בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אדוני היועמ"ש, שלטון החוק?
|
בפרשת עמונה, היועץ המשפטי לממשלה עומד על כך שייקוב הדין הן את ההר והן את השכל הישר, ועל כן יש לגרש יהודים מבתיהם, ולשלוח 9-D להרוס את בתיהם. האם כך ינהג גם כאשר יהיה מדובר למשל ב-40 אלף משפחות ולא ב-40 בלבד, או שאז יפעיל את השכל הישר, יבין שלא ניתן לתקן עוול בעוול ויירתם למציאת פתרון יצירתי?
|
עמונה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הכל מדברים גבוהה גבוהה על עליונות שלטון החוק, ובראש ובראשונה - היועץ המשפטי לממשלה. הכל מדברים גבוהה גבוהה על עליונות שלטון החוק, ובראש ובראשונה - צדקני השמאל/תקשורת ו"ארגוני זכויות האדם", אלא אם כן מדובר ביהודים. גם אם החוק הישראלי אינו חל בעמונה, זכויות אדם קיימות לבני אדם - ואפילו הם יהודים - החיים בה. וגם השכל הישר צריך לפעול. בפרשת עמונה, היועץ המשפטי לממשלה עומד על כך שייקוב הדין הן את ההר והן את השכל הישר, ועל כן יש לגרש יהודים מבתיהם, ולשלוח 9-D להרוס את בתיהם. האם כך ינהג גם כאשר יהיה מדובר למשל ב-40 אלף משפחות ולא ב-40 בלבד, או שאז יפעיל את השכל הישר, יבין שלא ניתן לתקן עוול בעוול ויירתם למציאת פתרון יצירתי? בפרשת הקפאת הבנייה - ליהודים בלבד - החלטה גזענית של ממשלה "ימנית" - מדוע לא נשמע קולו של שלטון החוק והשוויון שצריך להיות בפני החוק. יש מי שיאמרו שמדובר בהחלטה מדינית. מדוע החלטה מדינית אפשרית בעניין זה, אך לא בעניין עמונה? ומדוע הקפאת הבנייה מותרת לגבי יהודים - משיקולים מדיניים - אך לא לגבי ערבים, ועל כן ערבים בונים את רוואבי בשעה שיהודים מנועים מלבנות את בתיהם ועריהם? ישראל מתגאה שוב ושוב שקיים בה חופש התפילה והפולחן לכל, אבל שוכחת לציין שאין הדבר מתייחס ליהודים. דווקא במדינת היהודים, ודווקא בהר-הבית - המקום הקדוש ביותר ליהודים - ישראל הרשמית - מראש הממשלה ומטה - מונעת תפילה של יהודים, בגלל היותם יהודים. והנה, היועץ המשפטי לממשלה שותק, ובג"ץ שותק, כי מדובר בעניין רגיש. וראה זה פלא, הרגישות קיימת רק כאשר מדובר בתפילה של יהודים. ואם יאושר "חוק המואזין", האם שלטונות החוק של מדינת היהודים לא יימנעו מאכיפתו, כי מדובר ברגישות של מוסלמים? האם עליהם לא חל שלטון החוק? ישראל מתגאה שוב ושוב שקיים בה חופש התפילה והפולחן לכל, אבל שוכחת לציין שאין הדבר מתייחס ליהודים רפורמים. דווקא במדינת היהודים, ודווקא בכותל המערבי - ישראל הרשמית - מראש הממשלה ומטה - מונעת תפילה של יהודים מסוימים, ומאפשרת ליהודים אחרים להתנכל אליהם. והנה, היועץ המשפטי לממשלה שותק, ובג"ץ שותק, כי מדובר בעניין רגיש. וראה זה פלא, הרגישות קיימת רק כאשר מדובר בתפילה של יהודים רפורמים. ואם יאושר ההסדר שניסה להנהיג ראש הממשלה, האם שלטונות החוק של מדינת היהודים לא יימנעו מאכיפתו, כי מדובר ברגישות של חרדים? האם עליהם לא חל שלטון החוק? ובתל אביב, העיר העברית הראשונה, יש מראית עין בלבד של שלטון החוק. חוק העזר העירוני בעניין חמץ בפסח, או האיסור לפתוח בתי קפה בערב תשעה באב, או האיסור לפתוח חנויות בשבת - כל אלה הם בבחינת אות מתה. ראש העירייה מאפשר בקריצת עין לפגוע בשלטון החוק ולדרוס אותו ברגל גסה, והיועץ המשפטי לממשלה אינו מעמיד אותו על מקומו ואינו דורש ממנו לקיים את שלטון החוק. למען הגילוי הנאות: כותב שורות אלה הוא חילוני שחשובים לו הן צביונה היהודי והעברי של עירו והן שלטון החוק. אם יש סכנה לשלטון החוק, מקורה בו עצמו. פעלתנות היתר והחדירה לתחומי עיסוקן של שתי הרשויות האחרות - במידה רבה תוך ניצול חולשתן - עיוותה את מערכת הבלמים והאיזונים החיוניים לקיומו של משטר דמוקרטי תקין, והתוצאה היא שיותר ויותר נושאים מגיעים להכרעה ברשות השופטת במקום במקום הראוי להם, הרשות המחוקקת והמבצעת. למען האמת, מן הראוי לשמור לא רק על שלטון החוק אלא גם על שלטון הריבון, והריבון הוא העם, באמצעות נציגיו בבית הנבחרים, ולא באמצעות מי שאינם נבחרים.
