו קרניאל (עַזְמָוֶת) (1881 - 1942) - איש העלייה הראשונה, פעיל ציבור, מורה, בנקאי ועיתונאי עברי.
קרניאל נולד ברומניה למרדכי ולאה קרניאל. ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1882. תחילה התיישבה המשפחה בראש פינה ולאחר מכן עברה לזכרון יעקב.

קרניאל למד בבתי ספר של המושבה. לאחר שסיים את לימודי התיכון נסע ללימודים גבוהים בביירות ופריז. כשחזר ארצה מונה למורה בבית הספר בזכרון יעקב בו למד. ב-1906 עזב את ההוראה, עבר עם משפחתו לירושלים ועבר לעבוד כבנקאי בסניף המקומי של בנק אפ"ק. ב-1919 החל קרניאל לעבוד בעיתון "דאר היום" מיסודו של איתמר בן-אב"י. תחת השם הספרותי עַזְמָוֶת נהג לפרסם טורים בעיתון זה היו אלה טורים פופולרים בהם הגיב קרניאל לאירועים שקרו במדינה במבט הומוריסטי. ב-1934 עבר לחיפה שם כתב בעיתונות מקומית.

ישעיהו נישא ב-1903 ליהודית אידה לובמן בת המושבה ראשון לציון. נפטר ב-1942 בחיפה, תוך כדי הרצאה על אליעזר בן-יהודה. על מצבת קברו נכתב: ישעיהו ב"ר מרדכי קרניאל עזמות הסופר, המורה, הנשיא מרצה ועיתונאי מובהק".

חללי מערכות ישראל ואירועי דמים
בבית העלמין בזכרון יעקב קברים רבים נוספים שאני משוכנע שמאחריהם סיפור חיים מעניין
▪ ▪ ▪

במרכז בית העלמין בזכרון יעקב קברו של יאיר פסטר בן חנה ואליעזר פסטר יאיר נולד בשנת 1919 בגבעת עדה .ב-1938 נקרא להשתתף בשמירה והגנה בעת הקמת חניתא. בעת אימונים ב-8.6.1938 בחניתא נהרג בהתפוצצות רימון בבית העלמין נמצאים אנדרטה ומצבות של שני לוחמים שמקום קבורתם לא נודע. האחת של עזרא עפגין בן לאה ויששכר עפגין.

עזרא נולד ב1925 באריתריאה. בעודו ילד התייתם מהוריו ועבר ללמוד במוסד החינוכי שפיה ומשם עבר להכשרה באפיקים. היה איש יחידת המסתערבים של הפלמ"ח. נפל ב -22.8.48 בפעולה מיוחדת. לאחר נופלו הוענק לו דרגת סגן.

מצבה שניה היא לזכרו של יוסי אידלשטיין. יוסי נולד בזכרון יעקב בנם יחידם של שרה וגרשון אידלשטיין. בהיותו בן 17 הצטרף ל"ההגנה" הוא נפל ב-30.5.1948 בקרב בטירה שבשרון ומקום קבורתו לא נדע.

בבית העלמין בזכרון יעקב קברים רבים נוספים שאני משוכנע שמאחריהם סיפור חיים מעניין אך קצרה היריעה מלהכיל את כולם.

הערה חשובה לסיום יש קברים שהכיתוב עליהם לא ברור, דהוי או מחוק ויתכנו בשל כך שיבושים כאלה או אחרים בכמה שמות ותאריכים.

תאריך:  14/11/2016   |   עודכן:  14/11/2016
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של בית העלמין בזכרון יעקב
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאז נתבשר העולם ביום שישי על לכתו של הקוסם ליאונרד כהן, ממשיכים מיליונים ברחבי הגלובוס להתאבל על מותו של היוצר והזמר היהודי-קנדי, שהיפנט אותנו בקולו העמוק, שהמלים הקסומות שברא צבטו אותנו בלב.
14/11/2016  |  ישראל רוזנבלט  |   כתבות
"Murmuration" הוא שמה של אחת מתופעות הטבע המדהימות בעולם החי. תופעה זו, המתרחשת לעת ערב, נראית כתמרוני תעופה קבוצתיים של זרזירים. הזרזיר, ציפור קטנה הנמצאת בסכנת פגיעה מתמדת מפני ציפורים טורפות, מוצאת את ביטחונה לעת לילה בקבוצה המונה כמה אלפי פריטים המגנים זה על זה, בחיפושם אחר מקום בטוח לישון בו.
14/11/2016  |  אמיר רוזנבליט  |   כתבות
תאריך הלידה 14.6.1946
13/11/2016  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
אסתר, שלא כמו כלתה כרמלה, לא הייתה חובבת מובהקת של אמנות היכרותה עם ראובן הייתה מקרית. הם נפגשו על ספינה שהפליגה מארה"ב לארץ-ישראל
13/11/2016  |  מאיר חוטקובסקי  |   כתבות
ההפקה החדשה של המחזה הנוסטלגי של משה שמיר "הוא הלך בשדות", המועלית בתיאטרון בית ליסין היא מרגשת מאוד, מרשימה וצובטת בלב. העיבוד החדש והמרענן בבימוי ובתפאורה הם אות כבוד להפקה משובחת של המחזה שלא נס לחו.
13/11/2016  |  חיים נוי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il