בסרט "50 דייטים ראשונים" מגלמת דרו ברימור אישה הסובלת מאובדן זיכרון, ואשר בכל בוקר אינה זוכרת את מה שהתרחש ביום הקודם. לדעת גייל קולינס, במאמר שפרסמה (3.12.16) בניו-יורק טיימס, זוהי אנלוגיה מושלמת ל
דונלד טראמפ.
היא כותבת בציניות - בעיתון שתמך בהילרי קלינטון: "בעבר חשבתי שכאשר טראמפ משנה לחלוטין את עמדתו בנוגע לביטוח בריאות, החומה בגבול מקסיקו או האפשרות של נשק גרעיני בידי יפן - הסיבה היא אופרטוניזם פוליטי. אבל הרבה יותר מרגיע לחשוב שהוא פשוט לא זוכר כלום ממה שקרה לפני היום בבוקר".
לקולינס יש דוגמה: "ניצחתי בצורה מוחצת", אמר טראמפ בסוף השבוע - תוך שהוא מתעלם מכך שבמניין הקולות הוא הפסיד לקלינטון בפער של 2.5 מיליון. וטראמפ עצמו, היא ממשיכה, הודה במפורש שאינו זוכר שהבטיח להציל 1,000 משרות במפעל של יונייטד טכנולוג'יס באינדיאנה שעמדו לעבור למקסיקו, הישג בו התגאה בתחילת מסע הניצחון שלו בשבוע שעבר.
"הנשיא הבא שלנו הוא תוצר מוחלט של הרגע", טוענת קולינס, "עד כדי כך שאין לו שום בעיה למחוק מזכרונו את אחת מהבטחות הבחירות הבולטות ביותר שלו, כמה שניות לאחר שנתן אותה". טראמפ מזכיר לקולינס עוד דמות הוליוודית: זו של לאונרד מהסרט "ממנטו", הנאלץ לקעקע על זרועו את הראיות לרצח משום שאינו מסוגל לזכור אותן.
קורי לבנדובסקי, שהיה מנהל הקמפיין של טראמפ בתחילת הדרך, אמר בשבוע שעבר, כי התגובה התקשורתית העוינת לגרסאות המתחלפות של הנשיא הנבחר, היא תוצאה של "עקשנות לתפוס אותו במילה". לדעת לבנדובסקי, הבוחרים האמריקנים מבינים ש"לפעמים, כאשר אתה משוחח עם אנשים, אתה אומר דברים ולא תמיד יש לך את כל העובדות כדי לעמוד מאחוריהם".
לבנדובסקי אמר שכך מדברים סביב שולחן הארוחה או בפאב, וקולינס החליטה הפעם לתפוס אותו במילה: "ייתכן שחלקכם תחשבו שזה קצת מטריד, שטראמפ מצדיק את עצמו בכך שהוא מדבר על מדיניות כמו שיכור ב-happy hour. ייתכן שחלקכם תשמעו את טראמפ סותר היום את מה שאמר אתמול, ותחליטו שהוא אידיוט". קולינס החליטה, שמעתה היא תתייחס לטראמפ כמו אל כלבתה, פרידה: היא חכמה מאוד, אבל טווח הזיכרון שלה הוא 90 שניות בלבד. היא מציעה לקוראיה לזכור זאת כאשר ישמעו את נאום ההשבעה של טראמפ ב-20 בינואר ואת נאומו הראשון על מצב האומה, כמה שבועות לאחר מכן.