|
תאריך:
|
04/12/2016
|
|
|
עודכן:
|
04/12/2016
|
|
רון בריימן
|
אדוני היועמ"ש, שלטון החוק?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
alice
|
4/12/16 12:01
|
|
2
|
|
שלמה המגיב
|
4/12/16 14:23
|
|
3
|
|
אלישע האס
|
4/12/16 14:48
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
4/12/16 16:43
|
|
|
|
לא מתנחל
|
4/12/16 21:46
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
4/12/16 22:53
|
|
|
|
יהודי מפוכח
|
4/12/16 23:05
|
|
4
|
|
א-דפנה
|
4/12/16 15:58
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
4/12/16 17:35
|
|
|
|
א-דפנה
|
6/12/16 07:44
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
6/12/16 09:44
|
|
|
|
האיש מהצפון
|
6/12/16 15:06
|
|
5
|
|
סב
|
4/12/16 16:29
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
4/12/16 18:13
|
|
6
|
|
הירונימוס
|
4/12/16 18:52
|
|
7
|
|
וינטר הניה
|
4/12/16 19:06
|
|
|
|
ברוניה
|
5/12/16 18:43
|
|
8
|
|
שפרירית
|
19/12/16 00:15
|
|
9
|
|
שפרירית
|
19/12/16 00:24
|
|
פצעים שחורים מפויחים, חורבות שהיו פעם בתים בחיפה, בזכרון יעקב, בדולב, בנטף, בנווה צוף ועוד ועוד, אתה מתבונן בהם ומתקשה להאמין איך השתנה הנוף בן לילה, איך היו העמקים הירוקים לכתומים, איך ביום אחד הותירו מחבלי ההצתה הערבים אלפי אנשים ללא קורת גג. ללא החפצים הקטנים שכל כך קשורים אליהם, המזכרות והתמונות, והשעון הישן שפעם אבא נתן, ותעודת הנישואים, והכתובה, ותעודות הלידה של הילדים, ושרשרת הזהב של סבתא, ומכתבים וברכות שלא ייכתבו עוד, והסרטים שהילדים צולמו בילדותם עוד כשהיו קודאק ואגפא, מתי זה היה? לפני ארבעים שנה כמעט, ועכשיו לא נותר דבר מהם. עכשיו צריך להתחיל מחדש, לבנות בית, כי כמה אפשר להיות בבית מלון, ואצל קרובים, וצריך שיהיה מעט כסף לקנות לפחות את הדברים הדחופים שאתה לא חושב עליהם, כאשר הם לידך בתוך הבית, ורק שהם נגוזים בעשן, פתאום הם כל כך חסרים.
|
|
|
"היש הכרח בגיוס הבנות; ..." כתב בן-גוריון בסקירת הביטחון שערך לפני כשישים שנה, "השאלה... נפתרת בנקל על-ידי בדיקת כוח-האדם ... שלנו ובין זה של הערבים...מבלי שהבנות תעשינה חלק גדול של השירותים - נהיה מוכרחים להעביר חלק גדול של גברים בעלי כושר-קרבי ליחידות שירות."
|
|
|
מוטב לשים את הקלפים על השולחן. מתנהל כאן מאבק בין מיעוט קיצוני בחברה הישראלית המנסה לכפות את ערכיו על כלל החברה באמצעות התערבות בהליך משפטי. המערכה הציבורית שגייסה משפחת אזריה, ההתקפות על קציני צה"ל והקריאה למרד חיילים במפקדיהם זוהי שערורייה ציבורית. הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודם מגנים על הצבא ועל החברה הישראלית לא רק בשדה הקרב אלא גם בקרב על דעת הקהל בעולם.
|
|
|
סרבנות המונית לגיוס לצבא, שכמותה לא הייתה ידועה בעבר, נחשפה בימים אלה בבסיס הקליטה והמיון הצבאי. היה זה כש-86 מתגייסים חדשים, שיועדו לשרת בחיל השריון, מיאנו להשלים עם הצו שקיבלו, והכריזו לכן על מרד גלוי. סיבת הסירוב נומקה, מן הסתם, ברצון לשיבוץ. בחילות אחרים. הסירוב העיקש גרר אחריו מאסר מיידי של מחצית המסרבים בכלא צבאי, בעוד אלה שנמנו עם מחציתם השנייה - מצאו את עצמם במעצר-מחנה.
|
|
|
הנה ציטוט מדברי שרת המשפטים בכינוס "הדמוקרטיה בישראל: כיוונים ומגמות", בזכרון יעקב: "מותה של הדמוקרטיה המוכרז אצלנו חדשים לבקרים, מלווה תמיד במנעד צבעים שנע בין שחור לשחור משחור. הוא מתרחש על-פי הנטען בשנת 2016, אבל לעולם יזכיר תקופות אפילות מלפני שבעים, שמונים ותשעים שנה. השמועות בדבר מותה של הדמוקרטיה הישראלית היו מוקדמות מדי".
|
|
|
|